השבוע החולף היה רצוף הפתעות, נתונים, וריבוי תהפוכות, שבסיומן שבנו לנקודת הפתיחה ללא כל תובנות חדשות. השבוע החל בירידות חדות במחזורי שיא, בליווי סנטימנט שלילי מהרגיל. תחושת תיקון גדולה ריחפה באויר, ושבירת רף ה 1000 נקודות לא תרמה שקט והוסיפה דאגה. החרדה והפסימיות לא היו במקום. השבוע הסתיים, באוירת תיקוןחד מעלה, המשך ראלי וסנטימנט חיובי במיוחד. גם תחושת האופוריה ברביעי ובחמישי אינה מוצדקת. בסקירה הקודמת ציינתי כי "לאור הדברים הללו, ההערכות הקודמות עומדות בעינן, ואנו צפויים לראות המשך ירידות ובמקרה הטוב דשדוש. לאלו הסבורים כי נראה צניחה כבימי המפולת של 4-5% מידי יום נכונה אכזבה, משום שבשלב זה עודם ישנם קונים חזקים הרואים בירידות הזמדנות קניה".
זהו המצב לאשורו, ועל אף תנודתיות חריפה מהרגיל, ברמה שבועית אנו נמצאים מזה חודשיים במגמת דשדוש ברורה. להוציא נדנדת מניה-דיפרסיה אין שינוי מהותי בהערכות, ועדיין ישנם קונים משמעותיים בשוק הרואים ברמת המחירים הנוכחית הזדמנות קניה מובהקת. השוק מתמחר במהרה הודעות חיוביות שבינן ובין השוק המקומי אין דבר וחצי דבר, אך יותר מכל זהו סימפטום של קונים המחפשים חיזוק להמשך מגמת העליה ורוכשים כמעט מכל הבא ליד. לכאורה, ניתן היה להניח כי הסבירות לשוק עולה גבוהה משוק יורד אך הבדלי המחזורים בולטים לעין: בימי ירידות המחזור הממוצע חוצה את רף 2 המיליארד ₪, ואילו בימי עליות המחזור דלילי ולרוב לא מגיע ל 1.5 מיליארד ₪. אין אנו עדים עוד לראלי אימתני במחזורי ענק, ולכן אין תמיכה אמיתית להמשך שוק עולה חדות. עם זאת, מבחינה פסיכולוגית בכל תיקון מינורי שכזה טמון פוטנציאל נפץ לזינוק נוסף היות וימי עליות נוספים (גם אם במחזורים דלילים), יש בהם בכדי לשכנע את הקונים שנותרו בחוץ בדבר המשך הראלי, או להשיב את אלו שנמלטו בחשש.
וזליגה החוצה של הציבור בהחלט הובחנה. הציבור פדה ביומיים כ-40 מ' שקל בקרנות המנייתיות, כהמשך לפדיון 57 מליון ₪ בשבוע הקודם. החששות בהחלט עולים, ולרוב צעד זה מבשר על לחץ מוכרים הולך וגדל. קשה מאוד להעריך המשך מגמה מעבר לימים בודדים, וכמובן שהתנצחויות השוורים והדובים איש איש ומחנהו, לא תורמות לקריאת המפה נכון. ימי ירידות מוציאים את הפסימיים החוזים 600 ואילו ימי עליות מובילים לאמרות לא אחראיות סביב חזרה ל 1200. לכן בפרט בתקופה זו, חשוב מאוד להביט על התמונה הכוללת ולא על המסחר הנקודתי שעלול להטעות ואכן מטעה.האמת מצויה כפי שציינתי בעובדה הפשוטה שעפ"י שקלול כלל האינדיקטורים אין כיוון מוגדר בשלב זה לשוק, ולכן ההערכה נותרת בעינה: המדדים צפויים להוסיף ולדשדש ולנטות לירידות קלות. הסיבה שהסבירות לירידות גבוהה מהמשך העליות, הינה משום שלהוציא אפקט פסיכולוגי (בו אין לזלזל), שאר הנתונים אינם תומכים במהלך זה, ולבטח המחזורים הדלילים (אתייחס להשפעה הפסיכולוגית בהמשך בהקשר אפריקה).
התנודתיות החריפה במדדים השבוע, היוותה כאב ראש לא קטן עבור שחקני המעוף. אלו התקשו להחליט על נקודת פקיעה אוניברסלית היות והמדד בצע מהלכים תוך יומיים חדים במיוחד, שמצאו ביטוי בסטיות תקן המזנקות וצונחות תדיר דו-ספרתית. כשהשחקנים מתקשים לקבוע נקודה מסוימת, וראוי לציין שאנו כבר בשלב מתקדם בחודש, הרי שהנטיה היא ליצור שוקת ראשונית במטרה לכנסה עם התקדמות החודש לאוכף. הגבול העליון בשלב זה מתחיל להיווצר סביב רמת 1050-1060 הנקודות, וכתיבות ה call בו רבות. בגבול התחתון ניכר חשש מסויים לאור ארועי השבוע החולף, ולכן הכתיבה עודנה מגומגמת סביב רמת 980-990. לא מן הנמנע שכתיבות אלו יצומצמו עם הזמן, אך סטיית התקן הגבוהה הובילה למחירים המספקים הגנה בדמות 3 סטרייקים למעלה, וסביר שיהיה די בכך.
מעניין לציין, שגם בימי עליות חדות ניכרה תנועת כתיבה ערה של יחידות call והדבר יכול להצביע על התערבות עתידית מוקדמת מצד השחקנים. להערכתי, הדבר יורגש במידה והמדד יתקרב לרמת 1045 הנקודות השבוע, או 1050 בשבוע הבא.אמת כי ההגנה מספיקה בשלב זה די והותר, אך נוח יותר לפעול במחזורים נמוכים כבחודש האחרון, מאשר לנסות לבלום תנועת עליה מגובה ע"י עדר קונים.
רף ה 1000 נקודות כפי שהוזכר כאן, התגלה השבוע במערומיו ובחוסר משמעותו. אחזור בשנית על הדברים כי ניתוח טכני המונה נקודות תמיכה והתנגדות הינו משולל כל יסוד בבורסה שכל כולה שיקוף של חוזים וסיום מסחר בבורסת ארה"ב. עפ"י שיטת הניתוח הטכני המחזור הגדול, רף השבירה וההתבססות די היה בהם ליצור תקרה ברמת 1000 הנקודות, אך כמובן שהדברים בפועל רחוקים מכך.
ציינתי לעיל את חשיבות הפסיכולוגיה בשוק וכדוגמא ניקח את אפריקה על מניתה ואג"חיה. חוסר הלוגיקה בא לידי ביטוי עם הזינוק הדו-ספרתי שהוערך כאן בסקירה האחרונה. על פניו היו כל הסיבות (אותן לא אמנה בשנית) לירידה חדה של כ 20% ויותר במחיר המניה. עם זאת, ציינתי בסקירה כי להערכתי קודם יגיע הזינוק הדו-ספרתי ורק לאחר מכן הצניחה. המניה אכן החלה את היום ב 12% עליה, סיימה סביב 6% וצנחה בהמשך השבוע בצורה חדה במיוחד, למעלה מ 10% בסיכום שבוע בו המדד לא זז. ההנחה שלי התבססה כולה על ההיבט הפסיכולוגי נטו, שהרי להשקפת לא מעט משקיעים הסדר = שיפור במצב והם יעוטו על המניה. כעת המניה נסחרת קרוב לאיזור ה 40, ומתקרבת ליעד שהצבנו סביב 36.
עד כאן הכל צפוי וברור. הבעיה מתחילה בניתוח האג"ח ! אם במניה, חוץ מהיבט פסיכולוגי, לא היתה כל סיבה לזינוק, הרי שבאג"ח מכל כיוון היה מקום לצפות לעליה דרמטית במחירים. על פניו ההסדר כלל תספורת לאיזור 90 אגורות, ולכן האגחים היו צריכים לשעוט לכיוון איזור 80-85 (עדיין מגלם סיכון מה). כמובן שכאן ההיבט הפסיכולוגי היה אמור לבצע בדיוק ההיפך, ולתמוך באותו זינוק מעלה אך למשקיעים נכונה אכזבה ולאחר יום עליות בודד האגחים התממשו בהמשך השבוע ונסחרים סביב 60 אגורות בלבד. מהלך זה מוזר ותמוה בפני עצמו, אך חמור מכך חוסר ההתנפלות מצד המוסדיים. בעוד המשקיע הפרטי פחות מבין באג"ח, ונוטה פחות להתעמק בנבכי ההסדר הרי שהמוסדיים היו אמורים לעוט על האגחים כמוצאי שלל רב, שהרי הדיסקאונט כאן צורח ממש, מה גם שהם משקיעי טווח ארוך בהגדרה. כשכל אלה לא התרחשו, הדבר החל לעורר לא מעט סימני שאלה.אפריקה רחוקה מלהיות רחוקה מעין הציבור. החברה משכה אש וכל העיניים מופנות אליה, ולכן דיסקאונט שכזה לא יכול להישאר "על השולחן" בלא הסבר. מספר מצבים אפשריים לצד שמועות עקשניות בשוק מובילות למצב זה. הראשון והעיקרי (שצויין בסקירה הקודמת כבר) הוא מחזיקי אג"ח ט' והטיפול (או ליתר דיוק החוסר טיפול) לו הם זכו. מחזיקי אג"ח אלו טרם יודעים אם יקבלו, כמה ומתי וחשוב להבין שלהם היכולת לסנדל את המהלך. מעבר לזה, בשוק יש לא מעט שמועות על כך שהתגנבו להסדר לא מעט סעיפים בשפה משפטית פתלתלה, שכולם מוציאים את לבייב כשידו על העליונה. קשה להבין חלק מההסדר המוצע, ונדמה כי יותר מידי גורמים ישמחו לחזור בהם ולטרפדו, גם אם במחיר נזק לא מבוטל. ישנן עוד סיבות שאני מנוע לצערי מלהעלות על הכתב אך כל משקיע צריך לשאול עצמו, האם באמת יתכן מצב בו קיים דיסקאונט של עשרות אחוזים באג"ח והחברות החתומות על ההסדר ומחוייבות לרכשו בעתיד ימנעו מלהתנפל על המציאה? יתכן כי בדיעבד הדברים ייושבו והדבר יראה כהזדמנות אך לדעתי כל בר בי דעת צריך להבין כי הדברים כאן לא בריאים וכי הסיכון אינו מצדיק את התשואה תהא גבוהה ככל שתהא. בסיכום תשואה פשוט ובתרגום למלים: לא קונים את ההסדר הזה. לא משקיעים פרטיים ולא מוסדיים.
ברמת מאקרו, מעניין לציין כי בנק ישראל מעדכן את תחזית האבטלה וקובע כי שיעור האבטלה יטפס ל-8.1% בלבד בסוף 2009. היה משהו מאוד משעשע בלראות את הח"כים משתפכים על כמה נבלמה האבטלה שהרי בנק ישראל תקן תחזית מטה, כשבפועל האבטלה היתה 7.6% באוגוסט - כלומר הבנק למעשה מעריך עליה באבטלה...
ברמת הבנק, יש בעייתיות בשתי תחזיות הסותרות אחת את השניה. הבנק מעריך ירידה בשנת 2010 באחוז האבטלה אך מציין צמיחה בת 2.5% בלבד. בכדי שאחוז האבטלה ירד, דרושה צמיחה חזקה וגבוהה לבטח מזו שציין בנק ישראל. בשנים עברו, ירידה בת 1-2% באבטלה התרחשו רק לצד צמיחות מרשימות במשק, ולכן סביר כי נראה בתחילת 2010 עדכון של אחד מהנתונים הללו. נקווה כולנו כמובן שיהא זה תיקון צמיחת התוצר מעלה.
לאחר שהבחנו לפני שבועיים כי מדד אמון הצרכנים ירד בארה"ב, ולפני שבוע ראינו תוצאה דומה אף באירופה מעניין לציין כי אף ישראל אינה שונה, ולראשונה מזה 6 חודשים חזר אמון הצרכנים לרדת. בחודש אוקטובר נרשמה ירידה מרמה של 133.8 נקודות לרמה של 133.1 נקודות. הירידה אינה דרמטית כלל ועיקר, אך בהחלט יש לבחון האם מדובר במשהו נקודתי או בבלימת תחושת "התקדמות" שהורגשה במשק. ברמת הבורסה כמובן שעלינו לשפוט אותנו ביחס לעולם היות וקיים תקדים טרי. בשל כך, גם לאחר ירידות חדות יותר, הבורסות בחרו בעת הנוכחית להתעלם מנתון זה ולכן איני צופה שינוי גם במקרה של ירידה חריפה אף יותר.
באפיק הסולידי, אין מקום בשלב זה לבצע שינויים מהותיים מסקירות קודמות ובשל הערכות אינפלציה – צמיחה זהות, ניתן להמשיך ולהחזיק ביחס שוויוני ללא צמוד ולשקלי, תוך מתן עדיפות קלה לאפיק הלא צמוד. המח"מ המועדף עודנו המח"מ הבינוני, לאו דווקא בשל תשואה אופטימאלית אלא בשל קושי אמיתי להעריך פרמטרים רבים המעודכנים חדשות לבקרים.
הדולר טפס קלות השבוע, ואף חצה לרגע את רף 3.8 ₪ לדולר. כפי שציינתי בסקירה הקודמת, 3.85 רחוק מכפי שנדמה וסביר כי בימים הקרובים יתממש קלות במידה והשוק לא ירד חדות. ההערכות כמובן נשארות בעינן בשלב זה, כי בטווח הקצר סיכוי לתיקון קל, אך מעבר אליו ישוב להיחלש.
הנפט, לא בצע שום תנועה וסכם את השבוע בדשדוש, ואילו הזהב טפס קלות ונגע בשיא חדש. בסקירה האחרונה ציינתי לראשונה שינוי הערכה לזהב, ועל אף העליה הקלה השבוע אין שינוי בהערכה כי צפוי מימוש גם אם לא דרמטי בקרוב. כל תחזיות ה 2000$ לאונקיה מופרזות לחלוטין, ובכדי שהדבר יקרה, על הנפט לצלול לכיוון 15$ לחבית. קשה לדמיין מצב כזה בחודשים הקרובים, ולכן כל שניתן להעריך בסחורות הוא רק מספר שבועות בודדים קדימה.
אירופה ואסיה מסכמות שבוע שקט, אך הפעם אתמקד במדינה שרחוקה מרדאר המשקיעים – אוסטרליה.
לאחר העלאת ריבית שניה ברציפות לא ניתן עוד להתעלם מקצב הצמיחה הצפוי, כפי שהוא מתבטא ע"י הבנק המרכזי. בשבועות האחרונים מרבית המשקיעים ישבו על הגדר בנושא אך כעת החלה זרימה איטית ועקבית לכיוון הבורסה האוסטרלית, היות וההעלאה השניה הפתיעה רבים. בעשותו כן, הבנק המרכזי מבהיר כי לדידו אוסטרליה יצאה סופית ובצורה מוחלטת מהמשבר וצפויה לשוב לצמוח בקצב מרשים (קצב הצמיחה באוסטרלה בשנים האחרונות מהגבוהים בעולם). נוסף על כך, הבנק לא בצע צעדים מוניטריים מרחיקי לכת (להוציא הורדת ריבית אך פחותה מהרמה הגלובלית), ולכן יקל עליו להשתחרר ולבצע צעדים מהדקים שאמנם יהוו חלופה מסוימת לבורסה המקומית אך בהחלט יש בהם להפגין עוצמה ברמת המאקרו מדינה. בשקלול אלטרנטיבות השוק המקומי והבורסה המקומית, הרי שבהחלט סביר כי הבורסה תוסיף לעלות ביציבות גבוהה יחסית ואף תציג תשואת יתר ברמה הגלובלית. יש מקום לשקול, בשלב זה באחוז נמוך יותר, לצרף את אוסטרליה לגיוון תיק ההשקעות לצד הודו וברזיל.
בארה"ב היה זה שבוע הפוך על הפוך. הנתונים לא הפתיעו אך פירוש והתיחסות השוק בהחלט היו מנוגדים להגיון הצפוי.
סביר להניח שהמגמה הדובית היתה מוסיפה גם השבוע אך המשקיעים שחיפשו סימן בלימה קיבלו זאת בזכות עיסקת ענק של וורן באפט בה ברקשייר רוכשת את חברת הרכבות ברלינגטון בעסקה הגדולה אי פעם של באפט. העסקה המוערכת בכ-44 מיליארד דולר, תבוצע עפ"י מחיר של 100 דולר למנייה בעסקת מניות ומזומן. המשקיעים הרואים בבאפט את גדול המשקיעים (ובצדק), ראו בכך איתות כי לדעתו של ראש המומחים השוק עדיין אינו ברמות שיא ויש עוד מקום לקניות (עליות) נוספות. לא מדובר בעיסקה של מה בכך, וכמובן שהיה בצעד זה בכדי להוביל לשינוי מגמה וסנטימט.
מצידו של באפט, הדבר דווקא תמוה ומדובר בצעד מאוד לא אופייני. באפט, שמאז ומעולם ציין כי הוא משקיע בחברות בטוחות בלבד וסולידיות מוכן לשלם מחיר המגלם זינוק בן מאות אחוזים ברווחי החברה שדווקא לא מציגה מספרים מרשימים מהקיים בשוק. באפט עצמו כינה את העיסקה הימור, ולכן לא מעט גבות הורמו עם היודע הפרסום (אנקדוטה משעשעת: הרכישות וההודעות של באפט מתוזמנות תמיד עת שינוי סנטימנט שלילי בשווקים, ולאחר הידיעה 3 תחנות חדשות העלו את הסברה כי באפט למעשה "שתול" של הממשל או מקבל ממנו חלק לא מבוטל מהסכום לרכישה).
חברות רכבות הובלה אינן מצטיינות בגידול מרשים במיוחד אלא בכל היותר בעליה איטית, ובפרט בהשוואה לשוק, ובהתחשב בהון שהושקע ושיקף מחיר גבוה במיוחד לא אופתע כלל אם ברשייר תפרד לבלי שוב מדירוג החוב המושלם עוד השנה. ברקשייר מאבדת נזילות משמעותית והון יורד, ולכן מעבר להורדת הדירוג, סביר כי המשקיעים יממשו המניה בטווח הקצר.
ברננקי נתן למשקיעים בדיוק את מה שרצו ואף יותר מכך, עם הותרת הריבית על כנה. המשקיעים לא חששו מהעלאת ריבית בהודעה הנוכחית אלא מרמיזה על כך בהצהרה המצורפת. ברננקי הבהיר כי אין הוא מתכוון לעשות כן "לזמן מה", וכעת לא מגולמת העלאת ריבית לפחות עד סוף הרבעון הראשון של 2010. ניתן היה לצפות לצהלת המשקיעים אך כאן נכנס אלמנט ההפוך שהוזכר לעיל, והשווקים דווקא ירדו. המשקיעים בחרו להתמקד בעובדה שאם עוד זמן רב לא תועלה הריבית, הרי שמצב הכלכלה בכי רע אף מכפי שנדמה, ולכן בחרו לממש.
הגיון זה לא החזיק 24 שעות, ושוב התרחש מצב הפוך לצפוי אך הפעם קיים הסבר שחמק מהעתונות המקומית. דו"ח התעסוקה איכזב בגדול עת שיעור האבטלה בארה"ב זינק לרמה של 10.2%, לאחר שהכלכלנים ברובם צפו שיעור 9.8% ומעטים חזו 9.9%. כלכלת ארה"ב איבדה במהלך חודש אוקטובר 190 אלף משרות, גרוע מהתחזיות לגריעה של כ-175 אלף משרות, וניתן היה לצפות לירידות תלולות כשבפועל המדדים סיימו ברמת הפתיחה ובטריטוריה החיובית. לא "שוק חזק" ו"שוק של קונים" לפנינו, ממש לא. אף אני שהערכתי כאן בסקירה האחרונה כי הנתון יהא גרוע מהצפי, הופתעתי מתגובת הבורסה אך ההסבר לכך מאוד פשוט: 5 דקות, זה בדיוק הזמן שחיכה הבית הלבן בטרם הודיע כי אובמה ינאם בהמשך היום בעקבות דו"ח התעסוקה. די היה בכך, בכדי לשמור על המדדים ברמת הפתיחה היות ולרוב אובמה אוהב לפזר כסף ותכניות תמרוץ, ולכן מוטב להמתין ולראות מה הפעם באמתחתו. ואובמה כמובן לא איכזב. מעבר לנאום דמגוגי, כמו שרק הוא יודע, האריך הנשיא הזיכוי במס ע"ס 8000$, שהיה צפוי להסתיים החודש, לרוכשי דירה. זאת ועוד, התכנית תורחב גם למי שכבר ברשותו בית אחד, אע"פ שמשמעות הדבר היא אובדן 24 מיליארד דולר נוספים ! כמובן שגם שוק העבודה לא קופח, ובכדי להותיר כסף בידי המובטלים על מנת שהצריכה האמריקנית לא תרד, הוארכה תקופת דמי האבטלה ב 14 (!) שבועות נוספים. את דעתי על הזרמת הכספים הזו ציינתי לא פעם, אך מעבר לפן הכספי אובמה מבהיר למשקיעים כי כל עת שיזדקקו לכך, הממשל יוציא כסף נוסף, ולכן אין לתמוה שאחוז האבטלה העולה אינו מרשים. עם זאת, ראוי לסייג ולציין כי לרוב השפעת תכניות בהיקפים אלה על הבורסה הינה נקודתית בלבד, וסביר כי ההשפעה תתפוגג עם התקדם המסחר השבועי בארה"ב.
על מצב שוק התעסוקה נדמה כי נאמר כבר הכל, וארה"ב צועדת בביטחה אל עבר 10.5%אבטלה, שלהערכתי, סביר שעד סוף הרבעון הראשון נצפה ברמה זו. הבורסות יכולות להוסיף ולהתעלם, אך בסופו של דבר התאוששות אינה אמיתית ללא ירידה באחוז האבטלה.
לסיום, מעניין לציין קורלציה המתהווה כאן בחודשים האחרונים. מי שמשקף את מצב הכלכלה, קרי הנתנים המתפרסמים, הוא הנפט. בקיזוז ימי מסחר בהם הזהב השחור מושפע ישירות מדו"ח מלאים וכדומה, הרי שהנפט משקף נאמנה את מצב הכלכלה האמריקנית. כך לדוגמא, הנפט צנח עם היוודע נתוני דו"ח התעסוקה, היות וברמה הבסיסית ביותר – פחות עובדים, פחות הכנסה, פחות הוצאה. לוגיקה זו, בשלב זה קיימת בעיניי משקיעי הסחורות בלבד ונעלמת ממשקיעי שוק ההון. ראוי לבדוק האם התאוששות הבורסות מקבילה להתאוששות מחיר הנפט (שלהערכתי צפוי לשוב לרצועת 60-70$) או מנותקת ממנו.
מניות ומגזרים
מדינות ה BRIC – ישנה התעניינות עצומה בהשקעה בתעודות סל על מדינות אלה, בין השאר בשל העובדה כי שווקים מתעוררים נוטים להציג תשואת יתר. הפעם הדבר אינו דומה, ואע"פ שהשקעה בתעודה לרוב מומלצת בשל הפיזור שהיא מניבה (הקטנת סיכון), הרי שהפעם מוטב לברור את המוץ מהתבן. הודו וברזיל בהחלט ראויות, אך התשואה שהן יציגו (ההתיחסות היא לטווח ארוך בלבד, וכך גם צריכה להיות השקעה במדינות אלו) הינה גבוהה ויציבה ביחס לסין ורוסיה. בראשונה, המדדים מנופחים ומזה זמן הבורסה המקומית מציגה תשואת חסר, ואילו בשניה המצב הכלכלי-פוליטי לא ברור, ודי לזכור ימים רצופים בהן צנחה הבורסה הרוסית השברירית עד כדי סגירת מסחר רצופה. חלופה הולמת לאחת משתי מדינות אלו, יכולה להיות אוסרטליה, כפי שצויין לעיל.
• ביחס לשאר המניות והמגזרים אין שינוי בהערכה.
• את סקירת האופציות ניתן לקרוא תחת פורום אופציות נובמבר.
שבוע טוב ומוצלח !
הגב עם ציטוט
