כשאלוהים ברא את האישה הוא עבד עד מאוחר ביום ה -6 .......
מלאך בא ושאל. "למה לבזבז כל כך הרבה זמן עליה?"
אלוהים ענה. "האם ראית את כל פרטים הרבים שאני צריך ליצור על מנת לעצב אותה?"
היא חייבת לתפקד בכל מיני מצבים,
היא חייבת להיות מסוגלת לחבק ולאהוב כמה ילדים בעת ובעונה אחת,
צריך שיהיה לה חיבוק שיכול לרפא כל דבר החל משפשוף בברך ועד לב שבור,
היא חייבת לעשות את כל זה רק עם שתי ידיים, היא מרפאה את עצמה כאשר היא חולה והיא יכולה לעבוד 18 שעות ביממה"
המלאך התרשם "רק שתי ידיים ..... בלתי אפשרי!
וזה המודל הסטנדרטי? "
המלאך התקרב ונגע האישה
"אבל יצרת אותה נורא רכה, אלוהים".
"היא רכה", אמר אלוהים,
"אבל עשיתי אותה חזקה. אתה לא יכול לתאר לעצמך מה היא יכולה לסבול ולהתגבר".
"האם היא יכולה לחשוב?" שאל המלאך ...
אלוהים ענה. "לא רק שהיא יכולה לחשוב, אלא גם לשכנע ולנהל משא ומתן."
המלאך נגע בלחייה ....
"אלוהים, זה נראה שהיצירה הזו דולפת! יצרת יותר מדי פרטים בה"
"היא לא דולפת ... זו דמעה" אלוהים תיקן את המלאך ...
"בשביל מה זה?" שאל המלאך ......
אמר אלוהים "דמעות הן דרכה להביע את צערה, ספקותיה, אהבתה, בדידותה, סבלה וגאוותה." ...
זה עשה רושם גדול על המלאך,
"אדוני, אתה גאון. חשבת על הכל.
אישה היא אכן יצירה נפלאה "
אמר אלוהים ". אכן כן.
יש לה כוח שמדהים אדם.
היא יכולה להתמודד עם צרות, לשאת משאות כבדים.
היא מחזיקה אושר, אהבה וחוות דעת.
היא מחייכת כשהיא מרגישה כמו לצרוח.
היא שרה כשהיא מרגישה כמו לבכות, בוכה כאשר היא מאושרת וצוחקת כאשר חוששת.
היא נלחמת על מה שהיא מאמינה בו.
אהבתה היא ללא תנאי.
לבה נשבר כאשר משהו קרוב אליה נפטר אבל היא מוצאת את הכוח כדי להמשיך בחיים "
המלאך שאל: "אז היא יצור מושלם?"
השיב אלוהים: "לא, יש לה רק חיסרון אחד

לעתים קרובות היא שוכחת מה היא שווה. "