בס"ד- לרפואת מרים בת לאה
ידידי היקרים,

העורב לא באמת חשד שנוח יבוא על אישתו כפי שהסברתי בפיסקה האחרונה. הוא דאג למשימה של אליהו, שאם כעת מין הערבים ייכחד, לא יהיה מי שיכלכל את אליהו בזמנו.

זה יסביר היטב [בשם האבני אזל]: "העורב הוא סמל אכזריות וקשיחות הלב. שכן, האם נוטשת את אפרוחיה הקטנים ואינה דואגת למזונם [כתובות מט].

משראה העורב שנח שולחו החוצה, למרות שהמים עדיין ממלאים את העולם, חשד אותו באכזריות ובכוונה לסלקו מן העולם. וזהו "שהיה חושדו בבת זוגו"- שחשד נח, כי יש בו מידת אכזריות שבה מצטיינת בת זוגו..
ערב מבורך,
אודי כהן
חבר המכון הגבוה לתורה
אונ' בר אילן