שלום שחקן,
שמתי לב שלפעמים כששואלים אותך על מניה מסויימת אתה עונה תשובה כזאת:"אם אתה כבר בפנים-תשאר. אם לא- אל תכנס".
שאלתי היא, למה צריך להיות הבדל בין שני המקרים? ז"א, אם המניה במצב שלא טוב להכנס אליה עכשיו, למה להשאר אם אני בפנים (השיקול היחיד יכול להיות עמלות אבל זה כמובן זניח..)
יותר מכך, כאשר הייתי מושקע במניה שמפסידה, לפני שהחלטתי אם להשאר או לצאת הייתי שואל את עצמי אם אני מוכן לשים שם עוד כסף (אם יש לי פנוי כמובן) אם עניתי לעצמי שלא, הייתי יוצא.
אודה לך מאוד על הבהרת הטעות שבדברי.
פסיכולוגית,
הסיבה היא פסיכולוגית נטו,
העצה הכי גרועה שמשקיע יכול לקבל הוא מכירה של מניה שהחזיק ויום למחרת היא מזנקת,
התחושה היא איומה.
כך שאם עדיין יש חוסר ודאות לגבי הכיוון, והיא מדשדשת,
עדיין שווה להחזיקה למקרה שפתאום תזנק.
אבל אם לא החזקת את המניה הזו,
אין סיבה להחזיק מניה מדשדשת ולכן ההמלצה לא לקנות בכלל,
אם היא תזנק , אז לא קרה כלום , כי בכל יום יש עשרות מניות שלא החזקת שזינקו.
ולכן כאשר מניה שהחזקת מדשדשת אם סיכוי קלוש לזינוק - יש עדיפות להחזיק אותה,
אבל אם לא החזקת אותה -> הסיכוי הקלוש לא שווה את המלצת הקניה. (יש מניות טובות יותר בשוק)
כמובן שאם המניה צפויה לרדת -> המלצה תהיה מכירה (ולא החזק).
לסיכום , המצב שתיארת היא במקרה והחזקת מניה שמדשדשת בעלת סיכוי קטן לזינוק וכדי למנוע מצב לא נעים שבו מכרת אותה והיא פתאום תזנק אז תקבל המלצה מסוג הנ"ל.
תודה chikko,
אז אם הבנתי אותך נכון, אם אין לי צורך פסיכולוגי ולא ארגיש פספוס אם היא תזנק, הדבר הנכון ביתר מבחינתי לעשות הוא למכור..
נכון,
זו דעתי,
אך שווה לחכות לתשובת השחקן,
אולי יש עוד סיבות לתת המלצת החזק במקרים כאלו.
הרשאות
הגב עם ציטוט