יפן הינה הכלכלה השלישית בגודלה בעולם, אחרי ארה"ב וסין. יפן הינה מעצמה תעשייתית, המאופיינת בטכנולוגיה מתקדמת, מוסר עבודה גבוה בקרב העובדים והוצאה נמוכה מאד על ביטחון. יפן ידועה בעולם כיצרנית מובילה של מוצרי אלקטרוניקה, מכוניות, סמיקונדוקטורים, סיבים אופטיים, מדיה אופטית ומכונות דפוס.
picj0.jpg
יפן מראה סימני התאוששות מההאטה הכלכלית שפקדה אותה בשני העשורים האחרונים. הצמיחה במשק ברבעון הראשון של שנת 2016 הסתכמה בשיעור של 0.5% והכתה את תחזיות הכלכלנים. החברות היפניות ממשיכות להציג רווחים גבוהים יחסית, אם כי אלו נפגעו מעט על רקע השפעות ה"ברקזיט" והייסוף בין היפני.החל מתחילת כהונתו של ראש ממשלת יפן, שינזו אבה בסוף שנת 2012, ממשלת יפן נקטה מדיניות אגרסיבית לעידוד צמיחה, שזכתה לכינוי על שמו "אבה-נומיקס". מדיניותו הכלכלית של אבה מתמקדת בשלושה אפיקים מרכזיים: הרחבה מוניטרית אגרסיבית, הרחבה פיסקלית באמצעות הגדלת הצריכה הממשלתית ורפורמות מבניות במשק. המדיניות הכלכלית הובילה להגדלת מספר המועסקים ולעלייה בשכר הריאלי. כמו כן, רווחי החברות היפניות זינקו לשיאים חדשים. למרות האתגרים הנובעים מההאטה בסין והדפלציה במשק, הבנק המרכזי היפני צופה עלייה בצריכה הפרטית וגידול בייצוא בשנת 2018. בהתאם לכך, הצפי הוא להמשך צמיחה מתונה בכלכלת המדינה.
בסוף חודש יולי 2016, הציג ראש ממשלת יפן חבילת תמריצים נוספת לכלכלה בהיקף עצום של 265 מיליארד דולר, המוערכת כשוות ערך ל-6% מהתוצר השנתי היפני.
הצמיחה ביפן הכתה את התחזיות
הכלכלה היפנית צמחה בשיעור של 0.5% ברבעון הראשון של שנת 2016, בהשוואה לצפי לצמיחה של 0.4% בלבד. נתוני הצמיחה ביפן ברבעון הראשון היו גבוהים יותר מהצמיחה בארה"ב ומהממוצע במדינות ה-OECD. יפן חזרה לצמיחה חיובית, לאחר שברבעון האחרון של 2015, התוצר התכווץ ב- 0.4%. הצריכה הפרטית, שהינה הגורם המשמעותי ביותר לצמיחה, עלתה יותר מהצפי, בעוד שההוצאה העסקית הייתה נמוכה מהצפי וההוצאה הממשלתית עלתה בקנה אחד עם הציפיות.
בטווח הקצר, לרעידת האדמה באי קיושו ביפן צפויה להיות השפעה שלילית על הצמיחה ברבעון השני של 2016, עקב שיבושים בקווי ייצור. ברעידת האדמה האחרונה נהרגו למעלה מ-200 בני אדם ולמעלה מ-100 אלף אזרחים פונו למקלטים. על פי תחזית ארגון ה-OECD, הצמיחה ביפן בשנתיים הקרובות צפויה להיות חיובית, ולעמוד על 0.7% בשנת 2016 ו-0.4% בשנת 2017.
הצמיחה במדינה נתמכת על ידי רווחיות החברות העסקיות, אשר למרות הירידה ברבעון האחרון על רקע התיסוף ביין, רמת הרווחיות דומה לרמה שלפני המשבר הכלכלי העולמי, בשנת 2009. חבילת התמריצים הנוספת של הממשלה היפנית צפויה לתמוך בשיפור נוסף ברווחיות החברות היפניות ובזכות כך גם בצמיחה.
שיעור האבטלה במשק בשפל של 21 שנה
ביחס למקובל בעולם המערבי, שיעור ההשתתפות בשוק העבודה היפני הינו מהגבוהים בקרב מדינות המערב ושיעורי האבטלה הינם נמוכים מאד. בששת השנים האחרונות ישנה מגמת ירידה מתמדת בשיעור האבטלה במדינה. בחודש יוני 2016 נרשם שיעור האבטלה הנמוך ביותר במדינה מאז יולי 1995 – 3.1% בלבד, נמוך יותר משיעור האבטלה בארה"ב ונמוך משמעותית משיעורי האבטלה הגבוהים באיחוד האירופי.
שיעור המשרות הפנויות ביחס למספר מבקשי העבודה נמצא בשיא של 25 שנה, ועמד על 1.37 בחודש יוני, בהשוואה ליחס של 1.36 בחודש מאי.
עודף במאזן המסחרי
החל מחודש פברואר השנה יפן שומרת על מאזן מסחרי חיובי (למעט מאזן כמעט אפסי בחודש מאי).
בחודש יוני 2015 יפן רשמה מאזן מסחרי חיובי בגובה 693 מיליון יין יפני, בניגוד לגירעון במאזן המסחרי בתקופה הקודמת וכן גבוה משמעותית מתחזית השוק למאזן מסחרי של 495 מיליון יין יפני בלבד. הישג זה התאפשר הודות לירידה מתונה יותר בייצוא לעומת ירידה חדה בייבוא.
במחצית הראשונה של שנת 2016, יפן רשמה עודף מסחרי של 1,810 מיליארד ין יפני, מדובר בעודף מסחרי ראשון מאז המחצית השנייה של שנת 2010. יפן צפויה לסיים את שנת 2016 עם מאזן מסחרי חיובי.
הרחבת המדיניות המוניטרית המקלה
היעד העיקרי של הבנק המרכזי הוא השגת רמת אינפלציה שנתית של 2%. לשם עמידה ביעד זה, הבנק המרכזי מנסה להילחם בדפלציה באמצעות כל הכלים העומדים לרשותו. הוועדה המוניטרית שהתכנסה בסוף חודש יולי, החליטה להותיר את הריבית השלילית ברמה של 0.1%, להגדיל את תכנית ההלוואה הדולרית לחברות יפניות ולהגדיל את רכישות ה- ETF. בניגוד לציפיות, הבנק המרכזי הותיר את תכנית רכישת האג"ח הממשלתיות ללא שינוי לעת הזו.
נגיד הבנק המרכזי של יפן, הרוהיקו קורודה, ציין בנאומו כי אינו שולל אפשרות של הורדת ריבית נוספת או הגדלת תכנית הרכישות וכי הבנק המרכזי יבחן את יעילות המדיניות המוניטרית שלו בפגישה הבאה בסוף חודש ספטמבר.
על פי תחזית הבנק המרכזי היפני, קצב עליית המחירים צפוי להיות קרוב לאפס או שלילי במעט בטווח הקרוב, אך להגיע ליעד של 2% עד מרץ 2018, למרות שקיימים סיכונים שעלולים לפגוע ביעד זה, כגון: ההאטה בכלכלות מתפתחות וה"ברקזיט".
כאשר בוחנים את נתוני האינפלציה לאחר החרגת מחירי האנרגיה והמזון הטרי, כפי שמקובל למדוד במדינות אחרות בעולם, מקבלים תמונה שונה. בניגוד לעברה הדפלציוני של יפן, במהלך 32 החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה חיובית במדינה.
השווקים הפיננסיים
שוק ההון היפני נהנה מהרפורמות לשיפור הממשל התאגידי בקרב החברות היפניות ומהתמיכה הישירה של הבנק המרכזי. המדיניות של ממשלת יפן הביאה לגידול ברווחי החברות ובדיבידנדים המחולקים. כיום, ברוב המכריע של החברות המובילות ביפן מכהנים דירקטורים חיצוניים, בניגוד ל-40% בלבד בשנת 2012.
הבנק המרכזי היפני ממשיך לתמוך בשוק ההון ע"י רכישת תעודות סל (ETF) וקרנות נדל"ן. בסוף חודש יולי הבנק המרכזי היפני הודיע כי יגדיל את רכישות תעודות הסל, כך שהכמות הנרכשת תגדל לקצב שנתי של 56 מיליארד דולר, כפול מקצב הרכישות הקודם. כמו כן, הבנק המרכזי הגדיל את תכנית ההלוואות לחברות מקומיות לסך של 24 מיליארד דולר, התוכנית מספקת הלוואות לתמיכה בייצוא של חברות יפניות.
אמון המשקיעים ביכולתה של ממשלת יפן להחזיר את חובה נותר איתן. כראייה לכך ניתן לראות כי איגרות החוב הממשלתיות לתקופה של 10 שנים, מניבות תשואה שלילית.
מדד המניות המוביל ביפן הוא מדד הניקיי 225, מדד שווי שוק אשר עוקב אחר 225 החברות הגדולות והסחירות ביותר בבורסת טוקיו ומתעדכן אחת לשנה. שנת 2016 נפתחה בירידות שערים חדות, שנבעו בעיקר מהתחזקות הין, אך הירידות התמתנו בחודשים האחרונים. ההרחבות המוניטאריות הנוספות, והצפי להרחבות פיסקאליות עשויות להטיב עם מדד המניות היפני.
סיכום
ראש ממשלת יפן נוקט במדיניות פיסקלית אקטיבית במטרה לעורר את הכלכלה ולעודד צמיחה. רק לאחרונה חשף תכנית תמריצים תקציביים בהיקף של 28 טריליון יין וזאת בנוסף להרחבה מוניטרית אגרסיבית ע"י הבנק המרכזי. אמנם יפן ניצבת בפני אתגרים משמעותיים, הכוללים מלחמה בדפלציה והגברת צמיחה, אך נראה שקובעי המדיניות נחושים מאוד לפעול בכל דרך אפשרית על מנת להתגבר על אתגרים אלו.
הקיטון הנוסף באבטלה צפוי להוביל לעלייה בשכר ולגידול בצריכה הפרטית, המנוע של הצמיחה במדינה. המשך ביצוע רפורמות מבניות גם כן צפוי לתמוך בצמיחה במשק, להוביל לגידול ברווחי החברות ולתמוך במדדי המניות המרכזיים.
הגב עם ציטוט