אם משהו חושב שמשבר הדסה הוא ייחודי, כנראה הוא לא מכיר את מדינת ישראל

בישראל יש רק 2 סוגי אירגונים - ארגונים פרטיים שמנוהלים ברצינות ואם לא מצליחים - כושלים ובעליהם בדר"כ משלם מחיר לא קטן בגין הכשלון ואירגונים ציבוריים בהם העובדים / הנהלה שולטים ולא הבעלים והם מתנהלים לרווחת העובדים / הנהלה ולא אף אחד אחר.

ההבחנה הזו אינה מבדילה בין חברות ממשלתיות, עמותות , משרדי ממשלה או חברות פרטיות - כולן שייכות לקטגוריה זו או אחרת.

ההבדל בין הדסה ליתר הארגונים "הציבוריים" זה מקור התקציב והיכולת לשלוט על התעריפים - בעוד שבחברת החשמל והנמלים לא חשוב כמה לא יעילים ויקרים העובדים - תמיד אפשר לשנות את נוסחת התעריפים, הרי הדסה כפופה לתעריפי משרד הבריאות . בעוד שהרכבת יכולה לקבל תקציבים אין סופיים מהמדינה "לפיתוח" , בהדסה צריך לסמוך על טוב ליבם של תורמים.

זה לא שבהדסה לא ניסו לייצר מקורות הכנסה אחרים - יש להם שר"פ מס 1 במדינה כי זה בית חולים פרטי, אבל כאשר העובדים (רופאים וכו') נוטלים 85% מההכנסה של הפעילות העסקית - זו לא יכולה להיות פעולה עיסקית ריווחית שהרווח הגולמי הוא רק 15%. כל זמן שתורמים מחו"ל מוכנים לממן את העניין - זה עסקם , אך ברגע שהפעילות התרחשת בארגון גרעוני שיפול על הציבור - זה פשע.

הדסה זו פשוט עוד דוגמא לארגון לא מנוהל שבו המנכ"ל והדרקטוריון הישראלים באים לעוגות, קפה , כבוד ושכר בלי שום רגש אחריות מינימלי וללא ביצוע תפקידם עפ"י חוק

אינני יודע מה הפתרון להדסה בעת הזו, וזה גם לא משנה, אין כאן "בעלי מניות" שאפשר להעניש אלא תורמים מחו"ל שנפלו קורבן להונאה ישראלית שבראשה המנכ"לים והדרקטוריון.

לפיכך יש להקים ועדת חקירה בראשות שופט עם הכוונה להעמיד לדין את בעלי התפקידים שמעלו בתפקידם. המסר צריך להיות ברור - מי שלא מוכן לנהל ולפקח על הארגון , גם אם זה לא פופולארי או עבודה קשה - שלא ילך להתמנות כדרקטור או מנכ"ל .


כל המנכ"לים והדרקטורים צרכים להפנים שזה תפקיד בעל משמעות ולאי ביצועו כהלכה יש משמעויות חמורות.