עיקרי הדברים:
• שיעור האבטלה במשק ממשיך לרדת. יחד עם זאת, חלה עלייה חדה בתביעות דמי אבטלה. כמו כן, ניכרת עלייה בכמות המשכנתאות בפיגור ובשיעור הצ'קים החוזרים שעלולים להעיד על הרעה במצבו של הצרכן.
• ניכרת ירידה חדה בביקוש לדירות לבנייה עצמית. לעומת זאת, הרכישות מקבלנים ירדו בשיעור קטן בלבד.
• בשנת 2014 צפוי להיווצר עודף של דירות להשכרה, מה שיכול למתן את עליות המחירים ולהשפיע על מדד המחירים.
• עקום התשואות השקליות מגלם שהריבית בישראל תתחיל לעלות אחרי העלאת ריבית ה-FED. אנו סבורים שהסדר יהיה הפוך ולכן החלק הקצר והבינוני של העקום נראים יקרים.
• הפער בין האג"ח השקלית לאג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים ירד אומנם לרמה הנמוכה ביותר מאז המשבר, אך ההשוואה הבינלאומית מגלה שיש עוד מקום לירידה נוספת.
• ההסכם עם איראן והורדה טכנית ביחס חוב תוצר של ישראל כבר משפיעים על דירוג האשראי של המדינה, כפי שבא לידי ביטוי בהעלאת תחזית הדירוג של ישראל מניטרלי לחיובי ע"י Fitch.
• הורדנו את תחזית האינפלציה לחודש נובמבר בגלל ירידת מחירי הירקות, המזון והביגוד. התחזית לשנה נותרה ללא שינוי בעקבות השפעת ביטול העלאת המס.
• קצב הגיוסים של משרד האוצר בניכוי מכרזים הפוכים ירד מכ-6 מיליארד בחודש לכ-2 מיליארד. כמו כן, הפחתת ההיקפים של מכרזי החלף מגבירה ביקושים לאג"ח הארוך בשוק המשני. בסה"כ, התפתחויות בצד ההיצע והביקוש צפויים לתמוך בשוק האג"ח.
מאקרו ישראל.
כמות הדירות החדשות שנבנו לשימוש עצמי של בעל הקרקע (בנה ביתך) מגלם ששוק הדיור כבר נכנס לקיפאון עמוק עם ירידה חדה בחודשים האחרונים. בשנים האחרונות כמות דירות אלה הייתה דומה לדירות שנמכרו מקבלנים, אך לאחרונה נפתח פער גדול. גם בדירות שנמכרו מקבלנים נרשמה ירידה קלה שעדיין לא מבשרת על שינוי המגמה. ניכרת האטה בקצב השנתי של מכירות הדירותבאזורים רבים למעט תל אביב ואזור הצפון.
בצד ההיצע, כמות דירות חדשות שעומדות למכירה ירדה במקצת במקביל להאטה בביקוש. בהתאם, מספר חודשי היצע נותר כמעט ללא שינוי .
מסקר הוצאות משק בית על הדיור שהתפרסם בשבוע שעבר ניתן ללמוד ששיעור משקי בית בעלי שתי דירות ויותר עלה בין השנים 2007-2012 בחדות מ-2.5% ל-7.9%. פירושה של העלייה שמספר דירות שנרכשו להשקעה בשנים אלו עומד על כ-130 אלף לפחות, בהנחה שכל משקיע רכש רק דירה אחת, ומהווה קרוב לשני שליש (!) מסך התחלות הבנייה בשנים אלו. אלמלא המשקיעים, כמות התחלות בנייה הייתה מספיקה לענות לביקושים של משקי בית חדשים. לכן, למשקיעים הייתה תרומה נכבדה ביותר לביקוש בשוק הדיור בשנים האחרונות.
כפי שעולה מהסקר, כמות משקי בית שגרים בשכירות גדלה בין השנים 2007-2012 בכ-80 אלף, כאשר כמות הדירות שנרכשו להשקעה גדלה ב-130 אלף לפחות. למעשה, נוצר עודף היצע בשוק השכירות של לפחות כ-50 אלף דירות שצפוי לבוא לידי ביטוי בשנת 2014 עם הגעה לשיא של גמר בנייה ולמתן עליית מחירי השכירות שנמדדים במדד המחירים.
על פי הנתונים מסקר כוח אדם לחודש אוקטובר, מצבו של שוק העבודה ממשיך להיות איתן למרות הכותרות על פיטורי עובדים במקומות רבים. שיעור האבטלה בקרב הגילאים 25-64 נותר יציב ברמה של כ-5.3% תוך עלייה קלה בשיעור ההשתתפות. אולם, יתכן שהסדקים הראשוניים בתמונה המושלמת של שוק העבודה מתחילים להופיע, כאשר תביעות דמי אבטלה עלו בחדות בחודש אוקטובר.
סימנים ראשונים אפשריים נוספים לפגיעה במצב הצרכנים ניתן לקבל מעלייה בפיגורים בתשלומי משכנתא שניכרת בחודשים האחרונים. כמו כן, חלה עלייה בשיעור הצ'קים שחזרו מסיבה "אין כיסוי מספיק" מסך הצ'קים שהוצגו. כמובן שמוקדם עדיין להסיק מסקנות סופיות לגבי שינוי במגמה חיובית בשוק העבודה, אך יתכן והידיעות על פיטורים במשק מתחילות לחלחל אל הנתונים הכלכליים.
מאקרו עולם.
המצב הכלכלי בבריטניה משתפר מהר יותר ממה שהוערך קודם, מה שגרם לבנק המרכזי לבטל את התוכנית לעידוד שוק הנדל"ן שהושקה לפני קצת יותר משנה (יולי 2012). בחודשים האחרונים ההתפתחויות היו חיוביות יותר ממה שהעריך הבנק קודם. המחירים בשוק הנדל"ן עלו מהר, גם שוק המשכנתאות התרחב במהירות. שיפור בכלכלה הוביל לכך שתוך פחות מחצי שנה ירדו הציפיות לגבי שיעור האבטלה בשנת 2014 מ-7.9% ל-7.3%. ימים יגידו האם אנגליה לא תהיה סממן למה שעשוי לקרות בארה"ב.
היפנים מצליחים להוציא את המשק מדפלציה כרונית. שיעור אינפלציית הליבה ללא אנרגיה ומזון עלה בשנה האחרונה ב-0.3%, השיעור הגבוה ביותר מאז 1998.
שווקים.
הפערים בין תשואות האג"ח לטווח לפדיון של עד 5 שנים לבין הריבית של הבנק המרכזי נמוך יותר בישראל מאשר הפערים בטווחים דומים בארה". אכן, תופעה זו משקפת הערכות להורדת ריבית נוספת ע"י בנק ישראל. יחד עם זאת, תלילות העקום הנמוכה יותר בישראל גם בטווחים של מעל שנתיים, פירושה שהריבית בישראל צפויה לעלות רק אחרי שתעלה ריבית ה-FED. סביר להניח שהסדר יהיה הפוך ובנק ישראל יתחיל לעלות את הריבית הרבה לפני ה-FED. לכן, החלק הקצר והבינוני של העקום נראים יקרים מדי.
בהחלטת הריבית האחרונה בנק ישראל לא הוסיף שום מידע חדש. על סמך ההתבטאויות של הבכירים בבנק ישראל, כולל הנגידה, הצומת החשובה בהחלטותיו תהיה החלטת ה-FED לגבי צמצום הרכישות. אילו ה-FED ימשיך בתוכנית הרכישות גם אחרי פגישתו בחודש דצמבר, והסבירות לכך די גבוהה להערכתנו, הסיכוי להורדת ריבית נוספת ע"י בנק ישראל יעלה.
אחת הסיבות המרכזיות לחשש מהאג"ח הארוכות הינו צמצום המרווח בין תשואת האג"ח השקלית לאג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים שהגיע לרמה של כ-0.9%, הנמוכה ביותר מאז המשבר בשנת 2008. יותר מכך, המרווח ירד מתחת לפערי פרמיות הסיכון בין ישראל לארה"ב. מצב זה עשוי להצביע שתשואות האג"ח הארוכות בישראל בכל זאת נמוכות מדי.
אולם, בחינת התמונה בעולם מגלה שהמצב בישראל כלל אינו חריג. ישראל ממוקמת בסה"כ באמצע הדירוג העולמי. במדינות רבות המצב הוא קיצוני הרבה יותר. גם במדינות מתפתחות שחלקן מדורגות בדירוג נמוך או דומה לישראל, כגון סלובניה, צ'ילה, פיליפינים, צ'כיה וסלובקיה, הפער נמוך יותר מאשר אצלנו. לפיכך, המרווח בין התשואות בישראל לארה"ב יכול לרדת עוד יותר ובעיני משקיעי חוץ שוק האג"ח בישראל יכול להיראות אטרקטיבי יותר מאשר שווקים רבים אחרים.
שינוי תחזית הדירוג של ישראל (A) מיציבה לחיובית ע"י Fitch בסוף השבוע יכול כמובן להגביר עניין בקרב משקיעי חוץ. שינוי בחישובי התמ"ג שגרם לירידה טכנית חדה ביחס חוב תוצר של ישראל אשר לא השפיע על שיקולי הדירוג של S&P לפני חודשיים, היה אחד הגורמים לשיפור בתחזית הדירוג ע"י ה-Fitch. כמו כן, גם הסכם עם איראן והגירעון הנמוך מהיעד שצפוי השנה, היו בין השיקולים.
ירידה בהיקף הגיוסים הצפויים ע"י משרד האוצר בשילוב עם גידול ברכישות עצמיות של האג"ח (מכרזים הפוכים) מוביל לירידה בקצב ההנפקות בנטרול רכישות עצמיות מראה ירידה בקצב גיוסים החודשי מכ-6 מיליארד ש"ח במחצית הראשונה של השנה לכ-2 מיליארד בחודש נובמבר. בהנחה שגם בחודשים הבאים קצב הרכישות במכרזים הפוכים יהיה דומה לממוצע שהיה בשלושת החודשים האחרונים, הגיוסים בניכוי המכרזים הפוכים יעמדו גם בחודשים הבאים ברמה של כ-1.5-2.0 מיליארד ₪ בלבד. מצב זה צפויים לתמוך בשוק האג"ח.