ציטוט פורסם במקור על ידי tby צפה בהודעה
) בניגוד ל- IDB לא נשמך דוידנד בשנים האחרונות - זה לא רלבנטי למצב הנוכחי, זה משפיע על עד כמה בעלי המניות חשופים לתביעות
2) לא בוצעו עסקאות בעלי עניין ללא הגיון כלכלי. - כנ"ל

הסיבות הנ"ל הם "טיעונים לעונש" , לקיחת החברה מהבעלים אינה עונש, היא התנהלות כלכלית נורמלית ורגילה של נושים - זה שהבעלים היה "בסדר" ורק "לא היה לו מזל" פשוט לא רלבנטים. במקרה הספציפי של פטרוכימיים, היום ברור כשלג שהמינוף שהם לקחו היה לא הגיוני

3) יתכן וסביר כי ניתן למצוא משקיע שיקנה לחברה זמן בריבית נשך ולזמן קצר בתמורה לשעבוד מניות לא משועבדות - בסמכות החברה לעשות זאת ולמעשה אם הנושים ידחפו לכוון של השתלטות היא תעשה זאת על מנת לקנות שנה שבה אולי משהו יקרה.

זה לא יקרה כי הנושים ילכו לבית משפט לעצור את התהליך ואולי אפילו יבקשו הסדר לפי סעיף 350 - ללא הסכמת החברה -כאן מצבם יותר טוב משפטית מאשר נושי פיתוח - למעשה זה מה שהם צרכים לעשות כבר היום

4) כבר כעת קשה למצוא משקיע כי הוא יודע שעוד מעט בלוקים מאוד גדולים של בזן יתחילו לעוף בבורסה - אם הנושים ורבים מתוכם לא מתעסקים במניות - יהיה תהליך שידרדר את מניית בזן אל מתחת להון העצמי שלה.

לכן, בטווח הקצר, יש צורך להשתלט על פטרוכימיים ולא לחלק את מניות בזן. אך גם אם יהיה לחץ על מחיר מניית בז"ן - לטווח בינוני , מי שיחזיק יראה השבחה משמעותית יותר מאשר ישאר נושה מובטח


5) שקט תעשייתי עד 2016 יאפשר לחברה ומנהליה למצוא מה עושים בפרק הזמן שבין השבחת בזן וחלוקת דוידנדים למצב הקיים.

אין להם "מה לעשות". פטרוכימיים צריכה לעבור למצב של מינימום הוצאות - הנהלה, כלליות, ריבית - להנהלת החברה יש 0 יכולת אמיתית להשפיע - עובדה שהמנכ"ל עוזב

6) כצעד בונה אמון החברה ומנהליה משלמים לעובדים בכירים משכורת ממוצעת במשק על מנת לשמור על הקופה והמשך הכסף ישולם לאחר שימצא משקיע.

זה לא בנייית אמון.





זה פשוט לא הגיוני. מדוע אם אני מחזיק אגח ו' אסכים לקבל אופציות ועוד להשאיר משהו לבעלים כאשר אני יכול היום לקבל את חלקי ההוגן והמלא מ 100% פטרוכימיים? - זה בדיוק אלביט הדמיה - הבעלים רצה להישאר עם מניות , בלי להזרים דבר, שלחברה יש פחות נכסים מהתחיבויות - ובאלביט יש לכאורה הון עצמי משמעותי יותר מאשר פטרוכימייים.... , טענתי כל הזמן שלהשאיר מניות בידי בעל שליטה במצב הנוכחי זה אבסורד ושערוריה ובסופו של תהליך, בעלי המניות הקיימים נשארים אם 0. פטרוכימיים אינה שונה במאום.
ל- גילגה ו- tby,

אני בהחלט מסכים עם הטיעון שלכם - אבל נשאלת כאן השאלה - האם צריך מייד לפנות לבית המשפט ולדרוש לתפוס את המניות או להגיע להבנות שיאפשרו לפתור את המצב - זו בהחלט התלבטות.

המצב הוא שכרגע ההנהלה הגיעה להסכמות עם בנק הפועלים לגבי דחייה של החוב ל- 2017 אם שאר הנושים יעשו אף הם.

כמו כן, יותר מדי מהכספים של החברה הושמו בפקדון הניתן לקזוז אצל הפועלים.

השאלה היא האם האינטרס של הנושים להכנס למלחמת עולם שתאלץ את בנק הפועלים לשים ידה על כל הכספים הזמינים שיש בקופה ולקחת את מניות בז"ן המשועבדות לו כך שהנושים הלא מבוטחים לא יוכלו להנות מ- upside שיגיע בהמשך עם הצלחה של המיד"ן ואספקת הגז?

לכאורה, הגעה להסכם בין הפועלים להנהלה מכניסה מאין גלולת רעל לעניין ואף אחד לא יודע מה הקשרים העסקיים של פועלים עם חברות אחרות של בעלי השליטה.

על כן, יתכן ויש להגיע לסיכומים על פריסה מחדש וחפוש משקיע ולא להכנס לשנה של מלחמות בבתי משפט דבר שיאלץ שיגרור הוצאות עסקנים שלא נגמרים.

השאלה היא מה טיב ההסכמות שיש בין הנציגות לבעלי השליטה - האם ממתינים שהמצב ישתפר מעצמו או פועלים לדלול של בעלי השליטה מיוזמתם.