הטיפטוף הופך למבול.
הוגשה תביעה יצוגית ע"י מחזיקים פרטיים שטוענים שהתיקון ה - 3 להסכם לסיוע ל - GSE שהחליף את תשלום הדוידנד בשיעור של 10% ללקיחת כל הרווח של ה GSE כדוידנד מהווה הפרה של התיקון ה - 5 לחוקת ארה"ב - הקובע שהממשל לא יכול לקחת רכוש פרטי לשימושו ללא פיצוי הולם.
טענתם שהתיקון ה -3 להסכם לא נעשה בהסכמה כלשהיא או פיצוי הוגן של מחזיקי מניות הבכורה - שהם הנפגעים העיקריים מהמהלך אלא בוצע בין האוצר - זרוע של הממשל לבין הרגולטור של ה - GSE - שגם הוא זרוע של הממשל. שחתמו הסכם שלוקח את כל הכסף לממשל ומשאיר כלום למניות הבכורה .
הם מציגים , באופן ברור , איך הממשל ניפח את ההפסדים של ה- GSE ע"י פעולות חשבונאיות -
225 מליארד דולר רזרבות להפסדים עתידיים (שהיום ברור שלפחות חצי, 112.5 שמעולם לא יתממש)
50-90 מליארד מחיקת נכסי מס (שמוחזרים עתה)
26 מליארד בדוידנדים ששולמו על הזרמה מיותרת , בגין הפסדים חשבונאיים שהיו מופרכים כבר ביום שבוצעו
זה ביחד - 195 מליארד דולר - יותר ממה שהחברות קיבלו כסיוע!!!
מכיוון שכתבי התביעות מפורסמים , אין בעיה לכל גורם לקחת את כתב התביעה, לערוך אותו קצת, להוסיף עוד טיעון וחצי ולהגיש תביעה בבית משפט פדראלי ליד מקום מגוריו (גם בהוואי ובגואם).
זה יהפוך מסיוט משפטי שצריך להתמודד עימו , לסיוט לוגיסטי - כיצד מתמודדים עם עשרות תביעות בבתי משפט בכל המדינה? מה גם שהמבוכה עשויה להיות רבה עם בתי משפט יפסקו באופן שונה .....
הגב עם ציטוט