הערה סיגנונית קלה:

קשה לי לאללללללללללללה לקרוא את מה שאתה כותב.
כשחצי מהטקסט מודגש ומסומן בקוום תחתונים, הכל קופץ בעיניים ביחד ואי אפשר להתרכז.
מטרת ההדגשות והקווים התחתונים היא לעזור בקריאה, ולא להפריע לה. אין להדגיש יותר מפראזה אחת בכל פסקה, וגם זה בעיני רבים (ואני בתוכם), יותר מידי.
קח למשל כדוגמה את הפסקה הראשונה. מדוע היה צריך להדגיש את צמד המילים חשבון נאמנות? מה כל כך יוצא דופן, חשוב, ומתפרץ במילים הללו, בהקשר הנ"ל?
או את המילה "יפקיד"?
וכן הלאה.
קח לתשומת ליבך, כיוון שכרגע אתה סתם גורם נזק לעצמך ולמטרה הראויה שאתה מנסה לקדם.