הנה כתבה יפה שמדגימה את הבעייתיות במצב הנוכחי.
יש הרבה מזומן בחוץ שמחפש תשואה, יועצי ההשקעות מנתבים את הכסף לשוק המניות תוך ציפיה לעליה חזקה, אך הנתונים הכלכלים לא תומכים בהתאוששות חזקה שמצדיקה את בצועי שוק המניות הצפויים, ביחוד אם תהיה עליית ריבית. מצב בעייתי.
http://www.globes.co.il/news/article...p_morearticles
"יש לי דז'ה-וו", כותב ארדנס. "גם היום אנשים בוול סטריט חוזרים לדבר על דאו ג'ונס ב-36 אלף נקודות, אבל היום יש הבדל גדול. אנשים לא טיפשים לדבר על כך בקול רם. הם מדברים על זה בשקט, מעין תחזית כלכלית פנימית. כן, אני רציני".
לדברי ארדנס, יועצי השקעות בוול סטריט משווקים באגרסיביות תיקים המורכבים מ-60% מניות ו-40% אג"ח. הם טוענים שנתונים היסטוריים מוכיחים שתמהיל כזה מניב לאורך השנים תשואה שנתית ממוצעת של 5.3% בנוסף לשיעור האינפלציה. בהתבסס על קצב האינפלציה היום, מדובר בתשואה של כ-8%.
ואולם, ארדנס טוען שמבחינה מתמטית, אותם תיקים יכולים להשיג את התשואה הממוצעת ההיסטורית רק אם הדאו ג'ונס יזנק ל-36 אלף נקודות במהלך 10 השנים הקרובות. "אם זה לא יקרה", הוא טוען, "התיקים הללו הולכים ליפול".
החישוב של ארדנס פשוט: תשואת האג"ח ל-10 שנים עומדת היום על 2.7%, תשואת הדיבידנד בשוק המניות האמריקאי הינה 2% בממוצע בלבד בשנה (מתחת לממוצע הרב-שנתי), כך שישנה חשיבות מכרעת לצלע השלישית: התנהגות שוק המניות.
"כדי להגיע לתשואה ממוצעת של 8% בשנה מכאן ואילך, העלייה במדדי המניות צריכה להיות פנטסטית - 9% בשנה בעשור הקרוב", מסביר ארדנס.
ארדנס טוען שלמרות שרבים בוול סטריט מדברים על הזינוק הדרמטי לו הם מייחלים בדאו ג'ונס, יש גם מי שמזהיר מקריסה. אחד מהם הוא ג'ון הוסמן, שהצליח גם לחזות את המשבר ב-2007. הוא טוען ששוק המניות מתנהג כעת כמו לפני המפולת הגדולה ב-1929 ושצפויה נפילה של 40%.
הגב עם ציטוט
