זהב ל - 800-900 דולר

[tby]

אולי תחשוב על מי שרכש זהב לפני 10 שנים ב200 דולר לאונקיה

מי שקנה ב 200 דולר עשה נכון - רכש סחורה במחיר הנמוך משמעותית משוויה - עלות הכריה והיה צפי סביר שהמחיר יעלה -השאלה היתה מתי

החוכמה זה לא רק לקנות בזמן אלא לצאת שהמחיר מצדיק זו - להתאהב בפוזיציה ולהסביר במרץ ש"זה משהו מיוחד" ומצדיק החזקה בכל מחיר - זו לדעתי התנהלות לא רציונאלית

העניין הוא שב 250 דולר הזהב היה בקצה הנמוך של הסייקל , התענינות ציבורית אפסית ולכן אינני יודע מי באמת קנה ב 200 דולר לצרכי השקעה, אך זהב מעל 1200 דולר היה מנופח בכ 20%-25% משוויו ומי שקנה אז (בכל ה 3 שנים האחרונות) עשה זו לא כהשקעה אמיתית אלא ספקולציה שהמחיר ימשיך לעלות או כגידור לא יעיל לאינפלציה מדומיינת

והסוף הוא שכל מי שהשקיע כמעט בכל תחום - ממניות ואגח קונצרני עד נדל"ן לפני 3 שנים הרוויח יפה מאוד - מי שרכש זהב הפסיד

[tby]

זהב הוא מתכת יפה ויקרה אבל לא השקעה טובה על פני זמן, ובוודאי לא לבנקים מרכזיים. השבוע פורסם שהבנק המרכזי השוויצרי הפסיד יותר מ-16 מיליארד דולר ב-2013 בעקבות ירידה של 28% במחיר הזהב אשתקד. והבנק השוויצרי לא לבד: על פי הערכות שונות, הבנקים המרכזיים בעולם הפסידו קרוב ל-350 מיליארד דולר ב-2013 בשל ירידת מחיר הזהב.

בהקשר זה מעניין לציין בנק מרכזי שלא הפסיד כסף על זהב - בנק ישראל. יש לכך הסבר פשוט: בנק ישראל אינו מחזיק זהב ביתרות המט"ח, וזה לא מקרה: הבנק, כמתחייב מתפקידו של מנהל תיק היתרות, בדק ובודק את הכדאיות של השקעות שונות והרכבי תיקים שונים ומקבל החלטות בהתאם.
אבל כל זה לא מונע מגורמים מסוימים מלבקר את מדיניותו של בנק ישראל ואת טיב ניהול היתרות. ביקורת זו מופיעה לעתים רבות בעיתונות, לרוב היא מושמעת בתוקף על ידי "מומחים" שאינם נושאים באחריות ולא צריכים לתת דין וחשבון כאשר התחזיות שלהם והעצות שלהם מתבררות כחסרות יסוד וכמוטעות לחלוטין.


כך, למשל, בשנים האחרונות מתחו מומחים מסוימים ביקורת על בנק ישראל שלא קנה זהב תוך כדי העלייה המהירה במחירו (הנומינלי) שנרשמה בשנים האחרונות. קל מאוד לבחור שתי נקודות זמן ולהגיד ש"היו צריכים לקנות בשפל ולמכור בשיא", אבל זו חכמה לאחר מעשה, וחוכמה כזאת היא זולה מאוד.
הבנק הגיע מזמן למסקנה שמשותפת למנהלי כספים רבים בעולם: זהב אינו השקעה טובה - הוא נכס עקר שאינו מניב תשואה. אבל הוא כן מוסיף משהו לתיק: סיכון, והרבה ממנו. למחיר הזהב שונות גבוהה מאוד שיכולה להניב רווחים גדולים, אבל גם הפסדים גדולים, כפי שבנקים מרכזיים רבים ומשקיעים אחרים למדו ב-2013. ניתוחים רבים המבוססים על תורת המימון הגיעו למסקנה שזהב הוא נכס נחות, שאין לו מקום בתיק של בנק מרכזי.


החלטה שמנעה הפסדים כבדים


בנק ישראל הכיר בכך לפני שנים רבות. כמשקיע שמרן אך מתוחכם, הבנק מכר את החזקות הזהב שלו בהדרגה, מסוף שנות השבעים עד שנות השמונים של המאה הקודמת. רק כדי להמחיש איזה הפסד היה יכול להיגרם לבנק אם לא היה מוכר את אחזקותיו בזהב, הנה כמה מספרים: מחיר השיא של זהב במונחים ריאליים עמד ב-1980 על יותר מ-2,400 דולר לאונקיה בערכים של 2013. מחיר השיא של זהב ב-2013 היה פחות מ-1,900 דולר לאונקיה, ועומד היום על כ-1,230 דולר לאונקיה בלבד.
המחיר הריאלי של אונקיית זהב ירד לפיכך בכ-50% מאז שבנק ישראל התחיל למכור הזהב שהיה ברשותו. ואולם זהו ניתוח חלקי: יש לזכור שבנק ישראל השקיע את התמורה ממכירת הזהב לא רק בדולר, אלה גם במטבעות אחרים שהתחזקו מול הדולר, חלק מהם באחוזים גדולים. ואם נוסיף לכך גם ריבית ותשואה על ההשקעות שבוצעו במקום הזהב (ניירות ערך שונים), ברור שההחלטה למכור את המתכת לפני עשרות שנים הייתה החלטה חכמה שמנעה הפסדים כבדים למדינת ישראל.


לבנקים אחרים אין ברירה


אם כך, נשאלת השאלה מדוע לכל כך הרבה בנקים מרכזיים יש כמויות גדולות של זהב? ברוב המקרים, התשובה היא פשוטה: אין להם ברירה. הם תקועים עם טונות של זהב, ירושה מהתקופה של תקן הזהב (Gold Standard) והם פשוט לא הצליחו להיפטר ממה שהכלכלן הידוע קיינס כינה ה"שריד הברברי" ("A Barbarous Relic"). החזקות הזהב שלהם כל כך גדולות, והשוק כל כך לא נזיל, שכל ניסיון שלהם למכור כמויות גדולות היה מביא לקריסה מיידית במחיר הזהב, דבר שרק היה מגדיל את הפסדם.


הראייה לכך היא העובדה שכבר ב-1999 הגיעו 11 מהבנקים הגדולים בעולם להסכם, להגביל את מכירות הזהב שלהם ללא יותר מ-400 טון לשנה לחמש שנים, הסכם שחודש מאז פעמיים. ודרך אגב, העיתוי הלא מוצלח של התחלת ההסכם וסיומו, מהווים עדות לכך שמסוכן לסמוך על תזמון שוק כאשר מדובר על נכס מסוכן כגון זהב. בנקים מרכזיים אחרים קנו זהב בשנים האחרונות ללא קשר לכדאיות כלכליות, אלא כדי לתמוך במכרות ויצרנים מקומיים, גם בשל בגלל סיבות פוליטיות.


מוסד מסודר שמנהל כספי ציבור לעולם לא יאמץ שיטות ניהול שמחייבות יכולות שמחקרים רבים, ניסיון, והשכל הישר הוכיחו שאי אפשר לקיים לאורך זמן. בהחלטות שלו ובמדיניות ההשקעה שלו, בנק ישראל התנהג כמשקיע מתוחכם עם יכולת לנהל לטווח הארוך ולשמור על טובת אזרחי המדינה. טוב שלא שעה לעצות ה"מומחים" שהרבו לתקוף אותו והיום מתקשים לחזור בהם.


*** הכותב הוא יועץ פיננסי ששימש עד לא מכבר כחבר בוועדה המוניטארית של בנק ישראל, וקודם לכן ניהל את חטיבת השווקים ומחלקת מטבע חוץ בבנק ישראל

[tby]

באג ביטקוין: שתי זירות מסחר נוספות הקפיאו המשיכות

המדען הראשי של ביטקוין פאונדיישן: "מפתחי ליבה עובדים בשיתוף פעולה עם זירות המסחר כדי למצוא פתרון לבעיה"



כפי שטענתי, הרגולציה היא זו ששומרת עלינו.

אין דבר יותר חמור מבנק שלא נותן לך גישה לחשבון שלך , אבל מי שעוסק בביטקוין רוצה להיות "מחוץ למערכת המושחתת" - סופו שנמצא במערכת המושחתת עם כל הרמאים , סוחרי הסמים ומלביני ההון - מה הסיכוי שאחרי שיתקנו נניח את כל הבאגים, הממשלות יתנו ל"רשת האפלה " הזו לחיות?

[tby]

לי לא ברור בכלל הצורך ב"מטבע" נייטרלי שאין מאחוריו רגולציה. וכל ההסברים המלומדים רק הראו לי שאף אחד לא באמת מבין מדוע כל העניין - חוץ מפושעים שרוצים לעקוף את המערכת.

הרעיון של מטבע הוא "ייצוג" שווי ריאלי באמצעות "סימן מוסכם" וההסכמה והביטחון כי ה"סימן המוסכם" ישמור על ערכו אל מול השווי הריאלי אותו הוא מייצג.

משתמשי המטבעות בטוחים כי הבנק המרכזי / המדינה שהנפיקה המטבע תשמור על יציבותו. אם אין אמונה במטבע X , תושבי המדינה יחזיקו במטבע שהם כן מאמינים בו , ומטבעות לא חסר. הדוגמא שלנו היא הדולריזציה דה פקטו שהיתה בישראל בגלל שהלירה / שקל לא שמרה על ערכה - לכן שימשה רק לעסקאות קצרות טווח .

במילים אחרות - תושב ישראל בתחילת שנות ה 80 לא היה צריך ביטקויין על מנת להימנע משחיקת חסכונותיו או לתאר את השווי הריאלי של דירה שרוצה למכור או דירה שהוא משכיר - הוא פשוט עבר למטבע קיים , יציב ובר המרה, גם אם היה צריך ללכת לרחוב לילינבלום בת"א....

אז אם בישראל עם 400% אינפלציה מצאו פתרון פשוט - על איזו בעיה הביקויין עונה? כיצד הביטקויין בכלל שומר על הקשר בין "שווי ריאלי" לסימן מוסכם" שאופייני למטבעות שימושיים? איך כל זה בכלל קשור לכך שלמבו החזיק תיק ש 25% ממנו זה "השקעה" בביטקויין?

במסגרת הזו - מי צריך ביטקויין או פייס-קויין או X-קוין ?

נניח ופייסבוק תנפיק מטבע. מה היא תאמר? - תן לי דולר - אנפיק לך פייס קוין ואני מבטיחה שתמיד תוכל לבצע המרה הפוכה? ומה תעשה פייסבוק עם הדולרים? מי יוודא שהם לא יעלמו?

שאתה נותן כסף לבנק ומקבל "יתרה בחשבון" אני מקווה שכולם מבינים שהיתרה היא ווירטואלית לחלוטין וקיימת רק במחשבי הבנק- הרי הכסף לא בחשבון שלך , הכסף אפילו לא בבנק, אך אתה יודע שיש רגולציה כבדה ושתדרוש את היתרה - תקבל אותה ובמידת הצורך המדינה תיחלץ לעזרה - זה הבסיס לכלכלה "ללא מזומנים"

מי שרוצה להעביר כסף יכול להשתמש בשרותי העברת כסף שלא דרך המערכת הבנקאית כמו פיי-פל ואחרים

[eynetane]

אוקיי - כאן כבר יש לי יותר על מה להסכים.
אני מסכים שהעדר רגולציה - עובדה הנתפסת כייתרון משמעותי בין רבים מתומכי הביטקוין, היא דווקא נקודת חולשה שלו.
בעייתי בעיני שאין פיקוח והגנה נגד גנבות ורמאויות, ושאלו עדיין קלות מידי לביצוע - לפעמים מספיק רק וירוס, וכיוון שלא ניתן להפוך עיסקאות, יש כאן בעיה.

מצד שני, אני גם חושב שהנושא מתחיל להשתנות לנגד עיננו.
החל ממעורבות של רשויות החוק (וזו בדיוק הסיבה שכשכולם מכרו באפיזודת סילק רואד, אני קניתי), המשך בשימועים בסנאט מהשבועות האחרונים, ובבקשה שהוגשה בסין להכרה רגלוטורית ב"בנק" ביטקוין. זה קורה.
האם השינוי יהיה מספיק? כמה בטוח יהיה להחזיק בביטקוין? זאת נדע בפרק הבא. אבל מי שייכנס בפרק הבא ייכנס, מבחינתי כמשקיע, בנקודה פחות מעניינת - כיוון שברור שברגע שיתגברו על חסרונות הביטקוין פוטנציאל ההשבחה שלו יתממש.

לגבי "X אחוז יושקע בביטקוין...מזומן הוא אמצעי תשלום" - אני חוזר על טענתי שביטקוין אינו מזומן אלא תעודת השתתפות במיזם בנקאות בין -לאומי.

"יותר קריפטו-מטבעות ייכנסו לשוק" - כבר עכשיו השוק מוצף. בכל שבוע כמעט נולדים ומתים מטבעות "מתחרים". לכל אחד ייתרונות וחסרונות מעניינים מאוד, ואכן יש בעיני היגיון להתפזר בין ה"סחורות" הללו. (למשל, לייטקוין מאפשר עיסקאות מהירות יותר, והוא גם יותר "דמוקרטי" במחינת יכולות ההפקה; פירקוין הוא יותר חסכוני באנרגיה; וכן הלאה). כמו שקורה הרבה פעמים בשוק הריאלי, תחרות מסוג זה - כלומר תחרות שאינה קומוטידיזציה פשוטה - לא פוגעת בענף אלא מרחיבה אותו.

"המחיר ליחידה יהיה העלות השולית של הכריה" - בהחלט. אבל שים לב שהביטקוין נסחר כבר עכשיו מתחת לעלות השולית של הכריה (אם אתה משתמש אמצע הטווח במשתמש במחשבים אישיים מצויידים בכרטיסי מסך יעילים - שכן כריה במחשבים נעשית עם כרטיסי מסך - מדובר על פי 2-3 מתחת לעלות השולית של הכריה בביטקוין!)
העניין הוא שככל שהרשת גדלה, כך גם עולה העלות השולית ליחידה.

כדרך אגב, ישנם מטבעות חלופיים שבהם הערך הנוכחי אכן גבוהה מהעלות השולית של הכריה, וכאן ההיגיון שלי עובד כמו שלך, אני צופה שהפער ייסגר במהירות - או ע"י כניסת מאסה של משתמשים חדשים, או ע"י ירידת המחיר שלהם. אבל זה לא צפוי בביטקוין, אלא אם המגמה תתהפך ויותר כח מיחשוב יעזוב את הרשת מאשר יצטרף אליו.
ממבט בשוק מכונות המיחשוב לביטקוין (סדרות ייצור נחטפות באבטיפוס עוד לפני תחילת הייצור במפעל) אני מסיק שהיפוך מגמה בביטקוין הנובע מסיבה כזו, הוא לא סביר בחודשים הקרובים, בלשון המעטה. אם הביטקוין יקרוס - זה יהיה מסיבה אחרת לגמרי, אבל לא עלות ייצורו.

[tby]

הזהב ממשיך במסעו דרומה.

במהלך המסחר חצה כבר את קו 1220 דולר לאונקיה - זו ירידה של 100 דולר ב 30 יום ו - 200 דולר מרמתו בספטמבר - למרות שה QE ממשיך.....

הכי מעניין זה שנבואות ההיפר אינפלציה נעלמו מהשיח הכלכלי, זה באמת עייף את הקוראים של הבלוגים והעיתונים לקרוא נבואות זעם חוזרות ונשנות כל שבועיים - וכלום לא קורה.

דווקא הגידול בתל"ג שדווח לאחרונה, אמור לחדש את החששות לאינפלציה ולתמוך במחיר הזהב "כמגן אינפלציה" [שגם זו תפיסה לא רצינית] - זו דעה שלמבו הציגה בתור שור על זהב.

אך שהבועה מתרוקנת, לחדשות ואינדיקטורים ארוכי טווח אין כלל משמעות.

התהליך שמתרחש הוא ברור - המומנטום של הזהב שינה כיוון, עכשיו חדשות "יפורשנו" לכיוון שיחזק את הירידה בזהב - כלומר גידול בתל"ג הוא בכלל רע לזהב. מדוע? כי יאפשר לפד לחדול מ QE , כי מקרב את עליית הריבית (לא למחר בבוקר וגם לא בעוד שנה - עלויות החזקת הזהב יעלו (מימון, פרמיה על חוזים עתידיים) אז יהיו פחות ספקולנטים.

ובכללף כפי שברור מהפורום כאן - הספקולנטים של הזהב מצאו להם סחורה חמה חדשה - ביטקויין....

[eynetane]

מעניין שהתפרסם היום ראיון עם נביא זעם של היפר-אינפלציה (שכחתי את שמו, אבל הוא מתנבא בעניין בערך מ-2010), ובו הוא טוען שהפתרון הוא לא חזרה לסטנדרט הזהב, כיוון שאף אחת מהמחזיקות הגדולות שלו לא מעוניינת בכך, אבל הוא כן צופה (עדיין) התרסקות של הדולר ב-5 השנים הקרובות (שזה המון זמן, אבל מצד שני הוא לא מדבר על תנועה של 20% אלא על ארוע מרעיד עולמות).
בכל מקרה זה לא ממש קשור למחיר הזהב - סתם אנקדוטה שקשורה לנושא מהצד השני (אינפלציה) באופן כללי.

ואם כבר כותרות מצחיקות וביטקוין, אז היום פירסמו הרשויות בסין את עמדתן לגבי הביטקוין, ומדהים לראות איך פרשנים שונים מבינים את אותה ידיעה באופן הפוך. אחד נצמד לחלק הרגולטורי-מוסדי וטען שהאיסור על מוסדות פיננסיים בסין לקבל ביטקוין הוא הסיבה לצניחה (שארכה בערך שעתיים) בערכו של הביטקוין היום, והשני נצמד באופטימיות דווקא לכך שהשילטונות בסין מתירים כעץ בצורה מפורשת לפרטיים לסחור ולהשתמש בביטקוין כל עוד הם לוקחים את הסיכונים על עצמם.

ועוד: גרינספאן: "הביטקוין אינו מטבע ואין לו ערך מהותי" (כאילו שלדולר שלך יש) ומריל לינץ': "אם יהפוך לאמצעי תשלום חשוב, ערכו ההוגן של הביטקוין יהיה 1300 דולר".
לא יודע איזו בדיחה יותר מצחיקה ומאיזה חור הם מצצו את המספר הזה.
האמת שאני די מודאג מזה שמריל לינץ' מביעים סוג של אמון (גם אם מסוייג) בביטקוין. זו בשבילי נורת אזהרה מהבהבת, לא צוחק.

[אבי1]

נדמה לך שלגרינספאן ברננקי יילן או למישהו מקובעי המדיניות בארהב מפריע שהדולר יתרסק ?
להזכירך, מטרת מלחמת המטבעות היא: "להחליש את המטבע", למדינה היחידה בעולם שמפריע לה מטבע חלש זו גרמניה בלבד (לא כל המדינות בגוש האירו).

[tby]

כרגע ישנם חבלי לידה , כמו בכל רעיון גאוני , מהפכני ורב לאומי היוצא אל הפועל.

אמונה זה דבר חשוב.

אבל מה הקשר בין הרעיון של מטבע ווירטואלי לרצון להחזיק בו כנכס השקעתי?

אם היית מטיף להשתמש בביטקוין כפלטפורמה להעברת כסף כמו צ'ק, כרטיס דביט, כסף מזומן או פייפל אני מסוגל עוד להבין , אך להחזיק ביטקויין כחלק מתיק השקעות? לי זה נראה הימור פראי על סטארט-אפ ולא אפיק השקעה .

כלומר אתה מתייחס לאחזקות בביטקוין כמניות בסטארט אפ - שזה בסדר גמור, כל זמן שאתה מבין הסיכונים שרק חלקם מתממשו עד כה ואתה מכיר את ההסתברות שסטארט אפ יהפוך לחברה ברת קיימא.

[eynetane]

הנה מה שכותב בלוג נחשב יחסית, כחדשות:
http://kalkala-amitit.blogspot.co.il...g-post_24.html
---------------------
"הבנק המרכזי של סין הודיע כי יאיץ את קצב הרפורמות במטבע המקומי, היואן, וייתן לשווקים יותר מרחב תמרון בקביעת שער החליפין שלו. הבנק המרכזי ציין עוד כי בסופו של דבר יצא מההתערבות שלו בשוק המט"ח"

...

המשמעות היא שהסינים מתכוונים להאט את קצב רכישת הדולרים ובכך לחזק את היואן לעומתו, ויש לכך משמעויות גדולות."
-------------------

אם צודק בעל הטור או לא - קטונתי.