אני מסכים שיש תופעות נוראיות, לא מתקבלות על הדעת , אך זה המחיר שיש לשלם בשביל שוק חופשי.

העולם החופשי הבין שקפיטליזם חזירי, שעושה רגולציה לעצמו, לא מבטיח שלא ירה לעצמו ברגל - עד כה הרגולטורים היו בדעה שהבנקים ואחרים יודעים הכי טוב לנהל את הסיכון של עצמם, אך 2008 הוכיחה שלא כך הדבר -ואכן הרגולציה מתקדמת, דרישות להון עצמי מינימלי מתפתחות ומבחני לחץ מסודרים נהפכו לסטנדרט.

השלב הבא של סידור מערכת המיסוי העולמית כך שחברות ויחידים לא יוכלו לנצל מקלטי מס כדי לא לשלם מס נמצא בעיצומו, כולל וויתור של מקלטי מס ידועים על "סודיות בנקאית" - זה לא היה מתרחש ללא משבר חריף.

לדעתי, יש גבול להתערבות.
אחרת, מה הטעם ומה המשמעות של ניהול משק חופשי ומשוכלל.
כאן אנו חלוקים.

משק חופשי הוא אמצעי , לא מטרה. וכשזה לא עובד , חייבים לתקן ולסייע, לא לטובת העשירים, דווקא לטובת מעמד הביניים והעניים- לדאוג שתהיה עבודה, שלא תהיה פשיטת רגל לאומית.

הכסף הציבורי שמשתמשים בו לא נזרק לפח - משלמי המיסים הרוויחו מ TARP וירוויחו מחילוץ ה - GSE , הפד מעביר מאוד מליארדים לאוצר רווחיים מתיק ההשקעות שלו - לעומת הכסף הציבורי שמרוויח, הכסף הפרטי הפסיד סכומים עצומים - AIG , לימן, GSE - מחזיקי מניות נמחקו, שלא לדבר על מאות הבנקים שפשטו רגל , או הולאמו מלא או חלקית בעולם, מאוד מליארדים בהפסדי משקיעים ב- MBS - אפילו כאן בישראל - אולימפיה, אלביט הדמיה, פלאזה, קרדן, ועוד הרבה חברות קטנות שהשקיעו במזרח אירופה / ארה"ב מחקו את הון הבעלים ופגעו בבעלי האגח - ואלו רק נזקים ישירים, שלא לדבר על כל מי שפשט את הרגל "סתם" כי היה מיתון חריף.


בניגוד אליך, אינני חושב שיש בעיה שהבנקים המרכזיים מתערבים שיש כשל שוק - זה תפקידם, גם כשלוחה של הממשל וגם כאחראים על יציבות המערכת הפיננסית -למנוע ככל האפשר נזקים ארוכי טווח - חסרה נזילות - הבנק המרכזי יספק נזילות - איזה טובה תיצמח בפשיטת רגל רבתית של המערכת הפינסית העולמית? - רק צער וסבל אנושי צומחים מכך, ולא של העשירים.

לגבי מינון - לדעתי אנחנו עדיין בגבולות הסביר בהתחשב בעוצמה של הארועים ובסכנה של חזרה על ארועי שנות השפל הגדול - חייבים לזכור שהתוצאה אז היתה מלחמת העולם השניה.