ל- tby,

המאמר בהחלט דעה נוספת וחשוב שיובא בפני הקוראים של הפורום.

רק להבהיר אני מתנגד למשטרת מחשבות והדעה הנכונה.

קראתי את הכתבה, הבעיה שלי איתה היא שהיא כתובה לממוצע ולא לחציון.

1) ניקח לדוגמא: שטח ממוצע לדירה - נו אז אנחנו סופרים 10 דירות 4 חדרים בשטח של 80מ (כאשר בעבר הלא רחוק הדירות היו גדולות יותר נניח 100מ) יחד עם דירת יוקרה של 6 חדרים של 200 ונניח כי לפני כך וכך שנים אותו בעלים של דירת יוקרה גר בדירה של 130 מטר.

אז, אם היו מפרסמים לצד הממוצע גם את סטיית התקן המנורמלת והיה ניתן ללמוד מהגרפים כי הממוצע לא השתנה וסטיית התקן לא השתנתה - הייתי אומר שאפו - אבל כשלכולם ברור שבישראל יש אוליגרכיה של המאיון העליון שחי בתנאים שלא נראו כאן בעבר. כולנו רואים את הוילות הגדולות ומגדלי היוקרה - אבל אלו אינם נחלתו של הצבור הרחב. ואפילו לא של עשירונים 7-9 באוכלוסיה.

2) לגבי house hold financial expenditure איך בכלל אפשר להשוות בין יפן ואיטליה שנראים סביב ישראל לישראל? בישראל אישה צפוייה ללדת בממוצע 2.8-3 ילדים וביפן ואיטליה או יוון אפילו לא חצי מזה. ברור שאם בישראל המשפחות גדולות ואחוז ההוצאה דומה למשפחות אירופיות של 1.3 ילדים משמעות הדבר שהצריכה בישראל נמוכה ותמשיך לרדת. המשמעות של הדברים שהיה כדאי להציא את הצריכה לנפש ואז היינו מקבלים את התשובה האמיתית למצב.

כאן אני רוצה לסייג את עצמי: אני מצפה שהחציון של ההוצאה המשפחתית ימשיך לרדת בצורה חזקה ככל שהוצאות הדיור, החינוך והבריאות של המשפחה החציונית ימשיכו לעלות. הבעיה מתחילה ונגמרת בגברת כהן בחדרה אבל לא גברת כהן ששר האוצר דיבר עליה שהיא ובעלה עשירון עליון+.

על פניו בישראל האינפלציה היא 2-3% לשנה כבר די הרבה שנים. בפועל כמעט כל מי שאני מדבר איתו בנושא טוען שהאינפלציה בישראל היא דו ספרתית בפועל. הכיצד יתכן? התשובה לדבר הזה היא מה סופרים ומה לא ואיך.

כאשר מדד האינפלציה לא מודד התייקרות של דירות למגורים - וכאשר היתה התייקרות של 70-80% החל מ- 2008. ישנה בעיה חמורה עם הפרמטר שמודד אינפלציה.

כאשר כל מי שמבקר בסופר מרגיש התייקרות של עשרות אחוזים - יש בעיה עם אופן המדידה.

כאשר עלויות גני הילדים וצהרונים תפחו.

מחיר הדלקים והאנרגיה והמים עלה משמעותית.

אם כך וודאי השאלה שחייבת לבוא אז איך בכל זאת מתקבל מדד של 2-3% לשנה - התשובה לכך היא מה מכניסים למדד. כאשר לא סופרים עלויות מגורים אבל כן סופרים חופשות. כאשר מכניסים לחשוב הוזלה שהיתה במוצרי האלקטרוניקה והחשמל בישראל.

מקבלים שאם יש לך כסף - ישראל היא מקום נהדר לחיות בו: הנופש, התקשורת, מוצרים לבית מוזלים.

אם אתה חי מהיד לפה ו-85% שהרווחת החודש נגמר כבר בראשון לחודש ואין מקום לצריכה פרטית שתמריץ את המשק.

והבעיה מראה כי עשירונים 9 ומטה בהכנסות משפחתיות חיות הרבה פחות בניחות מאשר אם היו מרוויחיות שכר של עשירונים 7-9 במדינות המערב.

ואני שואל את עצמי, הרי חלק מכובד מהחוב הממשלתי צמוד מדד - קרן וריבית. רב החוב הקונצרני הוא צמוד מדד. כבר כיום חלק מהפירמות מתקשות לשלם אג"ח של 5% צמוד מדד. מה היה קורה אם היינו מתחילים לראות מדד שנתי של 7-8%? מה היה קורה אם ממשלת ישראל היתה צריכה למצוא עוד 20-30,000,000,000 ש"ח בשנה לתשלומי ריבית על מנת לשקף את האינפלציה האמיתית שיש כאן. אני לא יכול להוכיח אבל לא בלתי אפשרי שיש למשהו אינטרס מאוד חזק למדוד את המדד באופן מסויים ולא באופן אחר.