ל- tby, וגילגה.

tby, אתה מתמקד בתשובה שלך ביציבות הבנקים, כפי שאמרת יש את המפקח על הבנקים שתפקידו לבדוק כי הבנקים לא יקרסו.

אני מסתכל על הבעיה של החובות דרך צעירים בתחילת דרכם בשוק העבודה.

גם אם יש לנו את מנדהו שעוד לא ראה מפולת בשוק העבודה מימיו - אני לא רוצה שהוא יתפתה לקחת משכנתא שהיא מעבר ליכולתו לשלם. בוא ניקח עובד צעיר שנכנס לשוק העבודה בתקופה אופטימית בשכר גבוה יחסית ולאחר שנתיים של עבודה לוקח חוב של 1,000,000 ש"ח מתוך תקווה שהמשכורת מאפשרת זאת - 1,000,000 חוב הוא רחוק מהיכולת של החציון בישראל.

אני לא רוצה שאותו אחד ועשרות אלפים כמותו ימצאו את עצמם מפסיקים לצרוך וחוסכים כל שקל משך 20-30 שנים כי בשלב מסויים הוא יבין מה זה חוב של 1,000,000 ש"ח לבנק. הנזק של העדר של ביקושים מקומיים הוא ארוך טווח ומשמעותי.

מדובר על דור שלוקח חוב גדול מדי ועם הכמה סימני משבר הראשונים (מהודרות שידורים של אנשים חמורי סבר שמציגים מצב של פטורים בארה"ב וכך יום אחר יום אחר יום) שיגיעו בעוד שנתים, שלוש, חמש הוא ורבבות משפחות יפסיקו ביקושים ויגרמו להאצת המשבר - נראה פטורים המונים כי כולם בבונקר של חסכון כי המצב קשה ויש להם 1,000,000 ש"ח חוב לבנק.

גם אם בריבית נמוכה ואפילו קבועה ביכולתו של החייב לתחזק את החוב והריבית פחות או יותר באותו האופן כמו החוב הקטן משמעותית אבל אם רכיב ריבית גדול בהרבה כפי שהיה בעבר - עדין, מי שיכנס לבנק לאחר פגור של כמה חודשים והבנקאי יספר לו שהוא חייב 1,037,000 ש"ח או 318,000 ש"ח - אלו שני מספרים שונים לחלוטין - הבנק בקרות ארוע אשראי ידאג להעלות בשני המקרים את הריבית למקסימום האפשרי,להוסיף הוצאות שכ"ט של עו"ד.

במקרה השני, עוד אפשר להציל את החייב באמצעות משפחה וחברים וגרייס של כמה חודשים לבנק על מנת שימכור בשקט את דירתו בהפסד קל בשיא המשבר. מי שקנה דירה של 1,500,000 ש"ח בחוב של 1,000,000 ש"ח לאחר שפוטר הוא ואישתו מעבודתם בשיא המשבר ודירתו נסחרת ב- 750,000 ש"ח וחייב לבנק 1,000,000 ש"ח קשה מאוד עד בלתי אפשרי להציל.

אנחנו גורמים נזק פוטנציאלי להפסד של מלוא ההון העצמי של ההורים המזדקנים ועוד חוב של מאות אלפים לשנים רבות לשלם.

אני מכיר לא מעט מקרים שבשיא המשבר של 2002 ו- 2008 ישבו בבית שנתיים עד שמצאו עבודה. אני מדמיין מה קורה למי שלקח 1,000,000 ש"ח ונדרש לתחזק 6000 ש"ח משכנתא חודשית. המשפחות הללו במרחק של כמה חודשים מפשיטת רגל ומשברים.

הנזק הוא לא רק לחייב אלא גם לילדיו שלא יקבלו קורת גג וחינוך איכותי, מריבות בין בני זוג, גירושין ועוד מריעין בישין והכל בשל חובות. מי שלא מכיר אנשים שהגיעו למקומות מאוד רעים בגלל חובות והעדר פרנסה שיגיד.

לדעתי, אסור, למדינת ישראל כמדינה להתיר את ההתרחשות הזאת של עשרות אלפי חייבים מדי שנה שנוטלים חובות גדולים מדי משכר לא יציב ולא גבוה ברמת המדינה. אני לא רוצה להגיע למצב של יוון או ספרק בעוד 5 שנים עם הורים שלקחו אשראי ומשכנו בתים לטובת הדור הצעיר שקנה ביוקר, או שפדו כספי פנסיה ומצאו את עצמם בשנות ה- 50-60-70 חסרי כל ותלויים לחלוטין בבטוח לאומי. אני לא רוצה מצב של אבטלה של 20-30% רק כי יש בינינו מאות אלפי חייבים שלוו הרבה מעבר לסביר.

לגבי הבנקים, אני לא מודאג, הם יסתדרו ומקסימום מדינת ישראל תלאים אותם, תזרים הון בהתאם לדרוש ובעוד 5 שנים מהמשבר תתחיל למכור גרעיני שליטה במחירים גבוהים.ל- Gilga, אני מסכים, לא סביר כי שוק ההון יהיה ממוסה, פקדון בנקאי או תוכנית חסכון ממוסה ורק הנדלן פטור.

הייתי הולך על מס של 25% על שכ"ד ומס רכוש של 2% לשנה לדירה שאינה מושכרת כפל ארנונה - מי שקנה דירה על מנת שתעמוד ריקה למעט סוכות ופסח או חודש אוגוסט שישלם.

לא הייתי נותן לקונים מענקים וסבסוד כי כל שקל אפשרי שיש להם בכיס ילך לקבלנים שיעלו את המחירים בהתאם לאפשרי.

הייתי בוחן את האפשרות של המדינה להגדיל היצע כיזם וכמוביל של פרויקטי שקום שכונות באזורים שהתיישנו - פעולה שיכולה להביא להיצע של עשרות אלפי יחידות דיוק בקרבה לעורקי תחבורה ראשיים. כחלק מפעולתה של המדינה של יזם - חלק מהדירות הפחות טובות בפרויקטים הללו ילכו לדיור צבורי בחינם.