השטויות שזילכה מדבר

[tby]

מסתבר שהשטויות שזליכה מדבר , מטרידות לא רק אותי.

כל מי שאיכפת לו באמת מהמדינה ומבין מה מאמת מתרחש בעולם ובישראל, מזדעזע כל פעם מדבריו של זליכה, לא רק בגלל שאינם נכונים, אלא שהם עטופים באיצטלה של "אני יודע הכי טוב מה טוב לעם" שזו אמירה פופוליסטית, פשוטה ולכן כל כך מסוכנת - כי היא נתפסת הגיונית ובעצם "מאשרת" את מה שהאיש הפשוט ברחוב חושד.

הלך אורי, דוקטורנט לכלכלה באוניברסיטת תל אביב, ובדק את השטויות של זליכה - לעומק, כולל זה שנתן לו זכות תגובה על הממצאים ואימת מידע עם פרופסור אמיתי, מהשורה הראשונה , לכלכלה.

את התוצאות , ההתיחסויות ושאר המידע ניתן למצוא בפוסט כאן:

http://orikatz.wordpress.com/2013/07/04/yaron_zalicha/

יש קובץ PDF וקבצי נתונים שאפשר להוריד - אני חייב להוריד הכובע בפניו - אורי - כל הכבוד וישר כח!

מי שרוצה את התקציר -הרי הוא בכותרת - זליכה פשוט מדבר שטויות ללא שום קשר למציאות

[eynetane]

אני חושב שבגדול אנחנו מסכימים לגבי מדיניות שע"ח ויכול להיות שגם זליכה היה חותם על מה שאמרת (לא יודע), אבל בנוגע לתעסוקת חרדים וערבים הוא אומר שהאבטלה נוצרת כתוצאה מרמת צריכה נמוכה, ורמת הצריכה הנמוכה היא תוצאה של חלוקה לא שיוויונית של ההכנסות במשק כתוצאה ממדיניות הממשלות האחרונות. הכנסה נמוכה בעשירונים הנמוכים (כתוצאה מהעלאת המע"מ וכו') היא ירידה נטו בצריכה מקומית (ולפיכך בפעילות במשק) בעוד שהרווחים המתקבלים בעשירונים הגבוהים הולכים או לחיסכון, או לצריכת שרותים בחול (תיירות, מותגי-על) - כך שבפועל מפסידים צריכה ופעילות משק מקומית בעשירונים התחתונים ללא פיצוי מהעשירונים העליונים --> פחות מקומות עבודה --> אבטלה --> גם אם ערבים וחרדים ירצו להשתלב, אין להם איפה.

[tby]

מי שחשב שהשטויות של זילכה היו ציטוט לא נכון, הנה הוא מכה שנית, כנראה זו תקופת הרישום למכללת קרית אונו:

"מתקפה חריפה של פרופ' ירון זליכה נגד נגיד בנק ישראל היוצא: "פישר לקח מאות אלפי זוגות צעירים, שהם מנוע הצמיחה העתידי של המשק, ודחף אותם לקחת הלוואות-עתק כדי לקנות דירות במחירים המאמירים. מה התוצאה? מיתון"

שוב הקשר ריבית נמוכה = מיתון.

הגאון פשוט לא יודע לקרוא נתונים כלכליים - שהיצוא יורד ב - 15% זה אומר שיש בעיה ליצואנים והם מצידם משחררים אנשים.

מי שעוד חשב שזילכה ער לקשר בין שער חליפין , ריבית, ופעילות כלכית בישראל - התבדה.....

האבסורד הגדול ביותר - מחירי הדירות עולים בגלל מחסור בדירות - זו מדיניות ממשלתית שזילכה היה חלק אינטגרלי ממנה.

כבר הבנו כולנו שללא קשר לגובה בריבית, הזוגות הצעירים היו לוקחים את אותו עומס משכנתא - במשטר ריבית יותר גבוה, הדירות אולי היו קצת יותר זולות (גודל הקרן) אך החזרי הריבית היו גבוהים משמעותית - ועדיין הזוגות הצעירים היו נחנקים .

כלומר לשיטתו של זליכה, לא רק שהזוגות הצעירים היו נחנקים מהמשכנתא, הם גם היו נזרקים מהבית בגלל שפוטרו מעבודתם בשל קריסת הייצוא של מדינת ישראל הנובעת משער חליפין לא תחרותי שנגרם מארביטראז ריבית של שחקני ריבית בין לאומיים, כי זליכה רוצה שער חליפין גבוה כדי שהדירות יהיו זולות שזוגות צעירים לא יחנקו , שיגרום לכך שהצריכה הפרטית תרד דבר המוליך למיתון....

מי יודע - אולי זה האינטרס של זליכה? אולי של אודי?

[udiwe]

שלום ידידי TBY,

לצערי, חשבתי שאתה רק סוחר אשליות מצטיין.
לשמחתי, גיליתי שאתה סוחר מצטיין אף יותר בהוצאתדברים מהקשרם. כבר טובים אחרים לפניי (לעיל) הדגישו עניין זה.

אנצל את תגובתי הקצרה כדי לקעקע את דבריך החוזריםונשנים לגבי הריבית ורווחיות הייצוא. זה שאתה חוזר על זה שוב ושוב לא הופך את זהלנכון במלואו.
כל מי שיש לו רגל בהבנת ניהול כספים בחברה, יודע כיאחד הכלים שעושים בו שימוש רב הוא מאזן החשיפה של החברה (בהתייחס גם לרו"ה וגםלמאזן(.
וכך, חברים יקרים, במרבית החברות מאזן החשיפה מתארמצב בו החברה מוגנת ב-40%-50% ואולי אף יותר.
לדוג': חומרי גלם שנקנים בחו"ל, הלוואות במטבעועוד ועוד צעדים כולל תפעוליים.
לגבי השאר ניתן לדאוג להגנה - ופה יש לנו מלא כליםכידוע לכולם.
אני מניח, שיותר זול ופחות כאב ראש ומאמץ, לזעוקשהתעשיה מתמוטטת ותיכף כולם מפוטרים ולהעסיק מלא לוביסטים בדרישה לממשלה/בנק ישראל.
הון-שלטון על רגל אחת ובקצרה.

שימו לב, שהשרלטנים למיניהם מפנים אתכם להשקעותבחו"ל (פיזור, סחירות, כדאיות ושאר סיבות) מסבירים לכם שצריך להיזהר מענייןהמטבעות ושע"ח. אז הם כמובן מסבירים לכם שיש
אפשרויות הגנה והן קלות לביצוע ולא מהוות מכשול להשקעה בחו"ל.


בברכה,
אודי

[tby]

JS,

הבעיה שלי איתה היא שהיא כתובה לממוצע ולא לחציון

להבנתי, לא בדקתי, אלו הנתונים שיש - נתוני ממוצע - אתה מוזמן לבדוק האם יש נתונים אחרים.

לגבי גודל דירות - אני חולק על דעתך. הנתונים הם על דירות, לא בתים. פעם היו בונים דירות של 2-3 חדרים - היום לא. הדירות החדשות הן גדולות יותר (יחד עם זאת גודל חדר קטן) . גם הטיעון על המאיון העליון לא מחזיק מים - מתוך עשרות אלפי הדירות שבונים בשנה - כמה מהן מיועדות למאיון?

house hold financial expenditure - אינני מבין מה הבעיה להשוות בין ישראל ליפן. זו פשוט השוואה בין לאומית של ההוצאה על צריכה פרטית כאחוז מהתוצר - הטענה של זליכה שההוצאה בטווח של 55% ונמוכה ממדינות המערב , המציאות היא שההוצאה היא 62.8% שעוברת את ממוצע ה מדינות אירופה העומד על כ 58%

מדובר על % מתל"ג - ללכת מזה ולהסיק על רמת חיים והשפעת מספר הילדים על רמת החיים זה לא רציני - כי רמת החיים נקבעת לפי כח קניה והכנסה מצד אחד ואילו שירותים ממשלתיים ורמת מחירים מהצד השני.

אינפלציה - גם כאן לדעתי אתה טועה. ההוצאה לדיור נכנסת למדד דרך מחיר השכירות - שזו "ההוצאה לדיור". יש לזכור שמי שקונה דירה יש לו נכס שיכול למכור - זו אינה הוצאה - זו השקעה !

גני ילדים - חינם מגיל 3 לכולם - לפני שנתיים זה היה במחיר מלא.....

רפואת שיניים לילדים חינם - דבר חדש

פרות , וירקות , ביצים, חלב, לחם , קמח, אורז - למעשה כל מוצרי המזון הבססי - אין עליית מחירים מעבר לאינפלציה נמוכה

חשמל - תבדוק את מחיר החשמל לפני 15 שנים ותשווה אותו להיום- העליה היא בשיעור האינפלציה - פשוט החשמל עלה חזק בשנתייפ האחרונות בגלל הגז המצרי - והמחירים צפויים לרדת.

זה שאתה קונה בסופר וזה יקר ומתייקר - זו המציאות ואינני מתווכח עליה . תפסיק לקנות בסופרמרקט - וותר על מיזוג האויר, וותר על הפרסומות, וותר על הפאר וההדר וחווית הקניה ולך לשווקים - פתאום תגלה שיש לך כח קניה הרבה יותר גדול והמחירים לא יקרים

[jsphs7]

תמונה של שכר אל מול תלג.JPG

לגבי פירות וירקות - אני הולך לשווקים הפתוחים ולפעמים שואל את עצמי הכיצד סוחר זעיר שקונה 3 ארגזי ענבים מהשוק הסיטונאי מסוגל למכור לי 3 ק"ג של ענבים טריים ויפים ב- 10 ש"ח בעוד בסופר על ענבים שישבו על המדף הרבה יותר זמן (ניכר לעין) מבקשים 12 ש"ח לק"ג. האם רשת ארצית דוגמאת רמי לוי, שופרסל, ינות ביתן לא מסוגלת לקבל מחירים טובים לפחות כמו אותו בסטיונר?

הייתי רוצה שבסופר על כל פרי ירשם לצד המחיר מה המחיר שקיבל החקלאי שגידל אותו שנה שלמה. מאוד היה מעניין לראות כיצד מצדיקים כי 2 ש"ח לק"ג לחקלאי הופכים ל- 12 ש"ח לצרכן.

לגבי חשמל, נו, אז עכשיו יש גז ישראלי המחיר ירד או ירד? הניהול של חברת חשמל גרר כי חובה של חברת החשמל מגרד את ה- 100,000,000,000 ש"ח - זה לא מאתמול - אבל נראה לי שברור כמעט לכל אחד שאת המחיר נשלם אני ואתה כי עסקינן בחברת תשתית ממשלתית.

חלק ב -סוף.

[tby]

אודי ידידי,

כל מי שיש לו רגל בהבנת ניהול כספים בחברה, יודע כיאחד הכלים שעושים בו שימוש רב הוא מאזן החשיפה של החברה (בהתייחס גם לרו"ה וגםלמאזן(.
וכך, חברים יקרים, במרבית החברות מאזן החשיפה מתארמצב בו החברה מוגנת ב-40%-50% ואולי אף יותר.
לדוג': חומרי גלם שנקנים בחו"ל, הלוואות במטבעועוד ועוד צעדים כולל תפעוליים.
לגבי השאר ניתן לדאוג להגנה - ופה יש לנו מלא כליםכידוע לכולם.

מי שיש לו רגל, זו ההבנה שלו, מי שמבין , מכיר את המציאות....

בוא נבדוק את תעשיית הייצוא הישראלית:

1. חקלאות - איזה ח"ג מיובאים בדיוק? איזה מאזן 50% מוגן? - התשומות זה אדמה, מים , עבודה, זרעים - מרכיב מטבע זר בהם זניח - להגן על שער חליפין אפשר אך זה עולה כסף , וטוב לתקופה יחסית קצרה.
2. ההיטק - תוכנה / מו"פ - עיקר העלות - שכר עבודה , שכירות וכו - הכל שיקלי -עלות מהנדס ישראלי מתורגמת לדולרים - שקל חזק - התעשיה הזו סובלת
3. היטק - אלקטרוניקה - כאן יש רכיבים שנרכשים מחו"ל, אך העלויות הדולריות הם רחוקות מ- 50% מחזור
4. תיירות - כן, זו תעשית ייצוא - הכל שיקלי - האם יוקר השירותים בארץ במונחים דולריים לא משפיע על כניסת תיירים? האם שקל חזק לא ישפיעה על כמה שקלים הם משאירים כאן?
5. כימיקלים - אילו תשומות דולריות יש ? אנרגיה? אז לקחת מימון בדולרים - הרווחת תקופה בה אתה קצת מוגן, מה אח"כ שצריך למחזר ההלוואה?

הייצוא הישראלי ככלל נסמך על מרכיב מו"פ גבוה ומרכיב ייצור נמוך - איו אפשרות להגן באופן אפקטיבי לטווח ארוך על הריווחיות במתווה של שקל מתחזק, קשה להתחרות במכרזים בינלאומים והתוצאה - ירידה בייצוא, ירידה בתעסוקה - מיתון.

יש להבחין בין הגנה מטבעית לטווח קצר של חודשים או שנה שנתיים קדימה (שזה ביטוח שעולה לא מעט) לבין הצורך להסתגל למצב בו ההכנסות יורדות באופן קבוע ב 15% כי השקל חזק וכך זה ישאר - תעשה ניסוי עם השכר שלך - אני אעביר אותו לדולר לפי שער 4.5 ונראה אותך, עם כל הניסיון וההבנה הגדולה , מגן על עצמך 15 שנים קדימה שהשער 3.6-3.4 - זה צריך להיות קל - את המשכנתא תיקח בדולר, מחיר הרכב צמוד לדולר, הדלק גם מושפע מהדולר, אתה משתמש באין ספור מוצרי ייבוא ורוב האוכל שלך הוא מח"ג מיובאים. - אך אין לך דרך להסתדר עם שחיקה כזו בהכנסה - זה ההבדל בין תאוריה למציאות


אני מבין שזילכה מדבר אליך כי הוא תמיד משתמש בשפה של "קטסטרופה" , אבל מה לעשות - פופוליזם זה לא דרך לנהל או להשקיע.

[jsphs7]

לכולם,

ראשית אני מסכים כי בסביבת ריבית עולמית של 0-1% ריבית בנק ישראל לא יכולה להיות 4-5% כי הדבר יגרום לתסוף של carry trade ודומיו שיכנס לארץ ויקנה ש"ח ובאג"ח הזה יקנה אגרות חוב ממשלתיות ומדורגות ויחייה על הפרש הריבית.

ישראל של 2008 היא מדינה שתלוייה בעולם ביבוא חומרי גלם ותשומות ותלוייה בעולם ביצוא שירותים ומוצרים.

אחד מאבני היסוד של הכלכלה הוא שירותי מחקר ופתוח של חברות רב לאומיות שמשלמות בארץ בש"ח אבל מודדות את העולם ב-$. מהנדס ישראל שמשכורתו 20,000 ש"ח בחודש נראה אחרת במאזנים של החברות באם $ = 4ש"ח או $ = 2.5 ש"ח. בשער חליפין של 2.5 מהנדס ישראלי מקבל 8,000$ בחודש או 96,000$ בשנה. תוסיפו ~ 30% חופש, פנסיה, קרן השתלמות ואחזקת משרדים ותקבלו כי מהנדס ישראלי ממוצע עם כמה שנות ניסיון אמור היה לקבל שכר של ~ 130,000$ - בשיא המשבר של 2009 היה בקלות ניתן להשיג את הכח אדם הזה ברחבי ארה"ב או אירופה.

אי אפשר להתעלם ממרכיב שירותי הפתוח בכלכלה הישראלית.

קל מאוד לגרש מכאן את google, applied materials, IBM, apple, microsoft, ודומותיהן והרבה יותר קשה להחזיר אותן בעתיד. מרכז שנסגר ומאות מעובדיו מפוטרים יהיה קשה מאוד להחזיר ואל נא לשכוח את שיא המשבר של 2009 בהסתכלות על מה שקורה בעולם.

המסקנה: מהלך של התאמת הריבית לנעשה בעולם וקניית המט"ח על מנת להגן על שוק התעסוקה המקומי היה הכרחי.

לגבי אופן בצוע הרכישות של המט"ח יש לי סימני שאלה האם לא ניתן היה לעשות זאת אחרת? האם במקום לקנות בכל יום 100M$ או 25M$ לא היה חכם יותר לבצע מארבים של קניה לא שגרתית בעיקר בימי שישי וערבי חג ללא כל אינדיקציה שמשהו הולך לקרות ולבצע קניה של מאות מיליוני $ תוך העלה של השער החליפין ב- 10אג ויותר ואז לתת לשוק לעשות את שלו, אם שוב היה גולש כלפי מטה היה נעשה ניסיון לרכוש בסכומים גדולים וזמנים אקראיים.

לגבי שוק הנדל"ן, רבים טוענים לבועת נדל"ן - אני חושב שההגדרה הטובה יותר היא בועת חובות.

בישראל של 2010 - 2013 גודלה וטופחה בועת חובות הנובעת משוק דיור שקיבל מימון זול לרכישת נכסים יחד עם אוזלת יד ממשלתית בהגדלת היצע תוך שילוש ויותר של כספי המגרשים המשווקים על ידי המנהל בתוך כמה שנים ספורות. הממשלה הכניסה דרך מנהל מקרקעי ישראל את ידה הארוכה לכיסו של האזרח ובעיקר הוריו המזדקנים ומרוקנת את תוכנם תוך שעבודם במשכנתאות ענק ל- 30 שנים כשהוריו\ה של הזוג מוותרים על מאות אלפי ש"ח מכספי הפנסיה העתידית שלהם על מנת לשלם מקדמה על חשבון דירתם העתידית של בני הזוג.

אין לי שום בעיה אם היתה מתרחשת עליית מחירים כתוצאה מעליה בשכר החציוני במשק - השכר החציוני בישראל זז בכמה עשרות אחוזים בעשור בעוד מחירי הדיור כמעט ושלשו עצמם באותם תקופה.

בישראל יש בועת חובות, זוגות רבים נטלו: 800,000 - 1,000,000 ש"ח חוב ללא קביעות בעבודה, כשמשברים עולמיים כלל עולמיים פוקדים אותנו כל ~ 5-8 שנים במחזוריות. הם נטלו הלוואות ענק ל- 30 שנים כששוק העבודה הישראלי הוא מאוד לא טולרנטי לגיל. שוק העבודה ממדר רבים וטובים בני 45-50+ משוק העבודה שלא נאמר על אנשים בני 55-60. ולתוך הקלחת הזאת נכנסו עשרות אלפי זוגות בשנה בשנות ה- 20-30 שלהם.

המציאות הזאת גוררת כי בעלי הדירות שרבים מהם בני 50-60 וקבלו את הדירות הללו בירושה או קנו בעבר בזול משכירים אותם במחירים הזויים ביחס לשכר החציוני. אז יש לנו צמיחה ועלייה בביקושים מצד הדור המבוגר על חשבון הדור הצעיר שהוא כיום בני 25-45.

מר וגברת בעלי דירה יסעו בכסף הזה לאוסטרליה ובשנה הבאה לגלפגוס - אבל התרומה למשק מתחילה בהוצאות על שירותי חינוך איכותיים של ילדי שהם בני 0-10 דהיום. מי שמחוייב במשכנתאות ענק מקטין צריכה על מנת לייצר מעט רזרבות ליום סגריר. והחנק הזה לשנים ארוכות הורס את הכלכלה ולזה לדעתי זליכה התכוון.

הבעיה היא בעיה מלאכותית. כי ביום שמשהו בממשלת ישראל יחליט להזיז את הישבן בתוך כמה חודשים מחירי הדיור יכולים לפול בעשרות אחוזים סביב אזורי הבקוש ובמאה אחוז יותר בפריפריה הרחוקה.

חברה סינית קבלנית הציע לבנות 30,000 - 100,000 דירות של 5 חדרים 120מ^2 בעלות בניה של 400,000 ש"ח ליחידה. זה סוד ידוע בקרב הקבלנים כי עלות בניה של יחידת דיור 100מ^2 הוא סביב 300,000 - 400,000 ש"ח. באם מדינת ישראל תשווק קרקעות לבניה רוויה או עדיף כי תפנה למגה פרויקטים של שקום שכונות בפריפריה התרבותית של מדינת ישראל (דרום ת"א כדוגמא בדגש על אזור תחנה מרכזית ישנה), הריסה של החורבות הקיימות והגדלת מצאי הדירות ליחידת קרקע פי 7-8, שמירת חלק מהדירות לטובתה כדיור צבורי, הוצאת הסטודנטים משוק הדיור ובניה רחבת היקף לעשרות אלפי חדרים לטובת סטודנטים (לא רואה סיבה כי סטודנטים של אוניברסיטת ת"א כדוגמא לא יגיעו ברכבת מרמלה או לוד אם יבנה שם קמפוס מגורים מודרני - דבר שישפר את המצב הסוציואקונומי של האזור).

דרושה בסה"כ החלטה ממשלתית על מנת להחזיר את מחירי הדיור למחירי 2008 (נניח 700,000 ש"ח לדירה חדשה 100מ^2, עם מחסן, מעלית וחניה במרחק של 10 דקות מנתיבי תחבורה עקריים).

הבועה החלה בימי אולמרט כהחלטה על דחיפת האוכלוסיה מהמרכז ע"י אי בניה - תוך שלא ניתן דגש לשוק התעסוקה ומשרות טובות במטרופולינים: חיפה, ירושלים ובאר שבע בהיקף הדרוש למהלך.

הבועה המשיכה בימי נתניהו תוך שהיא מתודלקת בריבית אפסית.

בועת החובות ממשיכה לגדול וטפוח תוך שמאות אלפים מצטרפים אליה משך השנים.

ניתן להחליט כי לא מטפלים בבעיה כפי שלא טפלו בויסות מניות הבנקים שטופח כעשור קודם שפוצץ ב- 1983 - כח ההנהגה ידעה אז כי מדובר במפלצת, רובם העדיפו לבעוט בפחית בתקווה שזה יתפוצץ במשמרת של שר אחר.

גם כיום ראש הממשלה נתניה, ושרי האוצר והשכון יכולים להחליט כי הם דוחים את הבעיה - ככל שידחה משך הטיפול נקבל פיצוץ דוגמאת יוון או ספרד להרבה שנים. כי הלוואות קל לקחת הרבה יותר קשה להחזיר בטח אם לא קיימת התאמה בין גודל החוב והמשכורות הנהוגות במשק.

[tby]

JS,

מדוע זה רלבנטי כמה חדרים יש בדירה? - מדובר בסטטיסטיקה על גודל דירה - זה נתון ברור ושקוף.

לגבי הוצאה משפחתית מהתל"ג. אני מזמין אותך להסתכל על עגלת סופר של משפחה חרדית של 8 ילדים פתאם אתה רואה שהעגלה הפכה ל- 2 והן מלאות עד אפס מקום. ככל שיש יותר אנשים בבית להאכיל ההוצאה תהיה גדולה יותר. הבעיה היא שבהינתן כי בישראל המשפחות הרבה יותר גדולות אזי ההוצאה מבהירה כי לנפש מוציאים הרבה פחות.

אתה צודק. אך לא זה הנושא. הנושא היה שזליכה טען, שלא בצדק שהצריכה הפרטית כ - % מהתל"ג בישראל נמוכה .

אני בהחלט מסכים שרמת החיים של משפחות גדולות נמוכה מרמת החיים של משפחות קטנות.

אני גם מסכים שהשכלה גורמת למשפחות קטנות - כלומר משפחות גדולות נוטות להיות עם הורים שאינם משכילים, לכן שכרם נמוך.

לפיכך הכלל - משפחות גדולות - עניות. אז מה?

רואים בבירור התנתקות של מחירי הדיור ממחירי השכירות. מאחר ומחירי הדיור ובהתאמה ההוצאה המשפחתית למשכנתא לא באים לכדי בטוי במדד אז אנו שואלים מה המדד הזה שווה?

אז מה אם היתה התנתקות במדדים? זה הופך את מדד הדיור שמבוסס על שכירות להיות "לא שווה"?

ההתנתקות מראה לך את "חוסר הרציונאליות" של רכישת דירה מול שכירתה , זה מראה שרוכשי הדירות "מסבסדים" היום את השוכרים - אך זה לא אומר שהמדד "לא שווה"

הרי לכולנו ברור שכל זוג צעיר שמחליט לרכוש דירה עושה את חשבון השכירות , ולמרות זאת מחליט לקנות = להשקיע. מכיוון שהמדד צריך לשקף הוצאה ולא השקעה, אזי השכירות היא המדד הנכון למדידת "עלות הדיור"

אני מבקש להביא בפני כבודו צטוט נוסף: "מחקר של הלמ"ס ובנק ישראל שפורסם השבוע גילה שכל 9-6 חודשים המחירים עולים בממוצע ב 3.5%. בקצב שנתי זוהי אינפלציה של 4.6%-7% לשנה - במשך למעלה מעשור."

זה ציטוט של ציטוט - אני רוצה לראות את המחקר. אני בטוח שאפשר לבנות הרבה סלים שמראים התייקרויות רציניות לאורך השנים.

ביחס למחירי הדירות והדבר מראה כי כמעט עשור כח הקניה הישראלי נשחק (לפחות בתחום הדיור) בעוד המשכורות תקועות במקום.

נכון. אז מה? הצד השני של המטבע הוא שכל מי שיש לו דירה - וזה הרוב המוחלט בהשוואה לאלו שאין להם ורוצים לקנות - מרגיש יותר עשיר, יש לו הון עצמי יותר גבוה שישמש אותו לעת זיקנה או את ילדיו כשירשו אותו - ואלו סכומים המתפנים לצריכה לא פחות מהסכומים שיורדים מהצריכה השוטפת בגלל משכנתאות מנופחות

[jsphs7]

ל- tby, וגילגה.

tby, אתה מתמקד בתשובה שלך ביציבות הבנקים, כפי שאמרת יש את המפקח על הבנקים שתפקידו לבדוק כי הבנקים לא יקרסו.

אני מסתכל על הבעיה של החובות דרך צעירים בתחילת דרכם בשוק העבודה.

גם אם יש לנו את מנדהו שעוד לא ראה מפולת בשוק העבודה מימיו - אני לא רוצה שהוא יתפתה לקחת משכנתא שהיא מעבר ליכולתו לשלם. בוא ניקח עובד צעיר שנכנס לשוק העבודה בתקופה אופטימית בשכר גבוה יחסית ולאחר שנתיים של עבודה לוקח חוב של 1,000,000 ש"ח מתוך תקווה שהמשכורת מאפשרת זאת - 1,000,000 חוב הוא רחוק מהיכולת של החציון בישראל.

אני לא רוצה שאותו אחד ועשרות אלפים כמותו ימצאו את עצמם מפסיקים לצרוך וחוסכים כל שקל משך 20-30 שנים כי בשלב מסויים הוא יבין מה זה חוב של 1,000,000 ש"ח לבנק. הנזק של העדר של ביקושים מקומיים הוא ארוך טווח ומשמעותי.

מדובר על דור שלוקח חוב גדול מדי ועם הכמה סימני משבר הראשונים (מהודרות שידורים של אנשים חמורי סבר שמציגים מצב של פטורים בארה"ב וכך יום אחר יום אחר יום) שיגיעו בעוד שנתים, שלוש, חמש הוא ורבבות משפחות יפסיקו ביקושים ויגרמו להאצת המשבר - נראה פטורים המונים כי כולם בבונקר של חסכון כי המצב קשה ויש להם 1,000,000 ש"ח חוב לבנק.

גם אם בריבית נמוכה ואפילו קבועה ביכולתו של החייב לתחזק את החוב והריבית פחות או יותר באותו האופן כמו החוב הקטן משמעותית אבל אם רכיב ריבית גדול בהרבה כפי שהיה בעבר - עדין, מי שיכנס לבנק לאחר פגור של כמה חודשים והבנקאי יספר לו שהוא חייב 1,037,000 ש"ח או 318,000 ש"ח - אלו שני מספרים שונים לחלוטין - הבנק בקרות ארוע אשראי ידאג להעלות בשני המקרים את הריבית למקסימום האפשרי,להוסיף הוצאות שכ"ט של עו"ד.

במקרה השני, עוד אפשר להציל את החייב באמצעות משפחה וחברים וגרייס של כמה חודשים לבנק על מנת שימכור בשקט את דירתו בהפסד קל בשיא המשבר. מי שקנה דירה של 1,500,000 ש"ח בחוב של 1,000,000 ש"ח לאחר שפוטר הוא ואישתו מעבודתם בשיא המשבר ודירתו נסחרת ב- 750,000 ש"ח וחייב לבנק 1,000,000 ש"ח קשה מאוד עד בלתי אפשרי להציל.

אנחנו גורמים נזק פוטנציאלי להפסד של מלוא ההון העצמי של ההורים המזדקנים ועוד חוב של מאות אלפים לשנים רבות לשלם.

אני מכיר לא מעט מקרים שבשיא המשבר של 2002 ו- 2008 ישבו בבית שנתיים עד שמצאו עבודה. אני מדמיין מה קורה למי שלקח 1,000,000 ש"ח ונדרש לתחזק 6000 ש"ח משכנתא חודשית. המשפחות הללו במרחק של כמה חודשים מפשיטת רגל ומשברים.

הנזק הוא לא רק לחייב אלא גם לילדיו שלא יקבלו קורת גג וחינוך איכותי, מריבות בין בני זוג, גירושין ועוד מריעין בישין והכל בשל חובות. מי שלא מכיר אנשים שהגיעו למקומות מאוד רעים בגלל חובות והעדר פרנסה שיגיד.

לדעתי, אסור, למדינת ישראל כמדינה להתיר את ההתרחשות הזאת של עשרות אלפי חייבים מדי שנה שנוטלים חובות גדולים מדי משכר לא יציב ולא גבוה ברמת המדינה. אני לא רוצה להגיע למצב של יוון או ספרק בעוד 5 שנים עם הורים שלקחו אשראי ומשכנו בתים לטובת הדור הצעיר שקנה ביוקר, או שפדו כספי פנסיה ומצאו את עצמם בשנות ה- 50-60-70 חסרי כל ותלויים לחלוטין בבטוח לאומי. אני לא רוצה מצב של אבטלה של 20-30% רק כי יש בינינו מאות אלפי חייבים שלוו הרבה מעבר לסביר.

לגבי הבנקים, אני לא מודאג, הם יסתדרו ומקסימום מדינת ישראל תלאים אותם, תזרים הון בהתאם לדרוש ובעוד 5 שנים מהמשבר תתחיל למכור גרעיני שליטה במחירים גבוהים.ל- Gilga, אני מסכים, לא סביר כי שוק ההון יהיה ממוסה, פקדון בנקאי או תוכנית חסכון ממוסה ורק הנדלן פטור.

הייתי הולך על מס של 25% על שכ"ד ומס רכוש של 2% לשנה לדירה שאינה מושכרת כפל ארנונה - מי שקנה דירה על מנת שתעמוד ריקה למעט סוכות ופסח או חודש אוגוסט שישלם.

לא הייתי נותן לקונים מענקים וסבסוד כי כל שקל אפשרי שיש להם בכיס ילך לקבלנים שיעלו את המחירים בהתאם לאפשרי.

הייתי בוחן את האפשרות של המדינה להגדיל היצע כיזם וכמוביל של פרויקטי שקום שכונות באזורים שהתיישנו - פעולה שיכולה להביא להיצע של עשרות אלפי יחידות דיוק בקרבה לעורקי תחבורה ראשיים. כחלק מפעולתה של המדינה של יזם - חלק מהדירות הפחות טובות בפרויקטים הללו ילכו לדיור צבורי בחינם.