אידיבי פיתוח - הסדר בחסות בית המשפט

[tby]

אני מאוד ממליץ לקרוא את בקשת נושי פיתוח - זה חומר חובה לכל מי שמשקיע באגחים.

הבקשה היא להסדר נושים עפ"י סעיף 350 א לחוק החברות - בקשת הבראה (לא פרוק) ע"י האגחים ז' ט' י'

כצפוי, התביעה מבוססת בעיקר על הפסיקה בנושא אפריקה ישראל -

חדלות פרעון היא לא נקודה - היא תהליך בו לחברה סיכויים הולכים ופוחתים להחזיר את חובה,וסיכויים הולכים וגדלים לקריסה. סעיף 350 נועד לעצור תהליך זה מוקדם ככל האפשר תוך צמצום הנזק לנושים ובמועד שעדיין ניתן להבריא את החברה במקום לפרקה.
כלומר , בקשה עפ"י סעיף זה אינה דורשת הוכחה לחדלות פרעון מיידית (כי אז זה כבר פרוק) אלא מספיק "לאבחן את החולי לפני הגעתו למצב סופני" כדברי אלשייך בתיק אפריקה

זו הנקודה שכל הקוראים "אין קייס" לנושי פיתוח אינם מבינים - לא צריך הערת עסק חי, לא צריך הון עצמי שלילי, לא צריך להראות שאין די מזומן בקופה - מספיק להראות באופן סביר שהחברה בתהליך לחדלות פרעון ויש חשש סביר שלא תעמוד בהתחיבויותיה העתידיות


איך מראים נושי פיתוח שהחברה בדרך לחדלות פרעון:
1. הון עצמי שלילי
2. שווי נכסי שלילי - [אגב, פיתוח טוענת בבית משפט בתיק אחר, כי הדרך להעריך את שוויה זה עפ"י השווי הסחיר של אחזקותיה]
3. מכירה בלחץ של מניות כלל תעשיות ב 10% הנחה על מחירם בבורסה
4. החוסר במקורות ברורים בתזרים המזומנים של החברה ל 2013-2014
5. הפניית רו"ח של החברה לסעיף בדוחות הכספיים בו מפרטת החברה את הקשיים העומדים בפני החברה
6. דוח מעלות
7. ניתוח מאזן לטווח ארוך שמראה ששווי הסחיר של נכסיה צריך לעלות ב - 50% רק כדי להגיע לכיסוי החוב, ולאחר תשלומי 2013 - נדרשת 65% עליה בשווי הסחיר - וכן הלאה - הגרעון הולך וגדל
8. ניתוח תזרימי מראה שהחברה תיוותר , בין 2015 ל 2018 תלוי במצב עם חוב של כ 2 מליאד ש"ח ו- 0 נכסים....
9. הנהלה מנותקת מהמציאות (אין תספורת וכו')
10 הנהלה בניגוד עניינים חריף - אחזקות / גנדן

ויש עוד.


מה הם מבקשים?

במיידי - מינוי בעל תפקיד מטעם בית המשפט שיטול סמכויות של בעלי מניות / דריקטוריון

ותוכנית הבראה - השארת 45% מהחוב הלא מובטח כאג"ח חדש שיפדה ב 2018-2019 והיתר יומר ל - 100% ממניות פיתוח


מה עכשיו


בית המשפט יבקש בכולם להגיש - אחזקות, יתר הנושים , כונס הנכסים הרישמי ורשות נירות הערך

אחרי שהעשן יתפזר יתברר , כמו באפריקה, שיש נושים לטווח ארוך ונושים לטווח קצר וגם בעלי מניות (אחזקות) והסדר זו פשרה בה כולם יוצאים לא מרוצים.

פיתוח יכולה , וצריכה לשאת יותר חוב לטווח ארוך מאוד -של 15 שנה ולשלמו לשיעורין, אפשר להמיר חוב במניות חברות בנות ואפשר ליצור מניות בכורה - זה יאפשר פחות מחיקת חוב (למוסדיים זה חשוב כי לחלקם מותר להם להחזיק אגח, ולא מניות) ולכן פחות פיצוי במניות, מה שיותיר לאחזקות יותר בעלות

[tby]

בפוסט הקודם הארתי עם העובדה שיש לפיתוח חובות לטווח ארוך וחובות לטווח קצר ועל הסדר ההבראה לתת מענה לאינטרסים של כולם

כלל ההלוואות שקיבלה אי.די.בי פתוח מהמערכת הבנקאית מסתכמות ב־1.68 מיליארד שקל, מתוכם 1.26 מיליארד שקל מבנקים בישראל.

ההלוואות שהעמידו הבנקים לאי.די.בי פתוח אינן מובטחות בשעבוד כלשהו. המשמעות של מימוש ההסדר הכפוי, כפי שמוצע ע"י בעלי האגח, היא שכ־55% מההלוואות שהעמידו הבנקים - בהיקף של כ־690 מיליון שקל - יימחקו ויומרו למניות אי.די.בי פתוח.

בתרחיש זה המפסיד הגדול הוא בנק הפועלים - הבנק שהעמיד את ההלוואות בהיקף הגדול ביותר לאי.די.בי, שהיקפן עומד על 770 מיליון שקל. לפי תנאי ההלוואה שהעמיד בנק הפועלים, ההלוואה תיפרע באופן מלא במרץ 2018 כשהקרן אמורה להיפרע לשיעורין החל משנת 2014. בתרחיש של הסדר חוב כפוי, התשלומים הראשונים להפועלים - שבשלב זה נראים כבני־ביצוע - יבוטלו ובמקומם יקבל הבנק, כמו יתר הנושים, מניות של אי.די.בי פתוח ופריסה של יתרת החוב שלא הומר למניות.

בין מחזיקי האג"ח הארוכות של אי.די.בי פתוח - ובראשן סדרות ז', ט' וי' - לבנקים, קיים פוטנציאל לניגוד עניינים. אף ששני הצדדים נחשבים לנושים בלתי מובטחים של אי.די.בי פתוח, קיים פער משמעותי בלוח הסילוקין שלהם. כך לדוגמה, שתי סדרות האג"ח הגדולות ביותר של החברה, ז' וט', צפויות להיפרע באופן מלא בשנים 2018 ו־2025 בהתאמה, ולעומת זאת חלק מההלוואות של הבנקים - כמו אלו של דיסקונט ומזרחי טפחות - אמורות להיפרע כבר בשנת 2015.


לאור זאת , הבקשה של נושי אגח פיתוח אינה סבירה ולא תתקבל - נושה שפרעונו מתוכנן ל 2025 לא סביר שיבקש להיפרע יותר מוקדם (2019) תוך גרימת נזק לנושה קצר. לפיכך במסגרת ההסדר , מחזיקי החוב הקצר - בעיקר הבנקים - ישאפו לקבל תשלום מזומן וחוב חדש מובטח והאגח הארוך יקבל יותר מניות ופחות חוב.

מכיוון שמתווה כזה פחות מתאים לקרנות -כי הם בונים על כך שהבנקים יפסידו משמעותית על קרן ההלוואה - לעומתם שרכשו אגח בחצי מחיר , לכן יאלצו המחזיקים הארוכים להימנע ככל האפשר מקבלת מניות של פיתוח וירצו לקבל מניות של חברות בנות וחוב שיהיה בעדיפות על מחזיקי המניות של פיתוח = מניות בכורה

לפיכך הפתרון הרצוי והנכון הוא רה ארגון של החוב לטווח ארוך והמרת חלק מהחוב למניות של פיתוח והחברות הבנות - אך במינונים השונים מההצעה של מחזיקי האגח

כדוגמא:

10% מהחוב יומר ל 25% מהמניות ===> נותרות 75% מהמניות בידי אחזקות - [7% מחוב הארוך , 3% מחוב קצר]
20% מהחוב - יהפוך למניות בכורה - זה בדיוק כמו שטר הון של הבנקים - [14% מחוב ארוך 6% חוב קצר - ריבית גבוהה - , ניתן לפדיון מוקדם 10%]
25% מהחוב - יומר למניות של חברות בנות [ 17.5 מהחוב הארוך , 4.5% מהחוב הקצר]
40% מהחוב יפרס לארוך/ קצר והמרה - יתרת החוב תאוחד ל 3 סדרות - 25% - קצרה [פדיון לשיעורים ב 5 שנים, ריבית נמוכה מאוד,50% ארוכה - אגח מובטח בפדיון לשיעורין ב 10 שנים, החל מבעוד 5 שנים, ריבית 5% ,25% אגח להמרה ארוך, ריבית 5% פדיון עוד 15 שנה, יחס המרה - מחיר מניה צפוי + 20% ]
5% מהחוב ישולם מהמזומן (האגח הקצרות מאוד)

הסדר ברוח זו ימיר את רוב החוב הארוך למניות ומניות בכורה , ואת רוב החוב הקצר ימיר באגח במח"מ משוקלל של 11 שנה

[tby]

כצפוי פיתוח, כחברה, מתנגדת לבקשה של נושי פיתוח והיא מעלה מספר טענות -

1. מנסים לשכנע את בית המשפט כי מבחן שווי השוק אינו נכון וצריך לבדוק את השווי הריאלי, עפ"י הערכות שווי כי שווי השוק מושפע מבעיות סחירות ומחירי קיצון. לדעת החברה יש להשתמש במודל תזרים מזומנים מהוון או מודלים אחרים והם מביאים דוגמאות שונות לשימוש במודל.

הבעיות בטיעון זה הן רבות:
א)השימוש בתזרים מזומנים מהוון הובא במצבים בהם משקיעים, שלכאורה זקוקים להגנה מול בעלי עניין, פנו לבית המשפט בטענות על קיפוח בשווי הצעות רכש - כלומר השאלה היתה האם המשקיעים קיבלו שווי הוגן.
ב)הערכת השווי שבוצעה בבסיסה הנחות רבות ושונות - על כל חברה הופעלה מתודולוגיה שונה , מכפילים שונים ומשונים והנחות שעשויות להתקיים או לא להתקיים - זה לא בסיס להחלטה משפטית כי עפ"י מספר מעריכי השווי והאינטרס שהם מייצגים, כך יהיו מספרים שונים
ג) באופן די נוח, את כל הפעילות המפסידה של פיתוח, העריכו עפ"י ההון העצמי........

רק להבין כמה מופרחת הערכת השווי המוצגת:
א)כלל ביטוח מוערכת עפ"י 3 מתודולוגיות, שאחת מהן - השוואה לעיסקת רכישת מגדל, האחרות "שווי כלכלי" ו- "מכפיל"
השווי עפ"י עסקת מגדל - שזו עיסקה אמיתית מהתקופה האחרונה, מעניק שווי של 4,142 מש"ח לכל ביטוח. גישת "שווי כלכלי נותנת שווי הגבוה ב - 13% ו"מכפיל" נותנת שווי הגבוה ב - 5% . לאיזו הערכת שווי בית המשפט ראוי שיתיחס? מה ישקף יותר את המציאות? מעריך השווי כאו במצוקה, - יש כאן פער של 540 מש"ח!!!
אז מה עושים? ממוצע משוקלל - 50% ל"שווי כלכלי" (הגבוה ביותר) ולשתי הנותרות 25% . למה ? ככה?

ב)איך מעריכים את CS? - עושים ממוצע של מחירי יעד של האנליסטים.......

ג) ומכתשים אגן? -יש הערכת שווי של סוארי שצורפה לדוחות - 2.65 . הערכת השווי הנוכחית - מינימום 3.3 מליארד דולר....



הם פשוט עושים צחוק מעצמם - בית המשפט יקנה הערכת שווי שמבוססת על מחירי אנליסטים? יתעלם מהערכת השווי שצורפה לדוחות? יקבל הפרש של מאות מליונים בשווי של כלל ביטוח בגלל ממוצע משוקלל?

עכשיו תתארו לכם מה יקרה אם נושי פיתוח יציגו לבית משפט , מתוך הערכת השווי של פיתוח , את הערכות השווי הנמוכות של כל חברה + יורידו את ההפסדים הצפויים של החברות המפסידות ויציגו זאת בתור הערכת השווי העדכנית עפ"י נתוני פיתוח? - הם יראו שהשווי הכלכלי הוא קרוב ל- 0 !



2. פיתוח מתמודדת עם טיעון שכלל לא נאמר - שהחברה חדלת פרעון היום - וזה לא רלבנטי, אם הטיעון של חדלות פרעון עתידית המענה היחידי זה הערכו השווי, פרמניות שליטה וכיוצא באלו

3. שמדברים על הסדר שלחברה שאינה חדלת פרעון היום, יש להגיע להסדר שיטיב את מצבם של כל המעורבים, כולל החברה ובעלי מניותיה - זה טעון נכון ב - 100% - לכן לדעתי נושי אחזקות צרכים להפוך ולהיות בעלי פיתוח

4. עיתוי - הם שואלים מדוע דווקא עכשיו הנושים פועלים. ....

5 הסדר הבראה מחייב הסכמת החברה ובעלי מניותיה - אינני בטוח שזה נכון, אך כדאי מאוד לנושי אחזקות להפוך לבעל המניות של פיתוח וכך הם עמוק בתוך ההסדר.....

6 לחברת אחזקות לא עושים הסדר הבראה - אין מה להבריא - רוצים הנושים - שילכו לפרוק - מרוץ הריבית יפסק, למפרק יש את כל הזמן שבעולם לממש הרכוש בשווי הראוי - האמת , צודקים, אפשר לפרק.


בקיצור, יש ניגוד אינטרסים בין החברה - שצריכה להיות חפצת חיים ולחתור להסדר , לבין בעלי מניותיה שלא רוצים לשמוע על כך - בשביל זה יש בית משפט

[rinmat]

טוב, קראתי בעיון את תביעת הנציגות, וגם את התשובה של החברה:
http://maya.tase.co.il/bursa/report....924&CompCd=798
עכשיו , אני יותר בטוח מאי פעם, כל המושגים שהשתמשתי כלפי נציגות פיתוח, שרירים וקיימים גם עכשיו, הנציגות חיה בלה לה לנד והולכת לקבל בראש בבית המשפט,
אין שום סיכוי, ואני חוזר שוב, שום סיכוי שבית המשפט יפסוק לטובת הנציגות.

רק תגובה לטיבי:

הבקשה היא להסדר נושים עפ"י סעיף 350 א לחוק החברות - בקשת הבראה (לא פרוק) ע"י האגחים ז' ט' י'

כצפוי, התביעה מבוססת בעיקר על הפסיקה בנושא אפריקה ישראל -

חדלות פרעון היא לא נקודה - היא תהליך בו לחברה סיכויים הולכים ופוחתים להחזיר את חובה,וסיכויים הולכים וגדלים לקריסה. סעיף 350 נועד לעצור תהליך זה מוקדם ככל האפשר תוך צמצום הנזק לנושים ובמועד שעדיין ניתן להבריא את החברה במקום לפרקה.
כלומר , בקשה עפ"י סעיף זה אינה דורשת הוכחה לחדלות פרעון מיידית (כי אז זה כבר פרוק) אלא מספיק "לאבחן את החולי לפני הגעתו למצב סופני" כדברי אלשייך בתיק אפריקה

זו הנקודה שכל הקוראים "אין קייס" לנושי פיתוח אינם מבינים - לא צריך הערת עסק חי, לא צריך הון עצמי שלילי, לא צריך להראות שאין די מזומן בקופה - מספיק להראות באופן סביר שהחברה בתהליך לחדלות פרעון ויש חשש סביר שלא תעמוד בהתחיבויותיה העתידיות

רק שכחת לציין, וזה בעצם הנציגות, שלפי סעיף זה, בקשת הבראה, צריכה לכלול את הסכמת החברה... ומן הסתם החברה לא מסכימה.
אני במקום אידיבי, הייתי תובע את הנציגות על גרימת נזקים, דווקא היה לחברה סיכוי לא רע להצליח.
לסיכום, אם נציגות פיתוח תביא הסדר שיהיה לרוחו של נוחי, אז יש לה סיכוי לעשות משהו לטובת החברה, אחרת, נציגות פיתוח תלמד בדרך הקשה בבית משפט שפופולזים טוב לדה מרקר ולעמך.

[order and magic]

דווקא זה רעיון טוב...לתבוע את הנציגות במיליארד שח ולעבור להון עצמי חיובי....נוחי צריך להוסיף את זה לתזרים מזומנים של פיתוח

[rinmat]

טוב, יש הסכם חתום עם אלשטיין:
http://www.calcalist.co.il/markets/a...601007,00.html
כאשר 55M דולר יוזרמו ישירות לאחזקות,
המהלך הזה, בעצם שומט את הקרקע לטענות של הנציגות באידיבי פיתוח,
כאשר יש משקיע ששם 200M שקל באחזקות, בית המשפט לא יוכל להתעלם מזה וינפנף את הבקשה של הנציגות, שאם יש להם שם קצת הגיון, שיגנזו את התביעה, אחרת יתבזו בבית המשפט.
ברכות למחזיקים, ושבת שלום :-)

[rema1]

תודה על העדכון
ועל זה נאמר
seeing is believing
נחכה ונראה איזה עוד שפנים יביאו
יש חובות של מיליארדים ופה מדובר על סכום צנוע LOL
הסאגה לא נגמרה - טוחנים מיים -
נחכה ונראה
יפה לך שאתה מברך את המשקיעים כאילו היתה לך איזו נגיעה במו"מ ובמגעים
בידור המאה - כנראה מרוב הכתיבות התבלבלת קצת LOL

סופ"ש משגע לכלם,

R

[tby]

כאשר יש משקיע ששם 200M שקל באחזקות, בית המשפט לא יוכל להתעלם מז

כמו כל דבר, יש לקרוא את האותיות הקטנות.

אם קודם דובר על משקיע שמכניס 100 מליון דולר, עכשיו יש משקיע שמכניס 50 מליון דולר (מהם כבר השקיע 25) ומלווה לדנקנר עוד 50 מליון דולר ולמעשה ההשקעה מתבצעת בשותפות 50% / 50% בגנדן ואחזקות - זה שדנקנר קנה מניות של אחזקות בסכומים לא קטנים - זו עובדה ידועה, אז עכשיו הוא מצא מממן שמוכן להלוות לו על מנת לרכוש עוד - גם בנק הפועלים הלווה לזיסר , שכבר היה שקוע עד צוואר, כסף חדש לרכישת מניות אלביט...

אלשטיין השקיע 25 מליון דולר בגנדן אך עכשיו סה"כ ההשקעה בגנדן תהיה 43 מליון דולר , מזה 50% של דנקנר, כלומר דנקנר יקבל הלוואה של 21.5 מליון דולר להשקעה בגנדן, כך שאלשטיין נשאר חשוף רק ב 21.5 מליון דולר במקום ב 25 מליון....

למעשה "הכסף החדש" של אלשטיין - השקעת 25 מליון דולר הולך כולו לאחזקות + 3.5 מליון שדנקנר חייב לו על מנת לאזן ההשקעה בגנדן סה"כ 28.5 מליון דולר - בשקלים - 100 מש"ח.

כסף קטן.

בנוסף , אין יודעים אילו בטחונות אמיתיים בהסכמים סודיים שיושבים בכספת בארגנטינה קיבל אלשטיין. העובדות הפשוטות הן שהוא מזרים רק עוד 25 מליון דולר ומלווה 50 מליון לנוחי - וגם זה בוודאי מחובר לסידרה של תנאים שסיכויי העמידה בהם נמוכים.

אני מנחש שדנקנר היה צריך לתת בטחונות כבר ל 25 מליון שהושקעו בגנדן כתנאי מקדמי להסכם חדש.

זה לא הצלחה של דנקנר, זה המקסימום שהצליח לקבל .

שורה תחתונה - אם יש רצינות נראה כסף בנאמנות - וכנראה אין רצינות .

לגבי פיתוח - אין לזה שום קשר למה שיקרה בבית המשפט
.
הערה אחרונה - לאורך זמן היתה טענה חוזרת - מה לאלשטיין לחפש בגנדן? הרי משקיע שחושב שיש ערך בפרמידה יכנס לאחזקות - בכניסה לגנדן העידה על רצונו של דנקנר לפתור שם את הבעיות. . עכשיו הכסף אמור להיכנס לאחזקות, אך ההזרמה החדשה לגנדן היא מינימלית 65 מש"ח בלבד - הבנקים לא יקבלו זאת - האם זה אומר שדנקנר הרים ידיים ומוותר על גנדן?

[RH2000]

לשון ההודעה:
בהמשך לדיווחי אידיבי חברה לאחזקות בע״מ (״החברה") אודות הסכם השקעה מיום 21 בספטמבר 2012 בין גנדן הולדינגס בע"מ (״גנדן״) לבין גוף בשליטת מר אדוארדו אלשטיין (״המשקיע״) מודיעה החברה, כי נמסר לה על ידי גנדן שביום 25 באפריל 2013 נחתם בינה לבין המשקיע הסכם בדבר ביצוע השקעה על ידי המשקיע (או גוף קשור אליו) בחברה ובגנדן. לפי ההסכם, בנוסף להשקעה בסך 25 מיליון דולר שכבר השקיע בגנדן וחלף מימוש האופציה שהוקנתה לו להשקעת 75 מיליון דולר נוספים בגנדן, ישקיע המשקיע סכום כולל נוסף של 75 מיליון דולר, מתוכם 57 מיליון דולר יושקעו בחברה וסכום של 18 מיליון דולר נוספים יושקע בגנדן (קרי, השקעה כוללת של 100 מיליון דולר, מתוכם 57 מיליון דולר בחברה ו-43 מיליון דולר בגנדן), כמפורט להלן.

ההשקעה האמורה תבוצע במסגרת וכפוף להשלמת ההסדר שבין החברה לבין נושיה על בסיס העקרונות שהוסכמו בחודש מרץ 2013 (״ההסדר״) בתנאים לשביעות רצונו של המשקיע, והיא כפופה לתנאים מתלים נוספים, ביניהם קבלת האישורים הנדרשים, היעדר שינוי מהותי לרעה במצב החברה והסכמות בנקים מלווים של גנדן.

ההשקעה האמורה בחברה בסך 57 מיליון דולר תעשה לפי מחיר למניה שלא יעלה על ממוצע משוקלל של מחירי המניה בבורסה במהלך 30 הימים שלפני ההשקעה, כאשר מחצית מניירות הערך (מניות ואופציות) שיונפקו על ידי החברה במסגרת ההשקעה האמורה יהיו בבעלות המשקיע (או גוף קשור אליו), ומחציתם יהיו בבעלות נוחי דנקנר (או מי שיורה עליו) ("ניירות הערך של דנקנר").

לאחר ביצוע ההשקעה האמורה בגנדן יחזיק המשקיע כ-30.77% בהונה של גנדן ("מניות המשקיע בגנדן"), וייכנסו לתוקף הסכמות שבין המשקיע, אדוארדו אלשטיין ונוחי דנקנר לפיהן, בין היתר, תהיה לנוחי דנקנר ולאדוארדו אלשטיין שליטה משותפת בגנדן ובחברה, מר נוחי דנקנר יכהן כיו״ר דירקטוריון בחברות הקבוצה, ולאדוארדו אלשטיין תהיה זכות להתמנות כסגן יו״ר דירקטוריון בחברות בהן יכהן נוחי דנקנר כיו״ר הדירקטוריון.

מתוך השקעת המשקיע בגנדן ובחברה (בסך של 100 מיליון דולר) תיחשב מחצית (50 מיליון דולר) כהלוואת נון-ריקורס הניתנת לדנקנר על ידי המשקיע לצורך רכישת ניירות הערך של דנקנר ורכישת מחצית ממניות המשקיע בגנדן, להחזר בתוך 5 שנים. כבטוחה לפרעון ההלוואה האמורה יופקדו בנאמנות ניירות הערך של דנקנר וכן מחצית מתוך מניות המשקיע בגנדן ("ניירות הערך המופקדים"). בין הצדדים נקבע מנגנון לשחרור ניירות הערך המופקדים לידי דנקנר עם פרעונות ההלוואה. בתקופת הנאמנות יהיו דנקנר והמשקיע זכאים לזכויות מכוח ניירות הערך המופקדים שבבעלות כל אחד מהם, בהתאמה.

בתחילת השבוע הקרוב יתקיימו בישראל פגישות בהשתתפות מר אדוארדו אלשטיין ונציגיו על מנת להביא לקידומם המהיר של העסקה האמורה ושל ההסדר.

מספרי אסמכתאות: 2013-01-040009, 2012-01-242016, 2012-01-246888, 2013-01-028947, 2013-01-041412, 2013-01-033334, 2013-01-019792



ניתוח:
1. אלשטיין היה אמור לקבל 31% בגנדן תמורת השקעה כוללת של 100 מ' דולר. בפועל מקבל 31% בהשקעה נמוכה בהרבה. המנגנון: א) אלשטיין משקיע 43 מ' דולר (כולל ה-25 מ' דולר שכבר הושקעו) בגנדן ומקבל אחזקה של 62% ב) אלשטיין מוכר לדנקנר 31% תמורת 21.5 מ' דולר ג) דנקנר לא מכניס כסף. הוא חייב לאלשטיין 21.5 מ' דולר שנחשבות להלוואה שעליו לפרוע בתוך 5 שנים, ושהבטחון היחיד שלה הינם ניירות הערך (נון ריקורס). לא יעמוד דנקנר בתנאי ההלוואה, תעבור השליטה בגנדן לידי אלשטיין. המנגנון החדש משקף ירידה חדה בשווי הכלכלי המיוחס לגנדן מ-325 מ' דולר ל-70 מ דולר. מסתבר שאלשטיין לא לגמרי פראייר.

2. אידיבי אחז מקצה מניות לאלשטיין תמורת 57 מ' דולר. עפ"י שער המניה, יוקצו לו בערך 23 מ' מניות שיקנו לאלשטיין אחזקה ישירה באידיבי אחז' של כ- 32% . גם כאן יבוצע מנגנון דומה של מכירת מחצית האחזקה לדנקנר תמורת הלוואת נון ריקורס שפרעונה בתוך 5 שנים.

3. דנקנר יצטרך להחזיר 10 מ' דולר כל שנה לפרעון ההלוואה ע"מ לשמור את השליטה המשותפת. משימה לא קלה.

4. בפועל מדובר על השתלטות אלשטיין על האימפריה, עם מתן אופציה לדנקנר להשתלב בשליטה המשותפת.

5. נושא הפקדת כספי אלשטיין בנאמנות לא ממש ברור אם התייתר או לא.

6. זו עיסקה משופרת עבור אלשטיין ועדיין חבל על ה-18 מ' דולר שהוא זורק לבנקים. לא ירצו – כנראה שעדיף. כבר נבנה המנגנון לרכישה ישירה של מניות אידיבי אחז' ואולם ללא הסכמת הבנקים (מזרחי תשלום מזומן מחיקה ופריסה, לאומי פריסה) סביר שיהיה צורך במנגנון שיאפשר איפוס ערך שיעבוד המניות שבידי הבנקים (ע"י השתלטות בעלי האג"ח על מניות פיתוח) ואז מכירה של המניות לאלשטיין בתמורה למזומן + אג"ח בהתאם להסכם. השערה שלי היא שבמשך כל השבוע התקיימו דיונים עם הבנקים והכל כבר סגור בעל פה, אחרת הוא לא היה מדובר על העברה של 18 מ' דולר לגנדן כלל ועיקר.

7. ביום א' יתקיים דיון ראשוני בבקשת נציגות אג"ח אידיבי פיתוח להשתלט על החברה דרך מנגנון של הסדר הבראה. המנגנון האמור נבחר כיון שאין עילה טובה לבקשת פירוק. סיכויי הנציגות היו קלושים ביותר עוד לפני השקעת אלשטיין, והפכו רק לאפסיים יותר עם נכונות אלשטיין להשקיע כספים נכבדים בחברות האם של פיתוח.

8. ביום א' יש לצפות לעליות חדות באג"ח אחזקות, ואולם אני לא צופה שהאג"ח יגיע לערכו הכלכלי עפ"י תנאי ההסדר (רחוק מזה), עד שהמשקיעים יהיו משוכנעים שהעסק סגור.

[jsphs7]

ערב טוב,

המשמעות של המהלך לא מקרית (להבנתי). אלשטיין את דנקנר "מרחו" (לכאורה) כבר הרבה יותר מדי זמן את המשקיעים שהנה אוטוטו ונכנס הכסף. ללא המהלך של פניית נציגות IDB פתוח סביר כי היו מורחים את המהלך (שרק סוכם עליו אבל טרם בוצע) בעוד חצי שנה - שנה - שנתיים - כל זמן שממשיכים "לדבר",

את התרגיל הזה בצעו לא מעט בעלי שליטה מאז משבר 2009 - מגיעים לפחות או יותר הסכמה ואז מורחים אותה כמה שאפשר.
אם אכן, אלשטיין, יקבל נתח גדול בגנדן ונתח גדול עוד יותר אם נוחי לא יקנה בחזרה את הנתח הזה ובין שליש לשישית ב- IDB אחזקות (שוב, האם דנקנר יעמוד בתנאי ההלוואה) מאוד טובים לנושים.

נושי IDB אחזקות קודמים לבעלי המניות באחזקות ונושי IDB פתוח קודמים לנושי אחזקות.

עושה הרושם שלאלשטיין כיסים עמוקים יותר מאשר לדנקנר ולכן ככל שיכניס יותר כסף ונמוך יותר בפירמידה כך הסכוי גבוה יותר שיפעל להצלחת השקעתו כמובן עד גבול מסויים.

עושה הרושם ש- 1/4 מהשקעתו יוזרמו לבנקים בגנדן ו- 3/4 לנושים באחזקות.

אם אכן נושי אחזקות יקבלו את המזומן בקופה יחד עם כספי אלשטיין ומדובר ב- 25-30אג ביום ההסדר.

אזי מחזיקי אחזקות פודים ~ 1/5 מהחוב כלפיהם במזומן ואת יתרת החוב ידחו עד לאחר פתרון הבעיות ב- IDB פתוח כשהבנקים בגנדן מקבלים גם הם חלק מהכסף מוקדם.

להערכתי, במוקדם או במאוחר, יאלצו ללכת להסדר בפתוח - ע"פ הניתוח של tby, אין מנוס מהמרת ~ 10% מהחוב בהון וכדאי להמיר את יתרת החוב בעיקר במניות בכורה + מעט אג"ח עם בטחונות.

במידה ואכן, ביהמ"ש ידחה ביום ראשון את תביעת ההשתלטות של נושי IDB פתוח אבל יפעל לגרום ל- 3 הצדדים (בעלי המניות, נושי IDB אחזקות, נושי IDB פתוח) להכנס למשא ומתן של כמה שבועות על מנת לסכם את עיקרי הדברים לטובת כולם.

להערכתי, אסור להמתין לניסים ולפרוע את תשלומי 2013 מבלי שרואים כיצד ישלמו ב- 2014, מצד שני, תביעת נושי IDB פתוח שדורשת לקבל לידיהם הכל במצב הקיים עדיף שלא תתקבל.

הסדר באחזקות, גנדן ופתוח הוא בסופו של דבר טוב לכולם.

הפטנט של מניות בכורה שאין להן תאריך פרעון שמחייב את החברה לפרוע את השטר במועדו - דבר שמאפשר לצדדים שלישיים ללחוץ על החברה לבצע מימושים רעים ומתחת לשויים ההוגן - הוא הדבר הנכון לעשותו.

כל ההסדר הזה וכל חוות הדעות שפורסמו מנסות לנבא את האופן בו תצליח הקבוצה לממש נכסים.

ככל שהמימוש יעשה בלחץ - מחיר המימוש יהיה נמוך ויאפשר פרעון לנושים לזמן קצר ואפס נכסים ליתרת החובות בעתיד.

במידה והחברה תעצור את הדימום ברמת פתוח, אפשר להתנהל, לאט ושקול - לממש ברוגע ועדיף מעל המחיר בספרים - במקרה כזה, ישאר ערך לאחר פרעון מירב החוב בפתוח, לאחר פרעון רב החוב אחזקות ואף ישאיר ערך לבעלי המניות.

מצב בו אלשטיין, שם מכספו יחסית לא מעט וברמת אחזקות - טובה מאוד לבעלי החוב בכל הפירמידה.