מקצועות שוק ההון מאבדים מהיוקרתיות שלהם, השוק מתכווץ, המחזורים נעלמים, הריבית בשפל והופכת את דמי
הניהול הנמוכים אבסולוטית ליקרים ביחס לתשואה, הרגולציה חונקת, המוניטין נפגע, השכר יורד ובהתאם מספר
הניגשים לבחינות הרשות נופל. אימהות כבר לא אומרות בגאווה "הילד שלי סוחר בשוק ההון", מעדיפות להתחמק,
להגיד שהוא סוחר סמים. שוק ההון עובר קונסולידציה, האם יתמזגו גם התפקידים? (ראו הרחבה)
בינתיים, בחזרה לעסקים, שוקי המניות בעולם יורדים הבוקר, על רקע נתון תעשיה חלש באירופה, שגורר עליית
תשואות אג"ח המדינות החלשות באיחוד, כמו כן על רקע שיחות צפויות בבריסל מחר בנוגע לחילוץ קפריסין (ראו
הרחבה) והתנצחות על מועמד לתפקיד בכיר בבנק המרכזי ביפן, מינוי שעשוי להיות משמעותי ל"מלחמת המטבעות".
מעניין שמחירי הסחורות דווקא עולים היום, מאותתים שלא צריך לדאוג יותר מידי לביקושים.
חלוקת תפקידים –אנליסט, אסטרטג השקעות ומנהל השקעות
בשונה מתפקידאנליסט המניות, מאקרואיסט )או אסטרטג השקעות( צריך להתמקד בסיכון ולא בתשואה. מנהל
השקעות לעומת שני אלה, צריך לחבר הכל ועוד: אם למשלאנליסט ממליץ להיחשף למניית אפל, אסטרטג השקעות
צריך להמליץ אילו נכסים יכולים להגן במקרה של טעות, כדוגמת סקטור תרופות, סחורות, מט"ח, או אפילו פיזור
גלובאלי מסוים, לבדוק תמחור של השווקים השונים, לבדוק פרמטרים ואינדיקטורים שונים להשקעה, כדוגמת –
VIX, או לחפש סימני אזהרה, לבחון גורמים משפיעים ברמת המאקרו ועוד. מנהל השקעות צריך כאמור לשלב בין
השניים ועוד להוסיף על אלה גם את תיזמון מועד הקנייה/מכירה, חישוב עלויות הפעולה, שיקולי הלקוחות, מגבלות
הרגולציה, מגבלות התשקיף, תנאי השוק ועוד.
חשיבות הפיזור והאלוקציה:
cfb.JPG
האנליסט שרצה להיות מנהל השקעות
פליקס סלמון מסוכנות רויטרס הביא השבוע את סיפורו שלהאנליסט אנדי זאקאי. אנדי, אנליסט כוכב, במונחי
פגיעות. הוא סיקר את מניית אפל וחמש המלצות ה"קנייה" שלו, ביולי 2006, נובמבר 2008, אוגוסט 2010, יוני 2011,
ועד מאי 2012 – פגעו במחירי היעד ובטווח הזמן שציין. זאקאי, מספר פליקס, היההאנליסט הראשון של אפל שצוטט
על ידי רבים אחרים. "הוא צדק לגבי הכל, מכירות האייפונים, הרווחים, וכאמור המניה". זאקאי ניצל את ההצלחה
ובחודש יוני 2011 החל לגבות תשלום חודשי של 49 דולר עבור קריאת הבלוג שלו וביוני 2012 עלה המחיר ל-200 דולר
לחודש. 700 מנויים נרשמו. זאקאי מסוחרר מההצלחה החליט לעבור צד ולהיות מנהל השקעות - הוא הקים קרן
גידור. והכסף הגיע, 28 משקיעים הכניסו כסף לניהולו בסוף 2011 ועד נובמבר 2012 איבדו את הכל, 10.6 מיליון דולר.
זאקאי התברר הוא מנהל השקעות גרוע, הוא לא דאג לפיזור, לא דאג למתאמים. השקעה, גילה אנדי, יוצרת לולאות
משוב פסיכולוגיות, אשר צריכות להיות מנוהלות עם משמעת. המשקיעים של אנדי לא שילמו לו 2,400 דולר בשנה
כדי להכות אפל מנייה קצת. הם ציפו מאנדי להביא להם את הירח. אנדי נכנס לאסטרטגיית השקעה מסוכנת שגם מי
שצודק בה %85 מהזמן יגלה שבמכה הראשונה הוא יישרף. עובדה היא, שאנליזה וניהול השקעות דורשות כישורים
שונים ומי שלמשל לא יכול לנהל את לולאות המשוב הפסיכולוגיות לא יכול להיות מנהל השקעות טוב, אבל היי, הוא
יכול עדיין להיותאנליסט מצוין!
"מבחינה אווירודינמית דבורה לא יכולה לעוף, אבל הדבורה לא יודעת את זה ולכן היא ממשיכה" – מארי קיי אש
(מארי הייתה מוכרת ספרים מדלת אל דלת. בהמשך כתבה ספר על התוכנית העסקית שלה לחברה אותה רק חלמה
להקים. לבסוף, בגיל 45, בשנת 1963 בהשקעה של 5000 דולר הקימה את החברה, שנודעה לימים כאימפריית
הקוסמטיקה של מארי קיי).
מיהובאמת ספר ההשקעות הגרוע של כל הזמנים?
אנדיהאנליסט אולי היה אחד ממנהלי ההשקעות הגרועים, אבל תמיד כיף להיזכר בספר ההשקעות הגרוע של כל
הזמנים. מי שזוכר, בעבר כתבנו על הספר "מניות לטווח הארוך" )Stocks For The Long Run( של ד"ר סייגל, ספר
שפורסם בשנת 1994 ונבחר באותה תקופה ע"י הוושינגטון פוסט כ"אחד מעשרת ספרי ההשקעה הטובים ביותר של
כל זמנים". אלא שהספר נחשב היום ע"י רבים כספר ההשקעות הגרוע של כל הזמנים. הוא זה שחקק את המונח
"מניות מנצחות בטווח הארוך", מונח שמשמש מאז כטיעון השורי החזק ביותר למניות שנטען אי פעם. אלא שרצף
משברים שהגיע בתוך זמן קצר מאז כתיבת הספר, בועת הטכנולוגיה, סאב - פריים ומשבר החובות באירופה, התעללו
במניות ודחפו את האג"ח הממשלתיות לתשואה העודפת הגדולה ביותר בדורנו. השאלה הגדולה שנותרה בידי רבים
הייתה איך הצליח אז סיגל לזהות כל כך טוב את הנקודה הגרועה ביותר ב- 200 שנה האחרונות להשקעה במניות
לכתוב את הספר. אלא שמול "מניות לטווח ארוך" יש מתחרה נוסף בקטגוריה ספר ההשקעות הגרוע של כל הזמנים –
הוא הספר "דאו 36000" של גלקסמן והאסט. הספר טען בשנת 1999, כאשר הדאו היה ב-11 אלף נק', שבתוך כמה
שנים הוא יגיע ל- 36 אלף נק'. כאשר בשנת 2002 הוא כבר נפל ל-7300 ובשיא המשבר העולמי ב-2009 ל-6547 נק'.
לארי סאמרס, אמר "אתה חושב שלהפסיד מיליארד דולר במניות אפל זה הרבה? בתי הקזינו של מקאו רק בחודש
שעבר לקחו למהמרים 3.4 מיליארד דולר מהכנסות מהימורים."
החברות לא רוצות את הכסף שלכם
שווי נקי כולל של משקי בית וקבוצות ללא כוונת רווח בארה,ב גדל ברבעון הרביעי ל- 66.1 טריליון דולר, עליה של %1.8, או 1.17 טריליון דולר, לעומת הרבעון השלישי והרמה הגבוהה ביותר ב- 5 שנים האחרונות. אך משקי הבית לא מוצאים מה לעשות עם הכסף. הם כבר לא רואים תשואה בשוק האג"ח הממשלתיות, כשהתשואות עליהן בשפל, ופונים לשוק המניות. בשבוע שעבר הצגנו את המעברהחד של הון לקרנות מנייתיות בארה"ב. אלא שגם החברות עצמן לא מוצאות מה לעשות עם הכסף, הן מוצפות במזומן. בלית ברירה הן
מחזירות את הכסף לבעלי המניות שלהן וקונה אותן מהם בשיעור החודשי הגבוה ביותר מעולם . ראו גרף חודשי של רכישות עצמיות:
cfb2.JPG
אולי שוק המניות תלוי רק בשוק העבודה האמריקאי?
האבטלה נמצאת בירידה, מ 10.0 אחוז באוקטובר 2009 ל -7.7 אחוז בחודש שעבר. בגרף הבא ניתן לראות את המשך
הארוך של מחזור האבטלה נוכחי לעומת מחזורי אבטלה קודמים. ובגרף לצדו את הקשר בין שוק העבודה לשוק
המניות:
cfb3.JPG
ביטחון המשקיעים גבוה – ומה הקשר לבועת נדל"ן בישראל
תקווה היא דבר נפלא )*חוץ מאשר למשקיעים(. פרופ' רוברט שילר מאונ' ייל, מספר בטור בניו-יורק טיימס כי ניסה
מאז 1989, דרך סקרים, להבין את ההיבטים השונים של ביטחון המשקיעים בשוק המניות. אחד האינדקסים שבנה
נקרא "אמון ההערכה" והוא מציג את אחוז המשיבים שחושבים ששוק המניות אינו מנופח. ממוצע נע שישה
החודשים שהסתיים בפברואר האחרון הראה ש- 72 אחוז מהמשקיעים המוסדיים ו-62 אחוז מהמשקיעים היחידים
שחושבים ששוק המניות איננו מנופח. זה אולי נשמע כמו טון של ביטחון עצמי, אבל זה לא גבוה כמו ה-80 אחוז
שנרשמו בשתי הקטגוריות הללו לפני שיא המניות בשנת 2007.
ניתן להניח שסקר דומה אילו היה נערך בארץ לגבי שוק הנדל"ן במקומי היה מעלה ש%90 מאמינים ששוק הנדל"ן
בישראל מנופח ואפילו בועתי (ה-%10 הם כנראה קבלנים, בעלי בתים, מתווכים וסתם כאלה שאוהבים להגיד דעה
הפוכה). אבל דווקא האמונה הזאת ששוק הנדל"ן הוא בועתי היא אולי הסימן החזק ביותר לכך שלאבאמת מדובר
בבועה. למעשה, גם ניתוח שווי פשוט של היוון תזרימי המזומנים הצפויים מהכנסות עתידיות משכ"ד, מעידים ששוק
הנדל"ן בישראל איננו בועתי. כלי תקשורת רבים אומנם מתייחסים למחירי הנדל"ן בועתיים כעובדה מוגמרת, אך
במקרה הטוב אפשר להגיד שנושא נתון לוויכוח ושהמחירים עלו בצורה חדה, אך במקרה הרע להגיד שאיןבאמת
עדות לעיוות אשראי, רכישת 3,4 ו-5 דירות למשפחה או סימנים אחרים של בועה.
קפריסין מי? למה להתעסק בכלכלה של %0.2 מהתמ"ג של הגוש
בחודשיים האחרונים הטיל נגיד הבנק המרכזי הגרמני ספק בתועלתה של קפריסין לאיחוד (%0.2 מהתמ"ג של גוש
האירו) והאם לא שווה אולי לעזוב אותם לגורלם. אלא שקפריסין כנראה נהנית מהחשש שמשקיעים יראו בה סימן
לעתיד הגוש והיא זוכה לאט לאט לחילוץ, כנראה השקט בהיסטוריה. היא ביקשה עזרה כבר לפני כחצי שנה, ואף
אחד לא ממש שם אליה לב. סדרי הגודל של סך החילוץ שלה – 23 מיליארד דולר הם peanuts עבור אירופה, למודי
חבילות החילוץ של 240 מיליארד אירו ליוון, והקמות של קרנות חילוץ בגובה של כמעט טריליון אירו. מצד אירופה,
קפריסין עשויה להיות דווקא הזדמנות להראות למשקיעים שהםבאמת מוכנים לעשות הכל כדי לשמור על הגוש, רק
בעלות נמוכה. כך אולי להחזיר את אמון המשקיעים למדינות היקרות לחילוץ. מחר תתקיים פגישת ראשי המדינות
בבריסל, בה יוצגו גם כנראה הדרישות לקפריסין.
"הנה תעלול נחמד: תמצא עבודה בתור שופט באולימפיאדה. אז, אם איזה בחור שובר שיא עולם, תעמיד פנים שלא
ראית ותאמר, "אוקיי, כולם מוכנים עכשיו להתחיל?"." – ג'ק הנדי (מהספר מחשבות עמוקות)
הגב עם ציטוט