ל- Lembo, אי אפשר להשוות בין ברזיל לישראל.

ברזיל מדינה ענקית עם אוצרות טבע לרב, הסינים מחזרים במרץ אחר ברזיל בשל הגרעינים והכימיקלים שניתנים להפקה שם - ברזיל היא מדינה שאינה מאוימת גאוגרפית. נסתכל על ישראל, מדינה בגודל סיכה על מפת העולם, מסביבה ~ 300M מוסלמים עויינים. ישראל מעורבת במלחמה כל עשור וכמחצית מהחלטות האו"ם מגנות את מעשייה - נראה כאלו זה הנושא היחידי שכל אומות העולם מוכנות להסכים לו - הכה ביהודי והצל את אירופה\אפריקה\אסיה.

כששערה חליפין ירד אל אזור ה- 3.4 ש"ח נגיד הבנק המרכזי החליט שהוא מגן על התעשייה המקומית בזמן משבר כלכלי עולמי (הלקוחות בחו"ל מצמצמים הזמנות) ומגדיל את כמות המט"ח במחסני הבנק - שתי החלטות לגיטימיות.

תאר לך שעוד שנה, שנתיים, חמש יהיה כאן ארוע בטחוני גדול - הבנק המרכזי בישראל מסוגל להדפיס ש"ח לא דולרים. 80G$ במחסנים אומר שהוא מסוגל להאט את קצב הפיחות על ידי מכירה של מט"ח בהיקפים של מיליארדים ביום על מנת ששער החליפין לא יקפוץ מהר מדי. תאר לך ש1$ שווה היום 3.7ש"ח ובעקבות ארוע כלשהו הוא מגיע ל- 3.85 למחרת וביום שאחרי ל- 4.1, וביום שאחרי ל- 4.25,..... במצב דברים כזה הבנק המרכזי יכול להאט את הקצב על ידי מכירה של מט"ח בהיקפים הנדרשים. זו פעולה שיש באפשרותך לבצע כשיש לך 100G$ במחסנים ואין באפשרותך לבצע כשיש לך 20G$. שאל את אסד כמה לירות סוריות הוא היה מוכן להדפיס לפני שנה על מנת שיהיה לו בזהב\מזומן\בבנק ברוסיה עוד 20G$.

רוסיה השתמשה בכמחצית מיתרות המט"ח שלה על מנת להגן מפיחות מהיר מדי בזמן המשבר הגדול של 2008-2009.

אני מבין את מהלך הורדת הריבית כשזה מתואם לכל העולם, כשיש לך חובות וגרעונות עצומים קל יותר לשלם את החובות בריבית נמוכה ושחיקה לאורך זמן ע"י צמיחה ואינפלציה מתונה.

זה אמנם שוחק את חסכונות הצבור שמשקיע "בונקר פק"מ" אבל אלטנטיבה של פשיטת רגל של המדינה או פגיעה בשירותים המסופקים ע"י המדינה אינם פתרון טוב יותר.

למדינת ישראל חוב של ~ 650G ש"ח, תוספת של 3% לריבית כפי שאתה מצעי משמעותם כמעט 20G ש"ח תוספת ריבית לשנה בקופונים של האג"ח. אמנם רב החוב הונפק בעבר ולכן ה- 3% לא יורגשו מיידית כ- 20G אבל הממשלה ממחזרת חוב מזמן לזמן - אבל אם תונהג פה מדיניות של ריבית 5% זה יקרה תוך כמה שנים.

אין שום סיבה שנהיה חריגים לעולם, לטוב ולרע.

לגבי הדיור, להערכתי פישר הבין מאוחר את גודל הנזק שנגרם בשוק הדיור והשפעותיו ארוכות הטווח. היה בכוחו ועודנו בכוחו לבצע את השינוי בעזרת צעדים רגולטורים - אבל לא בטוח שהוא מוכן לאפשר את הפחתת המחירים בקצב הרצוי מתוך חשש ליציבות המערכת הפיננסית. אני בטוח שגם אתה לא רוצה לחזור להלאמת הבנקים 1983.

להערכתי, דרושה כאן פעולה ממשלתית חדה וברורה שתחזיר לתלם את הבן החורג הנדל"ני. יש בכוחה לעשות זאת - לא בטוח שהיא תבחר לעשות זאת בהיקף הנדרש (לטעמי, חזרה למחירי הנדל"ן של 2007 כשישראל היתה קרובה לשיא התעסוקה וגאות בבורסה).

יש המון גורמים שלא ירצו שזה יקרה: הבנקים שמעניקים הלוואות בהיקף גדול מדי למי שלא בטוח שיצליח להחזיר את מלוא החוב - תוך כדי מימון בחסר של קבלנים - דבר שנועד להפחית היצע דירות חדשות עתידיות. הקבלנים (המחירים לא ירדו - read my lips על החתום בובליל את שו"ת. והרשויות המקומיות שנהנות הבום הכלכלי הזה.

השאלה היא האם המדינה תעצור את בועת הנדלן בזמן ובפעולה יזומה (כמו בסין) או שתיתן לה להתפוצץ בעתיד מסיבה כלשהי כשמאות אלפי משפחות תהינה משועבדות להלוואות חנק של 1M ש"ח ללא נכסים ושכר שיכול להצדיק כזה חוב + פוטנציאל כי ערך הדירות ירד מהר מדי אל מתחת לגובה החוב דבר שיחשוף את המערכת הבנקאית לסכון אשראי בהיקף רחב.