לדעתי, בהיבט של עתודות מט"ח בהחלט הייתי מצפה מבנק ישראל שישתמש ביתרות המט"ח הגדולות שלו על מנת לרכוש אג"ח ממשלתי ושל תאגידים שבפועל מדינת ישראל ערבה להם כשהתשואה בהם טובה.

אם הטענה היא שאין צורך ב- 80,000,000,000$ ובנק ישראל התחיל להשקיע חלק מהכסף במניות.

אני חושב ששמוש טוב יותר לכסף הוא מזמן לזמן כשמגיעה איזו אנדרלמוסיה לשווקים ופתאם אגרת ארוכה של בנק ישראל נסחרת ב- 10% מתחת לפארי או אג"ח חברת חשמל בתשואה של 9% דולארית - זו השקעה מצויינת לכסף.

בנק ישראל יכול להנפיק כיום אג"ח מק"מ בפחות מ- 1% ולרכוש בכסף אג"ח ממשלתי $ בכמה אחוזים - כך שניהול היתרות לא רק שלא יעלה כסף אלא יכניס כסף.

מאחר ואג"ח מטח"י בחו"ל קונים במט"ח בשוטף הדבר יצור בקוש קבוע למט"ח ויעלה את ערכו.

בניגוד אליך, אני חושב שמדינה כמו ישראל בדומה לשוויץ רצוי שתגן על התעשיה המקומית לא רק לטווח הקצר אלא לטווח ארוך.

שער המט"ח הנמוך פוגע בתעשייה שהיא יצואנית מעיקרה.

רק אתמול דווח כי ללא היטק וגז הצמיחה בישראל היא 0.

אם הבנק המרכזי יכול לקנות בשעות לא שגרתיות בכמויות משמעותית ולהגן על הפרנק - גם בנק ישראל ראוי שיגן על התעשייה.

למה כתבת 7-10%? אתה חושב שהשער הנכון להגנה הוא 3.8 ש"ח ל- $? איך הגעת לחשוב הזה? האם אמפירית?