פורסמו מספר ידיעות ששופכות קצת אור על הנדלן הישראלי וההזנחה של הפריפריה -
הידיעה הראשונה עסקה "בצוות 90 הימים" לגיבוש מענה למשבר הנדלן שפרסם את המסקנות לאחר 150 יום. הידיעה האירה שחברי הצוות נפגשו במשך 150 יום רק 8 פעמים, סה"כ 27 שעות של ישיבות. אם זה כל כך פשוט מדוע זה לקח 150 ימים? אך מכיוון שברור שהעניין כלל לא פשוט - איך ב 27 שעות של ישיבות אפשר לתת מענה לבעיה שכבר 4 שנים מוגדרת "כנושא לאומי"?
הידיעה השניה התפרסמה היום -
חטיבה להתיישבות, הזרוע הקבלנית של הממשלה ביהודה ושומרון, חילקה בעשורים האחרונים הלוואות בהיקף 1.2 מיליארד שקל וגבתה בחזרה רק 200 מיליון שקל.
כידוע לסיבסוד מפעל ההתנחלויות פנים רבות - תשתיות כבישים, מים וביוב לישובים קטנים, הוצ' בטחון, נערך הסעות ענקי לבתי ספר וכו'. בנוסף מפעלים / מתישבים מקבלים סיוע מהחטיבה להתישבות כהלוואות ארוכות טווח מאוד עם גרייס של 5-10 שנים (!) (בנוסף לסיוע ממקורות אחרים - קרנות משרד התעשיה, משרד השיכון וכו') - כשמגיע מועד החזר ההלוואה - אין מאמץ לגבות
הסיוע הזה היה סבסוד ישיר לדיור ותעסוקה השטחים - לעיתים גם "5 דקות מכפר סבא" סבסוד שנמנע מהפריפריה האמיתית של המדינה. כך המחירים בשטחים היו אטרקטיביים, הבניה רבה - והכל על חשבון הדיור בתחומי הקו הירוק - כשהגיעה הקפאת הבניה בשטחים - פתאום גילו שמערכות התכנון , שפעלו ביעילות בשטחים - שם אין מגבלות, לא מסוגלות להזיז כלום בתוך ישראל - והתוצאה ניכרת.
להוסיף חטא על פשע - אם המליארד הזה היה מושקע בבריאות / חינוך וסיוע בדיור בפריפריה - לכולם היה קל יותר.
הידיעה השלישית - מחירי הדיור ממשיכים לעלות - כ- 5% מתחילת השנה.
הגב עם ציטוט