זה כתבתי אתמול :
בגלל הקשרים האישיים של בעלי גנדן עם מערכת הבנקאות כולם העדיפו פתרון של הזרמת כסף חדש על פני מימוש ערבויות אישיות.
כשהדירקטורים הציבוריים שללאומי שאלו שאלה פשוטה - כמה נזק יגרם מביטול עיסקת אלשטיין, שלמעשה היא על הנייר וזמנה חלף וקשורים אליה אין סוף התניות, אל מול אלטרנטיבה של פרוק גנדן ומימוש הערבויות האישיות של כל מי שלקח שם הלוואות - כולם עם כיסים עמוקים.
את התשובה הם לא קיבלו באופן ישיר, אלא באופן עקיף, על מנת למנוע מצמרת בנקלאומי לבלות הרבה זמן בחדרי החקירות של משטרת ישראל.
והיום כותרות העיתון:
ל"כלכליסט" נודע כי כל בעלי המניות של גנדן נתנו ערבות אישית להלוואה שנלקחה מלאומי ב-2003, ואשר הוארכה באמצעות ויתור על גביית דיבידנד ב-2008-2009. משמעות הדבר היא כילאומי, אם וכאשר יפתח בהליכים משפטיים, צפוי לנסות לגבות את החוב באמצעות מימוש הערבות האישית של השותפים. או במילים אחרות – הערבויות של השותפים יהיו חלק מהכלים של לאומי למימוש החוב. עם זאת, ככל הנראה הערבות של כל אחד מבעלי המניות היא לפי חלקו היחסי בחוב ובסכום מוגבל.
השותפים בגנדן הם דנקנר (51%), אחותו שלי ברגמן (11.1%), ואחוזים בודדים יש גם לרפי ביסקר יו"ר נכסים ובנייןושופרסל, אבי פישר (7%) ליאור חנס מנכ"ל דסקש ויו"ר כור (1%), ויעקב שימל (9.9%). עפ"י ההערכות הערבות של כל אחד מהם להלוואה הינה מוגבלת בסכום אולם נראה כי צעדים למימוש החוב של הבנק יביא למצב שהן דנקנר והן שותפיו בגנדן חשופים בהונם האישי בהלוואה זו.
והמבין יבין.
הגב עם ציטוט