אני חושב שהיתה כאן מריחת זמן של כולם. נוחי להערכתי ניסה למשוך את כולם באף - הן את נושי אחזקות והן את הבנקים שהנה עוד רגע אלשטיין שם כסף. המריחה הזאת יתכן ומטרתה היתה בין להתיש את נושי אחזקות ושיגיעו לרגע האמת לאחר שנה של בירבורים יקחו את הכמה פירורים שיזרקו להם - לגמור את הברדק וזהו ובין בתקווה לאיזה שנוי בטווח של חודשים שיאפשר מימוש אדיר בתחתית הפירמידה שיאפשר לא ללכת להסדר אלא להזרים נזילות לפתוח ודסק"ש ולא לאבד את השליטה.

אלשטיין שלא ברור מה טיב הקשר שלו לנוחי כבר שם 25M$ לתוך גנדן ואו התמהמהה בהשלמת העסקה של הפקדה בנאמנות של 75M$ או לחילופין שיתף פעולה עם נוחי בהתשה של נושי אחזקות בדחיות ודחיות ודחיות (זו הערכתי, אם יש למשהו אחרת מוזן לרשומה).

לאומי, שמחזיק יחד עם מזרחי שעבודים על מניות אחזקות קיווה להציל חלק מהחוב -כל ההתלהמות של הטוקבקיסטים והעיתונאים על הפרשה שגוי ואבסורדי. עסק ושמו בנק אומר שלוקחים סכון במתן אשראי - חלק מהחוב לא יוחזר וימחק כחובות מסופקים. במצב הקיים, בנק לאומי קיווה לפרוע במזומן שליש מהחוב, שליש לפרוס ושליש למחוק - כל אלטרנטיבה לרבות לקיחת המניות מנוחי ושאר השעבודים היא רעה בהרבה מאשר הסדר.

לאור הלחץ הצבורי והעיתונאי ומאחר וכולם מכירים כיצד הבנק בעזרת עו"ד הופך חוב של עשרות אלפים למאות אלפים והריסת חיים של החייב מעתה ועד אחרית הימים -העדיף הבנק מהלך של יחסי צבור על פני החזרה של החוב(אם משהו מבין את המהלך האחרון של לאומי אחרת ממני מוזמן לכתוב).

לדעתי, לאור מה שקרה ולאור ניצול המצב והאווירה הצבורית ע"י נציגות פתוח החל כאן מהלך שהולך להרוס את אסטרטגיית התשת החייבים בידי אלשטיין את נוחי - אם לפני חודש, חודשיים ושלושה היה מגיע הסדר של פרעון ~ 30אג במזומן לנושי אחזקות יחד עם פריסה של מירב החובות ומיעוט של המרה בהון - נוחי היה מקבל שקט תעשייתי משוק ההון ויכולת לפנות לביהמ"ש ולבקש הסדר בפתוח - הסדר שהיה מבוסס ברובו על דחייה של מירב החוב ללא המרה בהון ואז כמה שנים של שקט והשבחה של הנכסים.

במקום זאת, אני מעריך שוורדה אלשייך תקבל את הטענה של נושי פתוח כי קיים ספק סביר לגבי יכולת פרעון כל החובות לכל הנושים ובמועדם וכי עדיף הסדר היום ולא בעוד שנה.

להערכתי, אם ביהמ"ש יקבל את הטענה של פתוח על נושי אחזקות ונושי גנדן וטומהוק לפנות אל ביהמ"ש ולבקש להצטרף אל ההסדר המתגבש.

הסדר אפשרי שאני רואה לנגד עיני הוא בהחלט ההמרה של 70% מהחוב של פתוח לאג"ח ולבנקים למניות בכורה נושאות ריבית (כהצעת tby בפוסט פתוח) ושמאפשרות לחברה לשלם את הריבית כשהיא יכולה ולא להכנס למימוש נכסים לחוץ.

הייתי הולך על מהלך של מתן 50% ממניות פתוח כמניות בכורה נושאות ריבית יפה לטובת נושי פתוח + סדרה ארוכה וסדרה קצרה של אג"ח על ה- 30% מהחוב. נניח ריבית של 7% שקלית במניות בכורה ובאג"ח הקצר ו- 6% צמוד מדד באג"ח הארוך ובטחונות בהתאם למה שניתן לתת היום ביחס כסוי של 150%.

50% ממניות פתוח ינתנו כמניות רגילות לנושי אחזקות + המזומן שבקופה + מנוי בודק לכל ההתנהלות של בעלי השליטה בעבר בגרעין IDB (גם משפחות מנור ולבנת לרבות הדנקנרים), בעלי תפקידים והדירקטוריון בעבר ובהווה - מטרת המהלך לנסות לאתר עסקאות בעלי עניין שאין בהן הגיון כלכלי, מהלכים של של מכירה בזול, קשרים בין חברות בקבוצה או במילים פשוטות לנסות להוציא לאור את כל מה שקרה ב- 10 השנים האחרונות ב- IDB שהביאה עד הלום.

למהלך צריך שיהיו שותפים נושי פתוח והבנקים בגנדן וטומהוק ואם בעתיד יצליחו לחלץ משהו מבטוחי הדירקטורים, בעלי השליטה וההנהלה - הכספים הללו ישולמו לנושים כולם לפי מפתח פארי ללא קשר למיקום בפירמידה.

לנושי טומהוק וגנדן הייתי נותן אופציות ארוכות טווח של 10 שנים למניות פתוח (נניח ל- 20% ממניות פתוח) במחיר מימוש הגיוני (נניח 100% מעל מחיר ההון העצמי של פתוח לאחר הסדר וטווח של 10 שנים להמתנה עד להבשלת ההבראה בקונצרן).

כל המהלך שאני מציע אם באמת אלשייך תקבל את טענת פתוח מבוסס על המרה של 70% מהחוב של פתוח למניות בכורה בריבית יפה ושמשולמת רק כשהחברה יכולה - המניות הללו 50% מהון המניות של פתוח. 30% מהחוב יפרס מחדש כסדרות קצרות וארוכות בריבית יפה. נושי אחזקות יקבלו כמניות רגילות 50% ממניות פתוח ויהנו מהשבחה עתידית רק לאחר פרעון מירב החובות לנושי פתוח. הבנקים של הקומות הגבוהות יקבלו אופציות שיהיו שוות משהו רק אם הקונצרן יעבור לפסים חיוביים בעתיד הרחוק.

כל המגדל של טומהוק-גנדן-אחזקות-פתוח יומר לקומה אחת - בקומה התחתונה חוב עליון, בקומה מעליה מניות ובקומה שמעל אופציות.

לאור העובדה כי נושי טומהוק הם האחרונים בטור לנשייה ניתן ללכת למהלך של אופציות של 15 שנים ובמחיר ממוש של 200% על ההון העצמי של פתוח לאחר הסדר.

כל הניירות סחירים - מי שלא רוצה להמתין להשבחה עתידית שימכור היום בהתאם למחיר השוק.