זה ספין להסביר מדוע ההסדר עם דנקנר הוא הרע במיעוטו.אבל אתה לא לוקח בחשבון שאם יפרקו את אחזקות, לנושי פיתוח תהיה עילה להעמיד את החוב לפרעון מיידי ולהשתלט על פיתוח
הפרקטיקה בחיים היא שונה - יש למחזיקי האגח של פיתוח עילה , וגם לבנקים שמממנים את פיתוח וכך הלאה בכל הפרמידה.
בפיתוח לבנקים יש קובננטים לא רעים, כך שאין להם אינטרס אמיתי להכניס את פיתוח לפרוק, [גם מחזיקי אגח פיתוח בונים על כך שהלוואות הבנקים נותרות] ולכן כולם יפגשו בבית משפט כאשר מי שיוביל אלו הנציגים הלוחמניים של אגח פיתוח.
אם לנושי אגח פיתוח יש קייס -[ולדעתי יש להם סיכוי ] הם ממילא ילכו לבית המשפט וינסו - עם הסדר דנקנר או בלעדיו.
אך שיגיעו לבית משפט, ומחזיקי המניות של פיתוח יבואו עם הצעה להסדר כפי שאני הצעתי , בגיבוי מומחה להסדר החוב שמונה ע"י בית המשפט- בית המשפט לא יתן יד לפרוק פיתוח אלא יתמוך בהסדר - יש איזון סביר בין הנושה לבעל המניות - קודם משלמים לנושים , אין תספורת והחיים ממשיכים.
אתה שוכח שבהסדר עם לבייב, מעבר להזרמה הגדולה של מזומנים, המחזיקים קיבלו מניות של החברות הבנות. אם במקום 15% מאחזקות, היו מקבלים 15% מפיתוח - זה לבד שווה כמה מאות מליוני שקלים. מדוע הם לא קיבלו? ככה.גם ללבייב יש אפשרות להתחמק מהתשלומים שהבטיח תמורת מניות לבעלי האג''ח ואפילו שווה לו לא להזרים כסף נוסף, והוא בכל זאת עומד בהסכם.
אני הייתי אומר לדנקנר ניפגש בבית משפט ולא בא לאף פגישה עד שיש בקשה לפרוק אצל אלשייך . לא הייתי נפגש עם גבריאלי ושאר שליחים - רק עם דנקנר- ככה מנהלים מו"מ - מי שמנהל מו"מ הטעם הנציגות לא התנסה במו"מ אמיתי על הכסף שלו. כולם שכירים שמנהלים מו"מ מול דנקנר. זה לא כוחות.
הגב עם ציטוט