tby,
אתה טוען שאין השפעה למאזן הפד על M2,
אני טוען שההשפעה ניכרת ומופיעה בגרף בצורת זינוקים ב-2008 וב-2011 (שנמשך עד היום),
אתה טוען שבפרספקטיבה ארוכת שנים זינוקים אלו מוכלים בתוך המגמה הכללית של התפשטות הבסיס,
אני טוען שבפרספקטיבה הרחבה אנו מאבדים את מגמת ההתפשטות, שניתנת להבחנה גם בגרף הכללי וגם בגרף על בסיס סמי-לוג שצירפת (שמטבעו נוטה "לשטח" סטיות).
אם אתה מסכים עם התיאור הנ"ל, אפשר מבחינתי להמשיך בדיון.
נראה לי שהעליה ב-M2 מתונה מהעליה במאזן הפד כיוון שהיא פוצתה בעבר ע"י התכווצות שוק האשראי עם פרוץ המשבר.
אם הנחה זו נכונה, ואם הבנתי נכונה את המשך דבריך, יש שם בחוץ הר של מזומנים שרק מחכה להזדמנות להכפיל את עצמו ע"י אשראי.
נשאלת השאלה החשובה, מה יקרה כאשר יהיה ביקוש חוזר לאשראי? איך הבנק המרכזי יספוג חזרה את המזומנים וימנע מ-M2 לטוס? או שאולי התהליך כבר התחיל וזה בעצם "שינוי המגמה" אותו אני רואה.
דרך אחת לספוג את הכספים יכולה להיות העלאת הריבית, אך זו עלולה להיות קטסטרופלית מבחינת ממשלת ארה"ב שסוחבת גירעון עצום של מעל טריליון $ מידי שנה. מדבריך עולה אופטימיות לגבי יכולת הממשלה להתמודד עם הגירעון אך אני בספק.
מזה שנים ארה"ב טובה בעיקרביצוא $. M2 גדל הרבה מעבר לקצב האינפלציה או התוצר הגולמי של ארה"ב ולא גרם לאינפלציה כיוון שרוב הדולרים יוצאו למדינות העולם. שאלה חשובה נוספת היא מה יקרה לארה"ב כשיום אחד יחזרו כל הדולרים הללו הביתה (אולי מתוך ההכרה שהיא לעולם לא תוכל לשרת את חובה)?
