2013 - תחזית

[tby]

עשינו מעקף וחזרנו לשאלה המקורית שלי: מה יקרה כשיגמרו?

אני לא מבין מה אתה שואל. יש כרגע הרבה אגח קצרות אצל הפד, ואתה שואל מה יקרה אם ימכור את כל האגח הקצר שיש לו ואז ירצה למכור עוד?

יש הרבה "אם" בשאלה, לכן אך תצפה לתשובה מספקת

תשובתי היא, וקבל אותה בערבון מוגבל - ילך הפד ליצרן של האגח הקצרות (משרד האוצר) , או לאפסנאי שלהם (סין) ויציע החלפה - קח אגח ארוך - תן אגח קצר. למעשה יש כלים פיננסים כאלו והוא תמיד יכול להשתמש בהם, הרי אין לו בעיה של בטחונות....

מנסיוני, שאלה עם יותר מ"אם" אחד היא הזמנה לספקולציות (הקשר בין מה אני מנחש לבין מה שקורה בפועל הוא חלש)

[אחנתון]

אני לא מבין מה אתה שואל. יש כרגע הרבה אגח קצרות אצל הפד, ואתה שואל מה יקרה אם ימכור את כל האגח הקצר שיש לו ואז ירצה למכור עוד?

יש הרבה "אם" בשאלה, לכן אך תצפה לתשובה מספקת

תשובתי היא, וקבל אותה בערבון מוגבל - ילך הפד ליצרן של האגח הקצרות (משרד האוצר) , או לאפסנאי שלהם (סין) ויציע החלפה - קח אגח ארוך - תן אגח קצר. למעשה יש כלים פיננסים כאלו והוא תמיד יכול להשתמש בהם, הרי אין לו בעיה של בטחונות....

מנסיוני, שאלה עם יותר מ"אם" אחד היא הזמנה לספקולציות (הקשר בין מה אני מנחש לבין מה שקורה בפועל הוא חלש)

תודה על התשובה (גם אם באיחור) אבל קצת סטינו מהעיקר.
לא ביקשתי ממך לשער ספקולציות אלא לנדב מידע שקיים (אם קיים) אצלך. ולמען הדיוק, לא היה אף לא "אם" אחד בשאלתי.

רציתי להוביל את הדיון לכך שמאזן הפד נדון לגדול עוד, איך שלא מסתכלים על זה.
operation twist לא יכול להימשך לנצח (אבחנתי הראשונה) ומסע הקניות של הפד QE4 יגדיל את המאזן בכטריליון דולר בשנה הקרובה (מי יממן?).

ברשותך, אני מציע שנמשיך את הדיון לאחר הפרק הבא שלך, בו תספר למה המאזן בכלל לא חשוב.

[tby]

תה טוען שאין השפעה למאזן הפד על M2,
אני טוען שההשפעה ניכרת ומופיעה בגרף בצורת זינוקים ב-2008 וב-2011 (שנמשך עד היום),
אתה טוען שבפרספקטיבה ארוכת שנים זינוקים אלו מוכלים בתוך המגמה הכללית של התפשטות הבסיס,
אני טוען שבפרספקטיבה הרחבה אנו מאבדים את מגמת ההתפשטות, שניתנת להבחנה גם בגרף הכללי וגם בגרף על בסיס סמי-לוג שצירפת (שמטבעו נוטה "לשטח" סטיות).

אני טוען שלא היתה להתרחבותו הענקית של מאזן הפד השפעה מהותית מעבר לקו המגמה על כמות הכסף במשק האמריקאי, גם אם אתה רואה חריגה ממגמה של כמה מאות מליארדים היא חסרת משמעות ביחס לכמות הגידול האפשרית - 20 טריליון דולר . בעצמך כתבת שב 2008 , אחרי שמאזן הפד גדל בלמעלה בטריליון דולר , אתה רואה "קפיצה קטנה" ב - M2 ואח"כ ירידה - זה נקרא התכנסות למגמה.

אני כתבתי ביחס לכך :

אם אנחנו מסתכלים על כמות הכסף במובן הרחב ביותר שלה - M2 - מזומנים ושווי מזומנים - הרי אנו צרכים לראות , אם התאורים על הצפת המשק בכסף זול נכונים, קפיצה אדירה במדד זה.

אינני יודע מה זה "מגמת התפשטות" - M2 גדל בכל משק לאפשר צמיחה

אבל מדוע לטעון? - יש לך הנתונים - תעשה ריגרסיה ותראה מה יוצא.

זה שנים ארה"ב טובה בעיקר ביצוא $. M2 גדל הרבה מעבר לקצב האינפלציה או התוצר הגולמי של ארה"ב ולא גרם לאינפלציה כיוון שרוב הדולרים יוצאו למדינות העולם.

זה כמובן לא נכון. ארה"ב מכרה הרבה חוב חיצוני, שאינו נמדד ב - M2 המתייחס למזומן ושווה מזומן.

בין כמות כסף לאינפלציה יש עוד פונקצית תמסורת - מהירות מחזור הכסף - שכפי שכתבתי נמצאת בשפל = הרבה מזומן "שוכב" בעו"ש והשקעות ז"ק.

אינפלציה לא נוצרה בעבר בגלל שסין "ייבאה" אינפלציה ע"י מכירת מוצרים במחירים נמוכים לכל העולם - תמורת חוב ארוך טווח .

[tby]

סיפרת היסטוריה והרבה "ראיות נסיבתיות"

אני חושב שהעובדה שההיסטוריה מראה לנו שכל המספרים של גרעונות ממשלתיים, כסף במערכת וכו' היום הם במסגרת של דברים מוכרים מהעבר, נוטלת את העוקץ מהתפיסה שאני עדים למשהו חד פעמי, גדול וללא פרופורציה לכלום .

אנחנו עדים לארוע גידול חוב, שעדיין לא הסתיים, שעד סיומו ישתווה לגודלו היחסי של החוב שנוצר לארה"ב למימון מלחמת העולם השניה ומענקי שיקום אח"כ - וזאת מכיוון שעברנו דרך משבר פיננסי בסדר גודל המקביל רק לארועי השפל הגדול בתוספת שתי מלחמות ממושכות יותר ממלחמת העולם השניה- עיראק ואפגניסטאן


ההתנהלות של הממשל והפד -הם "עפ"י הספר" - להגדיל גרעון , להוריד ריבית - זה מה שצריך לעשות במיתון. כשיש עסק עם משבר פיננסי חריף ביותר - משתמשים בכלים לא סטנדרטיים , אך אין כאן המצאות חדשות .

סיפורי הבעיטה בפחית הם בדיוק סיפורי הפוגי שנוח למכור, וקל להאמין בהם - זה מה שמוכר עיתונים.

לגבי אירופה - אתה חושב שאירופה סיימה את מלחמת העולם השניה במצב יותר טוב מארה"ב?...... יפן? - כולם עלו ופרחו כי בסוף נגמרת המלחמה (הפיזית או הכלכלית) , חוזרים לשיגרה וכמו כל אזרח שלוקח משכנתא, גם המדינה יודעת לנהל עניינה כך שתעמוד בתשלומים לבנקים - כך זה התרחש בהיסטוריה המודרנית בדמוקרטיות בעלות בסיס כלכלי איתן.

אל תבקש ממני לענות כיצד יסגרו את הגרעונות - זה עניין פשוט של להגדיל הכנסות (מיסים) ולהקטין הוצאות (ביטחון, פטורים ממס, תשלומי העברה וכו) - שנעשה כל הזמן, בכל העולם מאז ומתמיד - אתה חושב ששלמה המלך לא היה צריך לחיות עם תקציב מאוזן למרות בניית בית המקדש? אתה לא חי בתקציב מאוזן למרות שיש משכנתא?

כפי שאמרתי - זה עניין של החלטה פוליטית, והיום בשוק הון משוכלל - מי שלא מסוגל (יכול/ רוצה) להחליט - השוק מכופף את ידו.

מי שחי בישראל ב - 30 שנה האחרונות חווה אינפלציה נוראית של 400% , ייצוב משק גרעוני, והקטנת חוב לתוצר מ 100% ל - 74% תוך כדי המשבר הפיננסי האדיר המתרחש בעולם - וזה ללא הבסיס התעשייתי , משאבי הטבע והתשתית האזרחית של ארה"ב, אירופה ויפן. - זו היתה החלטה פוליטית - לא מגדילים גרעון גם אם צריך לקצץ את התקציב של המדען הראשי בחצי, להחיל מעמ על מים ולעלות מחירם, להעלות מעמ באופן כללי וכו.

אם אתה רוצה לקרוא לכל זה ספקולציה - זכותך.

[אחנתון]

לחיי האופטימיות.

הנה מארק פאבר בגילוי דעת על אופטימיות:


(אתה יכול לשים סרטון של שלמה מעוז)

וברצינות...
בוא נמשיך רגע את קו המחשבה שלך...
היכן אתה משקיע היום את חסכונותיך?

[mickey.rozen]

הנה מארק פאבר בגילוי דעת על אופטימיות:

הבחור צדק פעם אחת בחיים שלו ומאז לא מפסיקים לראיין אותו כמו איזה גורו.
כמוהו נוריאל רוביני ויש עוד "רואי שחורות" מקצועיים.

חבר'ה לא בושה לשנות דעה, להגיד "טעיתי".
במיוחד בכל מה שקשור לנבואות. נבואות כלשהן בין אם הן שחורות או לבנות.
לא ניתן לנבא את העתיד!

TBY - כל הכבוד לך על הגישה המרעננת.
קטונתי מלהבין כל מה שכתבת,
אבל באופן אינטואיטיבי אני מאמץ את הראייה האופטימית שלך לגבי המצב.
ולא תמיד הייתי כך!
מזה זמן אני מרגיש, שהשד לא נורא כ"כ, והעולם לא הולך לאבדון.

מנסים לנבא את העתיד על סמך ארועים מוכרים מהעבר.
היו לנו סדרה של בועות שהתפוצצו - אז מחפשים בועות חדשות שיתפוצצו.
מי אמר שהמשבר הבא (ובטוח שיהיו עוד כאלה) יבוא בצורת פיצוץ איזו בועה?

נורא מפריעה לי ההתנהלות של החבר'ה האלה דוגמת מארק פאבר, רוביני ודומיהם.
חבר'ה ננעלתם על קונספציה.

אני באופן אישי מחפש היום השקעות מעניינות ביוון.
לדעתי, בשנה שנתיים הבאות המדינה הזאת תתחיל להתאושש והיא כבר הגיעה לתחתית.
סין מעניינת אחרי שירדה כ"כ הרבה.

נביאי הזעם האלה מייצרים הזדמנויות, שלדעתי כדאי לנצל.
אבל שוב זו דעתי ואני משתדל להיות צנוע לגבי התחזיות שלי.
אולי אני טועה

[tby]

כנראה שטיומקין קורא את החומר שאני כותב, זה מה שאמר היום:

בסביבה העסקית הגלובאלית, בה שיעור הריבית קרוב לאפס והתקציבים הגירעוניים של רוב ממשלות העולם המערבי התאפיינו במדיניות תקציבית מרחיבה בצורה דרמטית, ישנן שתי אגדות שאני רוצה לנפץ" פתח את דבריו היום (ג') אבי טיומקין, יועץ לקרנות גידור בין לאומיות בוועידת תחזיות 2013 של "כלכליסט".


"האגדה הראשונה היא שהמערכת הבנקאית הישראלית היתה חזקה ויציבה ובגלל עובדה זו היא עמדה היטב במשבר של 2008 כאשר רוב הבנקים הגדולים בעולם נפלו למשבר בצורה דרמטית וסחבו אחריהם את המדינות והמערכות הפוליטיות".

"עם כל הכבוד לכמה מחבריי הטובים מנהלי הבנקים הגדולים בישראל ויושבי הראש שלהם, אני רוצה לומר שהמשבר תפס את ישראל בסייקל מאוחר מאוד". טיומקין הסביר כי עד שנת 2007 היה מיתון בשוק הנדל"ן הישראלי ולפיכך החשיפה של מערכת הבנקאות לתיק האשראי הנד"לני הייתה מוגבלת מאוד, ולא היו עליות מחירים, וזאת בניגוד לשאר העולם, בו התפתחה באותם שנים בועת נדל"ן, שמאוחר יותר, התפוצצה.

"היום אנחנו נמצאים במצב שדומה לערב משבר הסאב פריים בארצות הברית בשנת 2008 בכל הקשור לחשיפת מערכת הבנקאות לתיקי האשראי והמשכנתאות במשק, כמו גם איכות האשראי ועליית מחירי הדירות. זו קומבינציה מפחידה. מה שקרה שם, עומד לקרות גם פה", אמר טיומקין.

האגדה השנייה אותה מבקש טיומקין לנפץ היא שהמשק הישראלי עבר את המשבר האחרון כל כך יפה בזכות היכולות שלנו. "יש לזה הסבר ברור, וניסים לא קורים. המשק הישראלי עבר את המשבר האחרון בצורה טובה מכיוון שבשנת 2009 בנק ישראל היה הבנק המרכזי שהזרים הכי הרבה כסף בעולם למערכת הפיננסית, והגדיל את המאזן שלו פי שתיים". טיומקין סבור שהשנה המשק הישראלי ייכנס למיתון. "הריבית בישראל ריאלית, אחת המדינות הבודדות בעולם, ולכן השקל כל כך גבוה, מה שפוגע בצורה משמעותית בייצוא, יחד עם המיתון באירופה והאטה באסיה"

טיומקין מתייחס לנושא נוסף , והוא הגירעון התקציבי. "כל הדוברים בכנס הזה ובכלל , נושאים את אותה התזה - והיא שגירעון תקציבי הוא אסון. אני סבור שאמירה כזו שייכת לעולם שאינו קיים עוד. הבנק המרכזי בארצות הברית קונה אגרות חוב של ממשלת ארצות הברית בהיקף של 85 מיליארד דולר בחודש, ומממן בפועל את הגירעון התקציבי של ממשלת ארצות הברית. הבנק המרכזי האירופאי הזרים טריליון יורו למערכת הבנקאית על מנת שתוכל לקנות אגרות חוב של הממשלות וכנ"ל הבנק המרכזי של יפן והבנק המרכזי של בריטניה. האם אפשר להגיד שרק נגיד בנק ישראל סטנלי פישר הוא המבוגר היחיד האחראי ? מה עם נגידי הבנקים המרכזיים האחרים ?"

טיומקין סבור שאין בעיה להגדיל את הגירעון ושהבנק המרכזי יממן אותו. "תמיד הילכו עלינו אימים שאם הגירעון התקציבי יגדל,שוק האג"ח הממשלתי יתמוטט והריביות יטוסו לשמיים. וראו זה פלא, מה שקורה בארצות הברית הוא שהריבית יורדת. וגם ביפן ובאירופה. טענו שהאינפלציה תהיה נוראית אם הבנקים ידפיסו כסף, והם הדפיסו כסף בהיקפים דרמטיים ובמדינות המובילות במערב יש דווקא תהליך דפלציוני".

האמירה

"היום אנחנו נמצאים במצב שדומה לערב משבר הסאב פריים בארצות הברית בשנת 2008 בכל הקשור לחשיפת מערכת הבנקאות לתיקי האשראי והמשכנתאות במשק, כמו גם איכות האשראי ועליית מחירי הדירות. זו קומבינציה מפחידה. מה שקרה שם, עומד לקרות גם פה", אמר טיומקין.

היא קישקוש.

אי אפשר להתחיל להשוות את המצב בישראל למצב בארה"ב -

1. בישראל אין סאב-פריים - הלוואות ניתנות תחת כללי חיתום ברורים, בדיקת יכולת החזר,ומרכיב הון עצמי משמעותי
2. ההלוואות בישראל הם בערבות הלווה (כלומר לא רק הנכס מהווה ערובה) ולעיתים ערבים נוספים - לעומת הלוואות הניתנות רק מול הבית הארה"ב
3. מחירי הדירות בארה"ב עשו מהלך עליות של 130%. בישראל , אנחנו עדיין מתחת לשיא של 1997 (אל תאמינו לי - בידקו הנתונים של התמ"ס) , אומנם עלו מחירים בחדות - עד 30% במרכז (ת"א / ירושלים - 40%) ובדרום 20% - אך בצפון וחיפה אנו רחוקים מהשיא, מה שמביא ביחד לרמה מתחת לשיא. - כלומר עליית המחירים מתרכזת היכן שאין היצע מספק מול הביקוש - ורואים שהיקפי הבניה לא מספקים - בניגוד לארה"ב שעליית המחירים היתה כללית בכל המדינה ובנו בכמויות שיא

מחירי הדירות בישראל לא יכולים לרדת אלא אם יש ירידה בביקושים = משבר כלכלי / מלחמה . עליית מחירים פשוט דוחפת את הציבור לפריפריה ואז המחירים עולים גם שם - כי המדינה אימפוטטנטית - כל זמן שלא יהיה לאורך זמן "ייצור" דירות חדשות בהיקף הדומה לביקושים ועוד קצת - כללי היצע וביקוש ידחפו המחירים מעלה.

זה לא אומר שלא ניתן לגרום למחירים לרדת - יש דוגמאות מכל העולם לכיצד לעשות זאת ובחוכמה - לסייע לאוכלוסיות שרוצים לסייע - החל ממעונות סטודנטים לכל הסטודנטים, דרך דיור לצוותים רפואיים (מתמחים/אחיות וכו - בתחומי בתי חולים) או לגרום למגזר העיסקי לפעול יותר ביעילות - מתן זכויות בניה לייזמים ב"אזורי תעשיה" במרכז ולחייבם לבנות מעל ובנוסף למבני משרדים וקניונים דירות קטנות להשכרה (רווקים / זוגות ללא ילדים) - טיפה יצירתיות ו"הבעיה" נעלמת

[kelazar]

אני מקבל את כל הדעות שמופיעות פה. רק דבר אחד מציק לי וזה אמירות כאלו

"

לגביי פישר.
הוא פועל בדיוק כמו העמיתים שלו בבנקים אחרים.
תראו את יתרות המטח של ישראל.
עלו אצלו בשנים האחרונות בעשרות מליארדי דולרים.
הוא מגייס בחו"ל כסף ב 5 אחוז ריבית וקונה פה מטח. בגדול.
זה הדפסה אכול שקשוקה.
אבל הוא הכי מעצבן אותי בגלל האי תשואה לחוסכים.
מי ישלם פנסיות פה ,אחרי 10-20 שנה של ריבית שלילית(בחישוב אינפלציה)?
הוא מזיין מדינה שלמה ואף אחד לא מבין את זה."

או כאלו

ני אכן מבין את החלטתו של פישר ליישר קו עם שאר העולם שמולו אנחנו סוחרים ולהוריד את הריבית - אני מבקר את חוסר הבנתו להבין את חומרת המצב שנוצר בשוק הנדלן בישראל כתוצאה מהמהלך. היו לו כל הכלים הן להוריד את הריבית על מנת לסייע לתעשייה וליצואנים והן לא לאפשר למחירים לעלות בכ- 40% בממוצע משך 3-4 שנים.

ה"הבנה" של הנגיד היא הדבר האחרון שאפשר לבקר. יש לו המון ידע וניסיון ואני בטוח לחלוטין שהוא כן מבין את חומרת המצב. הוא כנראה שקל את האפשרויות ובחר את זו היותר טובה או במקרה זה הפחות גרועה. לעיתים אנו שוכחים בניגוד לרבים מהנגידים הקודמים שהיו מינויים פוליטיים למיניהם שהנגיד הנוכחי הוא כלכלן מהטופ העולמי, וצריך לתת לו את הקרדיט לדעתי. ניתן לבקר פעולות מסויימות כמובן.

[אחנתון]

tby,

זהו אחד הדיונים המעניינים והמחכימים שקראתי עד כה בפורום.
יישר כח ותודה לתורמים.

אם נכנסנו לנושא בועת הנדל"ן (כן, אני חושב שזו בועה), יש לי כמה דברים לומר גם כן.

1. אני מתפלא מכך שכ"כ הרבה אנשים מתעלמים מהגורם מספר 1 לדעתי להתעוררות הבועה, הריבית הנמוכה. יש קורולציה נהדרת (מבעיתה) בין הריבית שנשחטה ב-2008 לבין הזינוק במחירי הנדל"ן בכל הארץ. הרי מה השתנה בין 2006 ל-2008 שגרם לזינוק הזה חוץ מהריבית? משבר כלכלי עולמי שהיה אמור, אם כבר, לייצר תגובה הפוכה (בעצם, החכמים הבינו שהכסף לא שווה הרבה וצריך משהו מוצק ביד אבל רוב האנשים טיפשים). מישהו היה קונה דירה להשקעה בת"א בתשואה של 2-3% שנתי אם בפק"מ הוא היה מקבל 4%? כנראה שלא, אלא אם כן הוא היה מאמין שמחיר הנכס ימשיך לעלות לנצח.

2. חלק גדול מהעם עדיין חי בקונספציית עולמם של הורינו. הם החזיקו עבודה קבועה וכשלקחו משכנתא ידעו בדיוק כמה יישאר להם ביד כל חודש גם בעוד 20 שנה. היום אנו בעולם אחר והקביעות היא מושג ארכאי (כפי שציין גם jsphs7). למרות זאת, אנשים מוכנים לשעבד היום 40% מההכנסה שלהם ל-25 שנה כשהם לא יודעים מה יוליד יום.

3. חבר טוב שלי, חוקר באקדמיה, אמר לי לפני כשנתיים: "אני מרוויח טוב, אשתי עובדת בהיי-טק, ועם שני ילדים היום אני לא יכול להרשות לעצמי לקנות דירה. אז מי כן?". לצערי, פגשתי כמה כאלה שקנו אך לאו דווקא כי הם יכולים להרשות לעצמם. רובם קנו פשוט כי "זה מה שצריך לעשות", כי "זה מה שמקובל".


חזרה למשבר העולמי,
tby, המשבר הנוכחי אמנם "פרץ" ב-2008 אך הוא תולדה של עשרות שנים של בזבוז וחיים מעבר ליכולת של מדינות ואנשים. מאז 2008 יש טיפול מוניטרי במשבר שעזר לגלגל את הפחית (אני כן חושב שהמושג הזה רלוונטי כאן) אך מעט מאוד נעשה בתחום הפיסקלי. בלי שינוי משמעותי ועידוד אמיתי של ייצור ולא קוסמות פיננסית אין סיכוי לצאת מהמשבר. למה אתה חושב שהכל יסתדר מעצמו למרות החולי שלא טופל?

לסיום,
רציתי להודות לכל אלו שקנו דירה שהם לא יכולים להרשות עצמם, שנוסעים ברכב חדש שאינו שלהם ולוקחים אשראי שלעולם לא יוכלו להחזיר. בזכותכם שילמתי השנה פחות מס הכנסה.

[jsphs7]

ל- kelazar,

אני מקבל את כל הדעות שמופיעות פה. רק דבר אחד מציק לי וזה אמירות כאלו

ה"הבנה" של הנגיד היא הדבר האחרון שאפשר לבקר. יש לו המון ידע וניסיון ואני בטוח לחלוטין שהוא כן מבין את חומרת המצב. הוא כנראה שקל את האפשרויות ובחר את זו היותר טובה או במקרה זה הפחות גרועה. לעיתים אנו שוכחים בניגוד לרבים מהנגידים הקודמים שהיו מינויים פוליטיים למיניהם שהנגיד הנוכחי הוא כלכלן מהטופ העולמי, וצריך לתת לו את הקרדיט לדעתי. ניתן לבקר פעולות מסויימות כמובן.

כפי שכתבתי, אכן מדינת ישראל תלוייה ביצוא בעיקר של התעשייה המתוחכמת - השארת ריבית גבוהה משמעה פער ארביטראז גדול בין ה- ש"ח ל- $\אירו והזמנה של קרנות לשפוך לפה ים של מט"ח, לכתוב אופציות call, לקנות מק"מ \ אג"ח ממשלתי והינות מהפרשי התשואה - גם כך, הם בצעו carry trade אבל ככל שהפער גדול יותר העוגה יותר מתוקה.

כן, במיתון כשסביבת הריבית העולמית היא שלילית ריאלית (אג"ח קצר נותן פחות מהאינפלציה) - ראוי כי גם נגיד הבנק המרכזי יפעל על מנת ליישר קו ולאפשר כושר תחרות ליצואנים ולחברות.

מצד שני, אני מצפה מנגיד בנק מרכזי לזהות מגמה של עלייה מהירה מדי במחירי הדיור - זה בסדר לתת לנדל"ן לעלות 10% בשנה לאחר תקופת ירידות - מה היה קורה לו את המגבלות שהוטלו על הנדלן: מרכיב פריים נמוך, LTV מינימלי, .... היה מבצע לא לאחרונה אלא סביב השפור של 2010.

סביב 2010, היה נראה כי המשבר חלף לו, הבורסות התייצבו, חברות הצליחו לגייס באג"ח.

אם המחירים היו נעצרים לאחר עליה ממוצעת של 10-15% ניחא - הבעיה שהותר הרסן והלווים מצויים להערכתי בקצה גבול היכולת שלהם לשלם.

הרבה קולות קוראים לא לקחת משכנתא במחיר היום, מצד שני - מה תעשו כאשר אחד משני בני הזוג מביא את הטיעון: במקום לשלם 5000 ש"ח שכ"ד בוא ניקח משכנתא 5000 ש"ח בסוף ישאר לנו נכס.

להרבה לווים לא ברור שאמנם מחירי המשכנתא הם בהתאמה למחירי השכ"ד אך מעל ראשם משכנתא גדולה לעשרות שנים כשקצב פרעון הקרן נמוך ביחס לגובה הריבית. הטוענים את הטענה שוגים:
1) על ה- 300-400K שהשקיעו כהון ראשוני הם לא מקבלים דוידנד, ריבית או קופון.
2) ה- 300-400K שיכול היה לשמש ככרית בטחון לזמנים קשים ובמקום יש להם דירה המחיר מופקע ו- 1,000,000 ש"ח חוב.
3) הם למעשה לא שוכרים מאדם פרטי אלא מהבנק והשכ"ד הוא בצורת ריבית על המשכנתא.
4) אם חלילה יכנסו לצרות - הם בצרה ממש צרורה, זה חוב שגדול עליהם ב- 2-3 סדרי גודל.
5) בשרשור למטה מופיע אימרה כי חוקר באוניברסיטה ואשת היטק + 2 זעטוטים לא מסוגלים לקנות דירה - המשמעות היא אחת עשירון עליון שאין לו עזרה מההורים לא יכול לקנות - האם המצב סביר? לטעמי, ממש לא.