זה החלק השני בסידרה, ויעסוק במדיניות המוניטרית של הפד עד למשבר של 2008
בחלק הראשון תארתי את הדברים הבסיסיים - מטרות הפד, מדיניות מוניטרית כתגובה למחזורים כלכליים, הדפסת כסף ע"י הבנק המרכזי והקשר ביו שערי ריבית לטווח קצר וארוך על החלטות צריכה והשקעה במשק
ההתחלה, כמו תמיד, היא במלחמה.
המלחמה היא מלחמת העולם השניה וארה"ב צריכה לממן אותה ואת תוכנית מרשל לשיקום אירופה שבאה אחריה.
כיצד המלחמה מומנה? - בחוב - חוב פנימי של ממשלת ארה"ב וחובות של בריטניה בגין סיוע אמריקאי (עסקאות החכר והשאל וחובות מדינה - הבריטים סיימו להחזיר כל גרוש רק לפני מספר שנים).
הבנק המרכזי לא היה עצמאי והריביות נשמרו נמוכות על מנת לאפשר למדינה למממן המלחמה והוצאות השיקום בחוב זול
רק בשנת 1951 ניתנה לפד עצמאותו והוגדרה מטרתו - שמירת יציבות כלכלית באמצעים מוניטריים.
עד אמצע שנות ה - 60 של המאה הקודמת הדברים התנהלו כסידרם - הבנק המרכזי, באמצעות כלי הריבית , שמר על יציבות כלכלית ואינפלציה נמוכה
החל מאמצע שנות ה - 60 , המדיניות המוניטרית היתה מקלה מדי (בדיעבד התברר) ועם הצטברות של גורמים נוספים - ההוצאות על המלחמה בוויטנאם , העליה הדרמטית במחירי הדלק אחרי מלחמת יום כיפור (1973) שהובילה גם לעליה במחירי המזון האינפלציה התגברה.
וכך מאינפלציה ממוצעת של פחות מ 2% ב - 60-64 , עלתה האינפלציה ל - 4% ב - 65-69 , ל - 7% 70-79 ועד ל 13% ב - 79-80.
כל אותו הזמן ישבו בפד אנשים נאמנים, שעשו עבודה עפ"י תורה שעבדה במשך 15 שנים - 1951-1964 ועדיין - המשק האמריקאי נכנס לסיחרור אינפלציוני.
מה עושים?
קודם כל, מחליפים נגיד הבנק המרכזי (וולקר נכנס לתפקיד)
אח"כ, זורקים לפח את התורה הישנה ועושים מה שצריך - העלאת ריבית חדה ומתמשכת, שנועדה לצנן את הביקושים במשק - בכל מחיר.
ואכן המחיר היה כבד - המשק נכנס למיתון כבד והמחיר האנושי היה גבוה מאוד - שיעור האבטלה שעמד על 6% ב - 1979 קפץ ל - 11% ב - 1982
כשוולקר עזב ב - 1987 , האינפלציה כבר חזרה ל - 3%.
מחליפו של וולקר היה אלן גריספאן, שתחת ניצוחו ידעה ארה"ב יציבות כלכלית / מוניטרית במשך 20 שנה (!).
כיצד היציבות התבטאה? - עד גריספאן, השונות באינפלציה והצמיחה בפועל בתקופות קצרות של שנה / רבעון היו גדולים ואילו בעידן גרינספאן בגלל ניהול נכון יותר של מדיניות מוניטרית, שיפורים טכנולוגיים בייצור וכנראה גם מזל, המשק הפך להיות חזוי יותר, יציב יותר - סביבת מציאות נוחה שהסיכונים הנמדדים בה נמוכים - 20 שנה כאלו.
עד כאן ההיסטוריה, שמהווה רקע לפרק הבא - מבוא למשבר הפיננסי - משבר שוק הדיור
