2013 - תחזית

[tby]

גידול קבוע של 6% בשנה לא נותן קו לינארי, כפי שמופיע בגרף, אלא אם כן אתה מתייחס ל-6% יחסית לכמות ב-1995.

ובכן היה כאן תרגיל מתמטי קטן - , חסר 0 - שיפוע 0.6% על גרף חצי לוג - משנת 1995

מכיוון שהנושא מעניין אותך , אפשר לראות כאן: https://docs.google.com/spreadsheet/...nFkaTQ3R2NVbVE

יש את כל סידרת הנתונים ואפשר לבדוק הכל - תהנה.

כאשר מנתחים מגמה, בוודאי לא מצפים שכל הנתונים ישבו בדיוק על אותו גרף, אך אני חייב לציין שכאשר מסתכלים על הגרף חצי לוג - זה נראה מתאים בצורה בלתי רגילה ביחס לנתון כלכלי

הטענה הכללית שאומרת - ב - 2008 יוצרו רזרבות חדשות בהיקף של למעלה מטרליון דולר - לא היתה השפעה משמעותית על M2 ביחס למגמה הרב שנתית - ברורה לחלוטין להנתונים

בשורה התחתונה, התאוששות תביא לגידול ב - M2 , והגידול צריך להיות ניכר מקו המגמה ולאורך זמן על מנת שיחלו לחצים אינפלציוניים

[אחנתון]

הרשתי לעצמי להשתמש בהמרה הלוגריתמית שביצעת ולהציג את המספרים עם התמקדות בשנים האחרונות.
בגרף המצורף מוצגים הנתונים מתחילת שנת 2004 ועד היום (לא טרחתי להמיר את ציר X לתאריך). הוספתי גם קו מגמה.
החלק המעניין, מיותר לציין, נמצא בשנה וחצי האחרונות. גם כאן מופיעה בבירור ההרחבה ב- M2.

שים לב לשבירת הקו כלפי מעלה בסיום. מעניין לעקוב בחודשים הקרובים ולראות את השפעת QE4.

[tby]

גרף המצורף מוצגים הנתונים מתחילת שנת 2004 ועד היום (לא טרחתי להמיר את ציר X לתאריך). הוספתי גם קו מגמה.

ראשית אני מברך אותך על העבודה.

שתי הערות -

2003-2004 הם יציאה ממיתון של 2001-2002 - אתה מצפה לראות עליה מתונה בגידול ב M2 כסימן ליציאה מהמיתון - ורואים זאת בברור בתחילת הגרף שלך - אנחנו מחפשים מגמה ארוכת טווח של פעילות מישקית רגילה, מיתון, יציאה ממיתון - הכל ביחד ולטווח כמה שיותר ארוך - ולזה מחפשים מגמה. ככל שיש יותר נתונים - כך התוצאות "חזקות " יותר. ניתוח של 2004-2012 הוא ניתוח של זמן קצר יחסית ולכן קיימת בו סכנה של over fitting the data וזה כשמבצעים ניתוח סטטיסטי - מה שמוביל להערה השניה -

הקו שצרפת הוא לא קו סטטיסטי, אלא קו של "נתוח טכני" - הוא חסר משמעות מבחינת התאמתו למידע - אפשר להעביר קווים הרבה יותר מתאימים ממנו למגמה.

השיטה הכי נפוצה כשחושבים שיש קשר לינארי בין הנתונים -(קו ישר) -

בצע רגרסיה לינארית ותקבל את קו הריגרסיה ומקדם מתאם - קו הריגרסיה יעבור "שזור" בתוך הגרף ולא יראה כאילו הגרף "נשען" עליו - מבחינת התאמת הקו - קו הריגרסיה יהיה הרבה יותר מתאים למידע מאשר הקו שאתה העברת

אח"כ בצע אותו דבר לנתונים מ -1995 ועד היום -יהיה לך קו נוסף ומקדם מתאם

תשווה ביניהם ותחליט מה יותר "טוב" בשבילך - מקובל להשתמש בערכי R יותר גבוהים.

[tby]

אודי,

המצב השפיר יחסית, היציב, והאופטימי, לכאורה על פי דבריו, של הכלכלה האמריקאית

מדוע אתה מצטט אותי כביכול על דברים שלא אמרתי? לא דיברתי כלל על מצב הכלכלה האמריקאי, התייחסתי לנושא הדפסות הכסף והדפסות הכסף בלבד.

אתה זה שהערת בתחילה שאני משכתב את ההיסטוריה - אני עדיין ממתין שתאמר במה.

אני מבקש להעיר על חלק מיתר הדברים שאמרת, שלדעתי אין להם קשר לכלום:

הלוואות הסטודנטים חצו את גבול 1 טריליון דולר, עוד חור שחור ?

- אז מה? יש יותר סטודנטים, שכר הלימוד יקר. מנגנון הלוואות הסטודנטים בארה"ב הוא די מיוחד והעובדה שהמצב הכלכלי לא טוב, מונעת מהורים לסייע לילדיהם - אך יש מנגנונים, בעידוד פדרלי, למתן הלוואות. תעשה חשבון - מדינה עם 300 מליון תושבים ובכלת רמת השכלה גבוהה יוצאת מהכלל - כמה הלוואות של 100,000 דולר צריך לתת על מנת להגיע לטריליון?

ערך הדולר האמריקאי צנח בכ-96% מאז הקמת הפדרל ריזרב,

אז מה? בכמה ירד ערך הלירה הישראלית מקום המדינה ועד היום? - מה זה אומר? זה טוב? זה רע?

[QUOTE]החוב הלאומי גדל פי 5000 ויותר מהחוב בעת הקמת הפדרל ריזרב.[/QUOTE]

אז מה? בכמה גדל החוב הלאומי של ישראל מהקמת המדינה ועד היום? זה טוב? זה רע? זה בכלל אומר משהו?

הבנקים הגדולים בארה"ב חשופים כל אחד לנגזרים ביותר מ-40 טריליון (1000 מיליארד) דולר.
מישהו מעכל ?? מה זה פה (כמו שמישהו כתב באתר) – צל"ש או טר"ש ??

תסלח לי על הבוטות, לא כל שטות שקוראים באינטרנט צריך לאמץ כדברי אלוהים חיים. אחת המטרות של הכתיבה של הסדרה זה להראות כמה המידע שקוראים דרך אתרים ורואי שחורות למיניהם מטעה, מבולבל ולא נכון.

בוא נפרק ביחד את ההצהרה שהבאת כציטוט -

מה מקור הנתונים? - אתר המטיף להתכונן להתמוטטות פיננסית ומציע, בין השאר, ציוד להגנה עצמית, מזון לשעת חרום, מטבעות זהב וכסף וכיוצא באלו - ממש מקור מהימן .......
[אני עכשיו מבין את המקור לכל התחזיות השחורות שלך - אתה קורא את האתר הזה, מזדהה עם הכתוב ומאמץ את דעותיו של זה שמפרסם אותם על מנת להרוויח מההיסטריה שהוא יוצר...]

יש עוד שאלות על ההצהרה - האם מדובר על חשיפה נטו או ברוטו? האם כולל מכשירים פיננסיים שהם הגנה על פוזיציות האגח / מניות וכו? האם כולל נגזרים במטח? האם כולל נגזרים סחורות (הרי לא הייתה מצפה מבנק להשקיע בזהב , שהאתר מאוד ממליץ לרכוש, באופן פיזי), האם מדובר גם על נגזרים שמחזיק הבנק בנכסים בניהולו (קרנות נאמנות, ETF וכ')

דבר אחרון

כון להיום כ-47.7 מיליון אמריקאים נזקקים לתלושי מזון,
לפני 4 שנים ב-12/2008 נזקקו רק 31.6 מיליון אמריקאים לתלושי מזון.

זו הסיבה שהפד מנסה לעודד הכלכלה, זו הסיבה שהממשל מנהל מדיניות פיסקלית גרעונית - הרצון לצמצם את האבטלה/ עוני . זה התפקיד של המדינה - להגדיל גרעון במשבר בשביל לממן את תלושי המזון מחד, אך לאפשר ביקושים שיוליכו לתעסוקה שיבטלו את הצורך בתלושי מזון.

[lembo]

טיבי - יש לך קצת אי דיוקים בנתונים
http://www.google.co.il/imgres?hl=en...9,r:1,s:0,i:88

ב 4 שנים האחרונות, המאזן של הפד עלה מ 900 מליארד בשנת 2008
לכמעט 3 טרליון ב2012 .
אם זה 27% אז אני צנצנת

https://www.google.co.il/search?q=fe...iw=960&bih=497

סתם מסקרנות , מאיפה לקחת את הנתון הזה?

לינק נוסף - דוחות של הפד , מהאתר שלו לרבעון השלישי של 2012
http://www.federalreserve.gov/moneta...t-20120930.pdf
עמוד 9 ,

[lembo]

ממליץ לך לצפות בסרט:

https://www.youtube.com/watch?v=d3mfkD6Ky5o

לחזור לפרק 1 ו 2 שכתבת ולהתחיל לתקן...

[tby]

למבו

להגיד 27% ב 3 שנים , ולא300% ב4 שנים גידול של המאזן , זה סוג של מניפולציה של המספרים.
כי מעולם לא שילש בנק מרכזי את המאזנים שלו בפרק זמן ככ קצר.

זו לא מניפולציה של מספרים. אלו העובדות. הטענה שלי פשוטה ובלתי ניתנת לסתירה (ואל תאמר "קראתי בזירו הדג'...) לגבי הגידול במאזן הבנק הפדרלי.

אני שב וחוזר - כל טענתי היא שעיקר , המסה, הרוב הגדול בגידול המאזן של הפד התרחד ברבעון האחרון של 2008 , מאז ועד עתה המאזן התרחב ב 27% בלבד.

לגבי הלוואות לגופים זרים - הפד הפעיל מנגנוני החלפה (SWAP) של מטבע זר מול דולרים על מנת לאפשר לבנקים מרכזיים זרים לקבל דולרים לצרכי המימון של מערכת הבנקאות העולמית כי היתה "ריצה" אל הדולר כמטבע בטוח . אם לא היה עושה כך , שער הדולר היה ממריא לשמים ומפיל את הייצוא האמריקאי ומעמיק עוד יותר את המשבר.



לגבי רכישות אגח - המתן בסבלנות, אגיע לשם

[tby]

לאחר שהוברר באופן מסודר מדוע, כמה ואיך גדל מאזן הפד מ- 2008 ועד היום, נותרה שאלה אחת פתוחה, שהיא הסיבה לכתיבה של כל הפרקים הקודמים בסידרה.

הפרק הזה הוא הקשה להבנה , כי כמו שאומרים - "פה קבור הכלב" ולא סתם "המבינים" לא מבינים. כמו בפרקים הקודמים, אני מעדיף להכליל ולא לדייק ב 100% לצורך פשטות ההסבר.

השאלה היא - היכן 2 טרליון דולר "שהודפסו" בידי הפד? הרי כולם מתארים "גלים של כסף" שמפוזרים לכל הכיוונים , שיוליכו את הכלכלה לאבדון......

עכשיו חייבים להבין פרט קטן אך חשוב - הפד לא באמת מדפיס כסף - הוא "מגייס" הכסף ע"י יצירת חוב מסוג מאוד מסויים - רזרבת בנק. זו לא הדפסת כסף מכיוון ש"רזרבת בנק" חייבת להישאר בפד, לא ניתן להישתמש בה בחוץ. לעומת זאת , בניגוד ל"חוב" רגיל, לרזרבת בנק יש תכונה יחודית - היא מאפשרת לבנקים להגדיל את ההלוואות שלהם. למעשה, בנק יכול להגדיל את היקף פעילותו רק ע"י הגדלת הרזרבה המוחזקת בבנק המרכזי - וכך נוצר כסף חדש בשוק.

למעשה, בפוטנציה המצב הרבה יותר גרוע מ"הדפסת" 2 טריליון דולר - מכיוון שנוצרה רזרבת בנק אדירה המאפשרת לבנקים להגדיל את כמות ההלוואות שהם נותנים -[כסף חדש בשוק] ה - 2 טריליון, צרכים להיות מוכפלים ע"י יחס הרזרבה וה -2 טרליון היו אמורים לייצר 20 טרליון ויותר דולרים בשוק.

אז עכשיו בכלל צריך להיות קל למצוא את הר המזומנים הזה - זה לא 2 טריליון - הם נשארו בפד כרזרבה - זה בכלל 20 טריליון של הלוואות חדשות ......

בכלכלה יש מונחים המתארים "כסף" :

• . M0 מושג זה הינו סך המזומנים (מטבעות ושטרות) במשק.
• M1. כמות המזומנים ופקדונות העובר ושב, אשר בידי כל גורמי המשק יחד. הגדרה זו של כסף היא ההגדרה המקובלת ביותר של המושג "כמות הכסף במשק", או סך אמצעי התשלום הנזילים ובהגדרה זו נהוג להשתמש. לא יחשבו בהגדרה זו רזרבות המופקדות בבנק המרכזי או רזרבות השמורות בכספות הבנקים כשלעצמם, היות שהללו אינם משתתפים במחזור באופן פעיל.
• M2. כמות הכסף במשק כפי שהוגדרה ב-M1 ועוד פקדונות שונים במטבע מקומי ועוד אגרות חוב לזמן קצר שהונפקו על ידי הבנק המרכזי. ערך זה מכונה גם בשם "מזומנים ושווי מזומנים".

אנחנו מסתכלים על כמות הכסף במובן הרחב ביותר שלה - M2 - מזומנים ושווי מזומנים - הרי אנו צרכים לראות , אם התאורים על הצפת המשק בכסף זול נכונים, קפיצה אדירה במדד זה.

אז זהו, שלא רואים.

אם תסתכלים על הגרף לאורך זמן של M2 - רואים גידול קבוע של 6% לשנה משנת 1995 ועד היום . מי שלא מאמין יכול לבדוק בעצמו:
- http://research.stlouisfed.org/fred2/series/M2

אז איפה הכסף?

התשובה הקצרה והפשוטה - הכסף נשאר בפד. הוא לא הגיע לשוק.

הבנקים שונאי סיכון עדיין, ולא הגדילו את נפח ההלוואות - למרות שיכולים להלוות כמות אינסופית של כסף.

הציבור יושב על 6.5 טריליון דולר של פקדונות - גידול של 45% ב -4 שנים.

חברות בארה"ב יושבות על ערמות מזומנים ונכסים פיננסיים לטווח קצר בשיא של כל הזמנים

בקיצור - למזומן "ביד" יש ביקוש גדול וכולם מוכנים לקבל 0%-0.25% ריבית לטווח קצר - העיקר לא להיסתכן

החשבון פשוט - הפד קונה אגח ממשלתיות ואגח מגובה משכנתאות המשלמות בממוצע כ - 2% לשנה, "מממן" הרכישה ע"י רזרבות בהם הוא משלם 0.25% לשנה ומרוויח 1.75% לשנה. על תיק של טרליון דולר, זה רווח שנתי של 17.5 מליארד דולר שלאן הולכים? - חזרה למשרד האוצר.


זה כל הסיפור - הפד עושה ככל יכולתו לגרום לכלכלה להתרומם - לבנקים להלוות, לציבור לצרוך ולחברות להשקיע - אבל הם לא רוצים. כולם מעדיפים להחזיק מזומן ב - 0% ריבית ולכן השיפור בכלכלה הוא כל כך איטי, לכן כל הסיפורים על "קטסטרופה מתקרבת" הם שטויות.

הטראומה מהמשבר הפיננסי כל כך גדולה, שיקח עוד זמן להשתחרר ממנה. זה יקרה , אבל לאט.

כאשר זה יתחיל להתרחש מה נראה? - חברות יתחילו להשקיע - תחילה ישתמשו במזומנים שלהם ואח"כ יבקשו הלוואות - האבטלה תרד, הבטחון הצרכני יעלה - יגדלו הביקושים וכך יתחיל התהליך המזין עצמו של צמיחה כלכלית.

בתהליך, הפד יעלה ריבית לטווח קצר - בהתחלה בקצת, בהמשך ביותר, ממשלת ארה"ב תקטין הגרעון (אנחנו כבר עדים לצעדים קונקרטיים) כי תהיה עליה בהכנסות ממיסים, וקיטון בהוצאות לעידוד צמיחה והשקעות (הוצאה אנטי מחזורית) - הממשלה תגייס פחות חוב, הפד לא ירכוש חוב חדש ויתן לפדיונות של החוב שהוא מחזיק להקטין את מאזנו.

כפי שהמשק האמריקאי בטראומה, כך גם הפד. לכולם ברור שהאתגר הבא הוא בבוא הזמן הקטנת המאזן תוך איזון צמיחה / אינפלציה / תעסוקה.

עד שלא יהיה שינוי אמיתי בביקוש לכסף שיחייב יצירת כסף חדש בקצבים הולכים ועולים = יציאה מהמשבר, הפד ימשיך לייצר רזרבות באמצעות QE4, QE3 - כל זמן שהמשק לא סופג את ראשיתו של הכסף, אין משמעות לכמה רזרבות יש, כאשר הכסך יתחיל להיספג, לא יהיה עוד צורך ב - QE ......

עד כאן מצבנו להיום

פרק הבא - התחזית ל 2013

[אחנתון]

אנחנו מסתכלים על כמות הכסף במובן הרחב ביותר שלה - M2 - מזומנים ושווי מזומנים - הרי אנו צרכים לראות , אם התאורים על הצפת המשק בכסף זול נכונים, קפיצה אדירה במדד זה.

אז זהו, שלא רואים.

אם תסתכלים על הגרף לאורך זמן של M2 - רואים גידול קבוע של 6% לשנה משנת 1995 ועד היום . מי שלא מאמין יכול לבדוק בעצמו:
- http://research.stlouisfed.org/fred2/series/M2

אם יש משהו שאי אפשר להתווכח לגביו זה ה-M2, במיוחד כשמצורפים הנתונים בצורת גרף.
סקירת הנתונים מצביעה על כך שטיעוניך אינם מדוייקים.
אסביר:
1. גידול קבוע של 6% בשנה לא נותן קו לינארי, כפי שמופיע בגרף, אלא אם כן אתה מתייחס ל-6% יחסית לכמות ב-1995.
2.בין שנת 2000 לתחילת 2008 כמות הכסף גדלה במידה קבועה של כ-360 מיליארד $ בשנה, או 1 מיליארד $ ליום.
3. בסוף 2008 מבחינים בקפיצה גדולה בכמות הכסף של מעל חצי טריליון, כנראה כתוצאה מQE1. אבל אחרי זמן מה הגרף חוזר למגמה שהתחילה ב-95.
עד כאן הטיעונים שלך יכולים להתקבל, למעט הגידול הקבוע של 6%.
4. באמצע 2011 יש קפיצה אדירה של חצי טריליון אשר בניגוד לזו ב-2008 לא מתקנת את עצמה. מכאן מתחילה חריגה משמעותית מהמגמה של 15 השנים האחרונות.
5. בחצי השנה האחרונה M2 גדל במעל 400 מיליארד $ !!! קצב כפול מהקצב של 1 מיליארד $ ביום שהיה נהוג עד כה.

בניגוד לדעתך, אני מבחין כאן בהאצה בגידול בכמות הכסף.

[אחנתון]

הנה עוד נתון מעניין בהקשר ל-M2.
אם ממשיכים תיאורטית את הקו הלינארי שנמתח בין שנת 2000 לתחילת 2008 מגיעים בסוף 2012 לפער של 1.2 טריליון מהמקום הנוכחי של ה-M2!
מפתיע? לא אם לוקחים בחשבון את ההרחבות הכמותיות.