אהלן סאן ידידי ותודה על תגובתך.
ברשותך אתייחס לנקודות שהעלת.
ככל שתהליך מתרחש לאורך תקופה ארוכה יותר, כך קטן הסיכוי שהוא יסתיים בימי חיינו (למרות שבסיכוי טוב הוא אינו ימשך לעד).
זה ישמע לך מוזר, אך על אף כל הנתונים המראים עליה ארוכת טווח מרשימה מאוד, אינני סבור כי אנו בשוק שורי עוצמתי.
החל מאמצע שנות השישים, כאשר בוטלה הצמדת הכסף למתכות יקרות, למעשה נגמר המנגנון המונע מהממשלות להרחיב את היצע הכסף כראות עיניהן.
עקב הרחבות חוזרות ונשנות של היצע הכסף, כמות הדולרים (הלירות והפרנקים) היא גדולה פי כמה וכמה ממה שהיה פעם.
הדבר גורר אינפלציה שמעלה את מחירי הנכסים הנקובים במטבעות אלו.
אם זאת, לא תמיד הדבר גורר עליה ריאלית בשווי הנכסים (ועל אחת כמה וכמה בשנים האחרונות).
בין לבין, יש גורמים שמצליחים לייעל את חיינו ואת הכלכלה באופן אמיתי (המצאת האינטרנט לדוגמא), ואז אכן יש עליה ריאלית בשווי המדדים.
יחד עם כך, הרבה העליה שראינו במדדים היא פשוט שיקוף של היצע הכסף בשוק.
מכאן ניתן לגזור כלל יחסית ברור - לאורך זמן, גם בכלכלה מדשדשת ואף בצמיחה שלילית (ריאלית), אם הכלכלה היא מבוססת חוב שלא צמוד לנכסים - תמיד יקבעו שיאים נומינלים חדשים (ומה זה אומר לגבי "תעודות השורט" בארץ, שם אתה משלם כדי להיות בשורט?).
עם זאת, כאשר ערך הכסף הולך ויורד, בהחלט מצליחים המדדים לשמור עליו טוב יותר מאשר תוכניות המקמ למיניהן.
אזי, כן, ביובל האחרון כדאי היה להשקיע במדדים, אך לטענתי, דבר זה ישאר נכון כל עוד אין גבול להדפסת הכסף המתאפשרת לממשלות.
זו תופעה אכן מעניינת. המדד מנצח לאורך זמן את ממוצע (משוקלל) המניות שנמצאו בו בזמן נתון (והמפתיע במיוחד הוא שזה קורה אפילו אם הרכב המדד לא משתנה!).
למי שתוהה למה זה קורה, או איך לנצל את זה כדי לשפר את השיטה אפילו יותר, הייתי קורא על Constant rebalancing כשיטת מסחר (אולי אכתוב על זה פעם).
למה מ-1980, בוא נסתכל רק על המחזור השורי הנוכחי (2001).
אם תחת הכלכלה הנוכחית נגיע לטרנד דובי רב שנתי, אני מסכים לחלוטין, אך לא מאמין שזה יכול לקרות.