שמעון היקר והחכם
ממרום גילך ונסיונך העשיר בחיים-אני מרגישה את זעקת הכאב שלך, על מה שהחברה הישראלית הפכה להיות.
נראה שמיום ליום משתלטת ומתגברת החייה שבאדם על האדם.
"כל דאלים גבר" -הפך לביטוי שגור ,קבוע שריר וקיים בתרבות ה-"סמוך" .
תרבות הצריכה בלעה את התרבות לשמה.
מחנכים , מורים ומורות, מפחדים להקלע לעימותים עם חניכיהם- פן יבולע להם.
ולא אחת -תוקפים הורי התלמידים את המורים- במקום לנער ולהעניש את יוצאי חלציהם ,חסרי החינוך.
והרי אנו יודעים- החינוך מתחיל בבית.
ואם הבית כושל במלאכת הקודש הזאת- יצאו לעולם אותם אנשים צעירים- חסרי כבוד, קצרי רוח, עזי-מצח ,בעלי לשון ערלה , ויפגעו בחברה -במקום לתמוך בה. הם יגזלו כל מה שעינם צדה - ללא הרהור חרטה.
גנבה, שקרים, גזלה מהמעסיק , נפוטיזם חמור, -מובילים את המשתמשים בהם- למחשבה כי הם כול יכולים. בעיני עצמם הם נראים כנסיכי הכתר, אשר הכול מגיע להם, שייך להם ונועד אך ורק לרווחתם.
ו"איכויות " אלו- גורמות לסחף נוראי בחברה.
כמו הר או גבעה אשר בלחץ מי הגשמים- רבדים מהם נסחפים למטה, ופוערים מובלעות ענקיות של חוסר, של ריק-
כך אותם פושעים נגד החברה- פוערים פצעים , זורים פחד בחברה, מתישים את האזרח התמים וההגון.
מילים כמו בושה, פחד מהחוק, הגינות, כיבוד החוק - נשמעות להן מגוחכות. מיותרות. הן מעולם לא נועדו עבורם.
מילים כמו -חמלה, עזרה לזולת, השתתפות בצער, תמיכה, לא ללעוג לזולת, להושיט יד , לפתוח את הלב
לבני-אדם, לחיות, לכל החי והצומח. - זרות לאוזניהם.
סבלנות וסובלנות לכולם.- זה אניגמה מבחינתם. .
והמצב הולך ונהיה רע.
כמות המשתמטים מהצבא- מתרחבת.
כמות אחיות בתי-החולים מצטמצמת.
מספר התלמידים במקצועות הכימיה, פיזיקה, ביולוגיה ועוד=המדעים המדוייקים= הולך ופוחת.
מספר החברות שמעבירות את עסקיהן למזרח הרחוק-עולה.
כמות העסקים הנסגרים בארץ-עולה.
מי ייתן וכמות עורכי-הדין תרד, וכמות הרופאים תעלה.
מעולם המשפט "מלחמת בני האור בבני החושך" לא נשמע אמיתי יותר.
צריך לעזור לבני האור- לפני שהוא ייסתלק לגמרי, וניוותר בחשיכה.
שמעון- סיימת את דברייך בנימה חיובית, מפוייסת יותר.
הלוואי שכולם ילמדו לתת- יתאזרו בסבלנות, יעטפו באהבה את משפחתם, ואת שכניהם. את עצמם.
"מי ייתן ולא ישא גוי אל גוי חרב, ולא נדע עוד מלחמה ".
אמן.
הגב עם ציטוט