לגימני וליאור,
רק אל תשכחו שאלביט 1 הוא שקלי כלומר פארי 100 ואג"חים ג,ד,ה הם אג"חים בפארי 115-120אג.
בפירוק, כולם שווים פארי פאסו.
בהסדר, ע"פ רוח ההסדר לכשיהיה.
התמחור הנמוך של אלביט 1 הוא פועל יוצא של הערכה כי יציאה להסדר תהיה לפני דצמבר 2013.
לדעתי, כמו כל השקעה באג"ח זבל, יש לבדוק מה שווים נכסי החברה בפירוק, להוריד עלויות פירוק ואוכלי נבלות ולהוון את גורם הזמן.
בנוסף, יש לבדוק האם הסדר אפשרי, האם נכסי החברה מאפשרים לה להמשיך ולהתנהל מהנכסים הקיימים תוך דחייה של החוב בכמה שנים בתוספת של תרומת בעלים באם אפשרית (לאור מה שהיה לזיסר אצל קינן נניח שהאפשרות הזאת לא קיימת). החוב של זיסרבפועלים כשמניות אלביט הדמיה הן עיקר הערבון הוא יתרון לנושי האג"ח - יש לבנק מוטיבציה לא להפריע לתהליך בשל קדימות החוב לאג"ח לפני הנושים של אירופה-ישראל.
המחזיקים באלביט 1 מקווים שהחברה תמצא מקורות כספיים לשלם את האג"ח בסוף השנה הבאה ואולי אף ב- 2014 ולאחריהם המבול. השיקול של ההנהלה בכל עת חייב להיות תשלום לכל הנושים את כל נשייתם גם במחיר של דחייה.
הבעיה הגדולה שמרגע שמתחיל תהליך הסדרי, זה לא מצב מאורגן כמו בבנק מאחורי דלת סגורה אלא קרקס תקשורתי המלווה בצרכי המוסדיים לפרסום ושווק גם במחיר של נזק כספי. אפשרות להפעלת מנגנוני השמדה עצמית בבנות של המלווים שלהן מרגע שהקרקס התקשורתי יתחיל - כמו כן, יתכן ובחלק מהבנות הדבר מעוגן בקונבנטים מול הבנקים.
בניגוד למגדל של IDB אחזקות - יש כאן חברה שמחזיקה בבת עיקרית פלאזה וחברות פרויקט וביו-טכנולוגיה עצמאיות כך שעל פניו לכאורה ההסדר אפשרי וקל יותר לבצוע.
מצד שני, סביר כי תחת ההלוואות שהחברה נטלה לשם רכישת אג"ח יש התניות שלא מאפשרות לה לצאת בבקשת הסדר - פשוט כי מרגע ההכרזה על בקשת הסדר קיים חשש לפרעון כל חובותיה במועדם ולא ינתן לה לנצל את מצב השווקים לשם גריפת הון מקנית החוב שלה עצמה ב- 40% על המתואם.
יתכן ובקשת ההסדר תגיע לאחר פרעון מלא של 2 ההלוואות שנלקחו לשם קניית האג"ח במחירי סוף עונה.
מקווה שעזרתי.
הגב עם ציטוט