אני מקבל את הניתוח למעט נעלם אחד - רצון הממשלה למשול.

אתה למעשה מתאר מצב בו הממשלה, הבנקים והחברות העסקיות נהנות ממצב לא שפוי במצב הדיור רק דוגמא קונקרטית להסביר את גודל האבסורד:

ב- 2008 בעיר מגורי הורי בצפון הלא רחוק בית צמוד קרקע על חצי דונם כבן 30 עלה 300-400K ש"ח. כיום על אותו בית מבקשים 1-1.5M ש"ח. המשכורות באותו האזור לא עלו אלא רק נשחקו בגין עליית מחירים של מוצרים הכרחיים (נעזוב את חשובי האינפלציה של הלמ"ס שכוללים דברים כמו ריהוט, נסיעות לחו"ל, מוצרי מחשב,...) - אם היו עושים חשוב דומה רק על מוצרים שהמשפחה הממוצעת רוכשת בכל חודש (קוטג, ביצים, שמן, דלק, בשר, גני ילדים, משכנתא\שכ"ד) היו מגלים להערכתי עליית מחיר של כ- 30% ב- 3-4 השנים האחרונות.

אתה מציין שיש הון משפחתי ואתה צודק, לחלק מהמשפחות אכן יש הון שיכול לעזור לילדים. המשפחות בישראל הן לא כמו בסין. אין כמעט משפחות עם ילד יחיד ולא נדיר לראות משפחות עם 3-4 ילדים.

כשאני מדבר על מעמד הביניים יכולת הסיוע של ההורים היא בסדר גודל של 100-200K ש"ח לילד בממוצע - כמובן שיש משפחות שיכולות לתת לילד דירה ביום החתונה אבל זה מיעוט. במצב בו ניתן לקושש 300K ש"ח מההורים + 200K ש"ח חסכונות של הזוג מגיעים להון עצמי של 500K ש"ח שאיתו ניתן לרכוש דירה. בעבר ההון הזה איפשר ממון של 60-65% של דירה במעגל שני-שלישי מירושלים\ת"א. היו רבים שהיה להם פחות ונדרשו למשכנתא יותר גדולה.

כיום בכסף הזה אפילו בערים מרוחקות כמו חדרה, יבנה וכ"ו קשה לקנות בכסף הזה דירה.

לא מעט זוגות לוקחים משכנתא של 800,000 ש"ח ויותר. בהנחה שלא ניתן לקבל משכנתא בריבית קבועה זולה יותר מאשר אג"ח ממשלתי ארוך (נניח ממשלתי 142) הריבית על המשכנתא לא יכולה להיות נמוכה מ- 5-5.5% - הדבר הגוזר ריבית שנתית של 42,000 ש"ח או 3,500 ש"ח ריבית לחודש יחד עם החזר קרן של 2,200 ש"ח לחודש ל- 30 שנים. הדבר אומר שמי שהיה לו הון עצמי יפה של 500,000 ש"ח נדרש למצוא בכל חודש 5,700 ש"ח למשכנתא.

בישראל שלאחר עידן הקביעות - קשה לדעת מה יהיה כאן בעוד שנה קל וחומר בעוד 5 שנים. גם מי ששכרו גבוהה דהיום לא יכול לסמוך על כך לאורך זמן. ואני צופה שבמיתון הבא כשיעלה שעור המפוטרים ועבודות זמינות אחרות תהינה קשה למצוא. אז נראה את מי ששחה בלי בגד ים. אני צופה שבעתיד מתישהו נמצא את ישראל עם המוני לוקחי משכנתא שיתקשו לעמוד בה. 5700 ש"ח הם סכום גדול מאוד - למי שנאלץ לעבור בעבור משכורת ממוצעת במשק (אני מדבר על עמכא ישראל לא על מי שגר ברוטשילד בת"א או ברחביה\ממילה בירושלים).

מה שלדעתי יקרה במוקדם או במאוחר הוא פעולה ממשלתית שתעודד חברות לעבור לצפון ולדרום - דבר שימשוך עובדים לערים אלו - רק כדוגמא: מעבר של חברה מהרצליה לחדרה יאפשר לאותם העובדים להמשיך להגיע בכל יום - ולמי שרוצה ברכבת. למה שהחברות יעשו זאת? בשביל הנחות במס חברות והנחות בארנונות מקומיות. הדבר יצליח ערים שהן במעגלים של מרכזי התעסוקה חיפה והמרכז (נניח: יקנעם, חדרה, עכו,.....) - מה שיביא את התושבים הוא בשלב ראשון מקום העבודה ולאחר מכן מחירים סבירים לדיור.

רק כדוגמא, בעיר שסמוכה על כביש 6 חריש מדברים עם 600-700K ש"ח לאוכלוסיה החרדית - ברגע שהצבור הרחב יתחיל לדרוש פתרונות לא תהיה לממשלה איזו שלא תהיה ברירה אלא להתחיל לספק פתרונות שמתאימים לשכר החציוני במשק.

מתי יקרה? 5 שנים? 7 שנים? 3 שנים? לא יודע.

ע"פ הגישה הסוציאלית לא יתכן מצב בו המצב הלא הגיוני ימשך לאורך זמן. במקרה של עליית ריבית בארה"ב ולאחריה עליה בישראל יתכן ותהליך זה יוקדם.