בשבוע החולף ציינתי, כי צפויה בלימה בראלי וכי בסבירות גבוהה המדד יגיע עד למרחק פסיעה מ 1000 הנקודות וינתר אחורה. המדד אכן התנהג כפי שחזינו, עת מרחק נקודה אחת התהפכה בין רגע האופוריה ואת מקומה תפסו ירידות חדות ורצופות. לא היה כאן מקרה של גוף מוסדי בודד המוכר סחורה אלא רבים שהעריכו כי אם המדד יתקשה משהו בפריצת הרף הפסיכולוגי, מוטב לממש ולא להמתין מתוך הנחה כי יהיה אפשרי לרכוש חזרה במדד נמוך יותר. נוכחות הציבור בבורסה אף היא עומדת לרועץ במקרה זה, וצפויה ללוות אותנו גם השבוע שכן מה שנתפס "כידיים חלשות", אינו שש לראות את תיק המניות שלו נחתך בצורה ברוטאלית ולכן ממהר לחתוך הפסדים ולצאת ללא שהות. הדבר כמובן מוביל להחרפת מגמת הירידות וחוזר חלילה. הירידות הללו אין בהם משהו יוצא דופן ועוד מוקדם לראות בהן מגמה דובית מובהקת. עם זאת, בעבר ציינתי כי לדעתי טרם חלף המשבר וכי אנו נשוב לראות ירידות חדות. אני מעריך שאנו נמצאים כעת בשלבים הראשונים שבין סוף הראלי להיפוך המגמה המשמעותי לאחר חודשי התיקון שחווינו.
בהתאם לאוירה שהשתנתה ראוי לעקוב היטב בימים הקרובים אחר יחס ה C/P. בתחילת השבוע עמד זה על 0.83, קרי כתיבה משמעותית רבה יותר של פוטים על פני קולים, משמע שוק עולה. כעת היחס הוא 0.98 בלבד מה שיכול ללמד כי רבים כעת סבורים שהסיכויים שווים בין המשך גל הירידות להמשך עליות. יחס ברמה זו לא שרר בקרבנו במהלך ארבעת החודשים האחרונים ! מה שבטוח שתחושת האופוריה התפוגגה במעט, ויחס זה מאז ומעולם היה אינדיקטור המקדים את זמנו ומבטא היטב את רחשי לב המשקיעים. בשלב זה הדבר עדיין לא מוצא את ביטויו במפת הפוזיציות, ו"מגדלי" כתיבות ה PUT נותרו כפי שהיו. השחקנים יכולים להיות מרוצים מהתנהלות החודש עד כה, שכן האוכף הראשוני סביב 950 הוכיח את עצמו ואנו נמצאים לאחר שבועיים מסחר ברווח מקסימאלי. מאידך, הכתיבות הרבות של אופציות PUT 920; 930; 940 מציבות אותם בפני מצב בעייתי במידה והמדדים יוסיפו לרדת. להערכתי במהלך השבוע נבחין בסגירת פוזיציות באיזורים אלה, במידה ומדדי ארה"ב לא יתמכו בהמשך העליות, אך חשוב מכך להבין את משמעות איזור ה 925-930. כתיבות כה רבות אין אפשרי לסגור בשבוע בודד, ולכן במידה והמדד יגיע לאיזור זה אנו נהיה עדים לסקוויז אלים מטה בשל פדיון כפוי של חלק מהשחקנים. הדבר כמובן יוביל לירידה חדה של המדד אף מעבר למתבקש בצורה לוגית, ויש לשים לב לנקודה בעייתית זו במדד.
לסיכום, ההערכה שלי כי השוק יחזור לרדת עומדת בעינה אך באותה נשימה צפויים תיקונים נקודתיים ואלימים בטרם חזרה למגמה מובהקת ועקבית.
בנק ישראל ממשיך בדרך שחזינו, והשבוע הודיע על הפסקת רכישות המט"ח היומיות הקבועות. ברור מאליו כי הדבר נעשה באיחור ניכר, ולא אחזור על הדברים, אך יש לתת את הדעת על פרק הזמן הקצר שחלף בין שתי ההודעות: הנוכחית והקודמת (על התערבותו במידת הצורך ובהתאם לשיקול דעתו). מנסה אני לומר כי אנו למעשה עדים לאסטרטגיית היציאה של הבנק מרכישות המט"ח ואין לצפות לשינוי נוסף. בנק ישראל לא יודיע על הפסקת רכישות מתוזמנות, אך מנגד ההתערבות הבוטה הגיעה לסיומה, שכן יתרות המט"ח של ישראל פשוט לא יכולות להמשיך ולצמוח בקצב המונוטוני אליו הורגלנו. יש בתזמון ההודעה משום טעות שהרי ההודעה השניה ביטלה לחלוטין את השפעת ההודעה הראשונה, והיה מקום להמתין שהדולר יחצה את גבול ה 4 ₪ ואז הירידה תהיה לשער נוח יותר. במקום זאת, הנגיד סירס את משמעות ההודעה הראשונה והטעם שנשאר בפה הוא פעם נוספת של החמצה. אם בסקירה הקודמת הערכתי שהצעד יכשל כשלון חרוץ אך בטווח הקצר יתכן כי פישר יצליח, הרי שפישר לא פירגן לעצמו אפילו את פרק זמן זה, והדולר חזר לאיזור ה 3.79 . הספקולנטים חוזרים לסיבוב נוסף מול הבנק ביום שני, והפעם מדובר בהחלט על רגע קריטי בו תיבדק נכונות הבנק להתמודד על שער הדולר ואף יותר מכך, מהו אותו הרף התחתון שהבנק מסמן במקרה של ירידה בערכו. להערכתי נראה כאן התערבות אלימה של הבנק בשני שאחרת הדולר ירד בצורה ברוטאלית, וכמובן שלזאת הבנק לא יהיה מוכן. מה על פישר לעשות? הפתרון כעת הוא מעט יותר פשוט ממה שנדמה. על פישר להודיע בפומבי או במעשים על שער תחתון לחודש הקרוב. עד שער זה לא תהא קיימת התערבות מצד הבנק אך לאחריו הבנק יפעל כמה שידרש (ברמה חודשית שכן תמיד יהיה אפשרי להעלות/להוריד במידת הצורך את שער הריצפה). אם ניקח כדוגמא את השער 3.8 עליו יכריז הבנק כריצפה, הרי שהן הספקולנטים והן הציבור הרחב יעריכו כי בשער זה הבנק יתחיל לרכוש באלימות, הספקולנטים ימשכו ידיהם מההתערבות מה שיוביל כמובן לעליות ואילו הציבור לא ימתין להמשך הירידות מהלך שאף הוא יוביל לעליות, וכך יווצר מצב שבחלק לא מבוטל של המקרים, הבנק אף לא יאלץ להתערב ממשית בפועל. לאורך זמן לא ניתן להילחם בשוק המט"ח ובמגמה העולמית אך אני משוכנע שצעד זה יכול להקנות עוד מעט זמן לבנק ישראל ולמשק בתקווה שנגידים נוספים יאלצו להעלות את הריבית.
בכל דרך אחרת, הבנק למעשה גוזר על עצמו דין סוחר ומזמין עליו בדיקת גבולות מצד הגופים הספקולנטיים הגדולים התרים אחר מטבע זניח ונוח לויסות. לא הגופים הם אלו הגורמים לירדה בשער הדולר אך לבטח אין הם תורמים, ולכן טוב יעשה הבנק אם יתקדם עוד שלב אחד קדימה בעיקר לשם הצלתהיצוא הגוסס.
אם בדולר עוד קיימת אפשרות חלופית הרי שבכל נושא הריבית ננעץ המסמר האחרון – על הנגיד להעלות ריבית בחודש הקרוב. נקודה. למרות זאת, להערכתי כנגד הצפי הנגיד ימנע פעם נוספת מהעלאת הריבית או לחילופין להעלותה בשיעור סמלי של 0.25. שוב, היה עליו לעשות כן בשלב מוקדם יותר אך לגלות כי בחודשיים הושג יעד אינפלציה שנתי זה כבר מעל ומעבר לכל הגיון. ההתפרצות האינפלציונית היתה צפויה לחלוטין, ואף התרעתי עליה כאן בסוף השנה החולפת אך ההפתעה מגיעה מכיוון ארה"ב עם המשך אינפלציה שלילית בשלב זה. אם הבנק ציפה כי ארה"ב תאלץ להעלות ריבית מוקדם מישראל הרי שנכונה לו אכזבה קשה שכן בשלב הזה ברננקי יכול להשאיר את הריבית על כנה לבטח בחודשים הקרובים, פריבלגיה שנמנעת מבנק ישראל. המתנגדים להעלאת הריבית בבנק יטענו מנגד כי יוני- יולי-אוגוסט תמיד היו חודשים בעלי אינפלציה גבוהה בשל סעיף ההבראה והנופש . אין ספק שהם צודקים, והדבר יתבטא בחודשים שלאחר מכן. עם זאת, גם חודשי חגים לא מאופיינים באינפלציה נמוכה, ובכלל למה לקחת את הסיכון - האם לא מוטב לאותת לשוק עם עליה של רבע האחוז על פני המתנה נוספת ואז ריצה נואשת אחרי המדד?! איני רואה אפשרות מלבד העלאת המדד במועד הקרוב ובפרט שהישראלים אינם במיתון. עצם הגדרת המיתון הטכנית אולי קיימת אך מבט על הסיבות המרכזיות לעליה במדד מלדמת כי הישראלי לא הפנים זאת: הבראה ונופש, מכוניות, ותרבות פנאי הם המרכיבים שרשמו את העליה המשמעותית ביותר ואלו אינם תלויים בממשלה או בגורמי חוץ דוגמת הדלק. לכן אם הישראלים אינם "מרגישים" במיתון הרי שאין חשש אמיתי להעלאת הריבית ואני מניח שהדבר אכן יבוצע. בהתאם לכך, אמשיך לחזור על החשיבות שבהיצמדות לצמודי המדד על פני האפיקים האחרים, משום האינפלציה עוד רחוקה מלהסתיים.
טענת בנק ישראל כי הכסף אינו מגיע מהדפסה משוללת כל יסוד. לבנק מעולם לא היו רזרבות כה גדולות ואף לא רבע מהכמות המדוברת ולכן אין ספק שנוצר יש מאין כלומר כספים אכן הודפסו. קשה שלא למצוא פגם בחוסר השקיפות של הבנק בנוגע להתנהלותו, משום שנדמה שהבנק בפירוש "מהמר" ו"משחק" עם כספינו – מלים שאינן הולמות בנק מרכזי.
השבוע גם בלתי אפשרי כמובן להתעלם מרכישתפרטנר ע"י אילן בן דב. ללא ספק ברכישה אחת נולד טייקון והדבר קידם אותו למרכז הבמה. המחיר עצמו ששולם הוא מחיר ריאלי בהתחשב בעובדה כי מדובר בפרת מזומנים אך אין מכאן להשליך לשאלת רבים על שווי המניה. הרכישה אינה מייצרת ערך מוסף כלשהו מבחינת המשקיעים, ההנהלה נשמרה כפי שהיתה, ובכלל עושה רושם שבן-דב מנסה ובצדק לזעזע כמה שפחות את המערכת. אין ברכישה גם שלם העולה על סך חלקיו משום שהחברות האחרות באחזקה אינן תורמות באופן ישיר (לרבות סאני ומכשירי הסמסונג), ולכן סביר שהמאזנים ישמרו כפי שהם. אי-הודאות היא רבה ולכן לא הייתי ממהר לרוץ למניה בעיקר משום שמדובר ברכישה ע"י משקיע שמתח עד קצה גבול היכולת שלו את יכולותיו הפיננסיות, ואני מעריך כי לא יהיה מנוס מהנפקה של אגח וגיוס חוב. במידה וזה יתרחש, האגחים הללו הם מכרה זהב אך הדרך לשם עוד תארך מעט זמן. מעניינת מהרכישה עצמה היא תופעת הלוואי העלולה לצוץ למהלך. קיימת סבירות לא מבוטלת כי שאול אלוביץ' ילטוש עיניים לעבר מירס ויחד עם סמייל, שכבר בשליטתו, יקים קבוצת תקשורת חדשה וחזקה שתוביל לנגיסת נתח משוק שלוש מפעילות הסלולר הגדולות. צעד שכזה, אם יעשה, יעיד על אלוביץ' כאסטרטג מהמעלה הראשונה – גם מכירת פרטנר במחירי שיא, וגם נגיסה מפלח השוק בו היא פעילה ע"י חברה חדשה. כל סימן בכיוון זה מהווה הזדמנות השקעה בסמייל, שהינה חברה מצוינת עוד טרם המהלך והשיאה לנו תשואה נאה במהלך השנה החולפת.
הנפט מתנהג כפי שצפינו וחזר להתנייד ברצועה של 60-70$ לחבית. אין מקום לשינוי ההערכות כי צפויה פריצה משמעותית בשלב זה, בהיעדר תהליך בולט וקיצוני בבורסות או בשערי המטבע.
אסיה, ובפרט סין, התממשו השבוע בניגוד למגמת הדשדוש העולמית. כפי שהערכנו, הממשל הסיני החליט להתערב בדמות הגברת הקושי בדבר מתן הלוואות לעסקים ובודדים והודעה כי בשבועות הקרובים יבוצעו צעדים נוספים "שמטרתם קירור השוק שעולה בצורה חדה מידי". במלים אחרות הממשל רואה עין בעין עם הערכותינו, וגם אם לא קורא לזה בועה מנסה מעט לצנן את הבורסה הרותחת בטרם זו תתפוצץ מעצמה באופן משמעותי יותר.
צריך גם לתת את הדעת כי שווי מדד שנחאי מתקרב לרמות מלפני שנתיים, בעוד שאר השווקים מפגרים מי יותר ומי פחות מאחור. אז הגיעה מפולת של 70 אחוז בפרק זמן של חודשים בודדים שגרמה למשקיעים הפסדעם כבדים. אולי המפולת תהיה משמעותית פחות אך בהחלט היא תתרחש. אם בשבועות האחרונים המלצתי על הקטנת הרכיב המנייתי עד לאפס (בהתאם לאלטרנטיבות שהוצעו) הרי שכעת יש מקום להיות עם האצבע על הדופק לשם ביצוע שורט על המדד.
הודו בה אני רואה כמדינה המועדפת להשקעה באסיה, צפויה גם לגלות חולשה בשבועות הקרובים בשל הבצורת ולכן למשקיעי הטווח הקצר מומלץ לממש רווחיהם מהעת האחרונה. אין דמיון רב לסין, ובמקרה זה לא מדובר על בועה אך ללא ספק פגעי מזג האויר ימצאו את דרכם הישירה והעקיפה לביטוי בבורסה המקומית.
בארה"ב היה זה שבוע של חדשות שליליות מכל עבר. אמנם חדשות אלו לא היה בהם בכדי להוביל לירידות משמעותיות במדדים אך נדמה כי כעת אנו עדים לנשימותיו האחרונות של הראלי בטרם היפוך מגמה וחזרה למגמת הדשדוש במקרה הטוב, והירידות במקרה הרע.
החלטת הפד על השארת הריבית על כנה הינה החלטה מתבקשת. אין כל סיבה נראית לעין בשלב זה למהר ולהעלות את הריבית משום שהאינפלציה מרוסנת ואין חשש להתפרצות בטווח החודשים הקרובים (זה ישמר לשלב שאחרי המשבר). מכיוון שכך, המגמה העולמית של דולר ללא כיוון מוגדר (בעולם בניגוד לישראל) צפויה להישמר כשבשלב זה תמיד קיימת עין פוזלת למהלכי והודעות הפד.
לעומת זאת, ניתן להבחין בשלב השני של המשבר המרים ראש לאחר סיום השלב הראשון הברור והמוחלט. שוק הדיור מתמודד כעת עם בעיה חדשה-ישנה התופסת תאוצה: עליה עקבית וחדה במספר הבתים ששווים הריאלי נמוך משווי המשכנתא עליהם. הסיבות לכך מגוונות וכוללות בין השאר הצפת השוק בנכסים, אחוז האבטלה המאמיר, ושחיקה מהותית במשכורות אך התוצאה היא זהה בכל המקרים – לווים החייבים פי 1.5 ויותר מערך הנכס שלהם. התמונה כיום, שזהו המצב בקרב חמישית מבעלי הנכסים אך המגמה הולכת וצוברת תאוצה בשל שילוב של הגורמים אותם ציינתי בו זמנית. בשל כך, רבים מעריכים כי עד מחצית 2010 שליש מהלווים יהיו חייבים מעבר לערך נכסיהם, והבעייתיות היא כי מדובר בבעיה שאין בידי הממשל לפתור. צריך לזכור כי בארה"ב נהוג לקחת הלוואות גם בערך 100% מהנכס, ולכן לא מין הנמנע שמה שהערכנו כקירבה לתחתית הולך ומתרחק.
נוסף על כך, ללא ספק הנתון המדאיג של השבוע הוא הצניחה במחירי הדירות בארה"ב שצנחו בשיעור שיא של 16% ביוני. הדבר מחדד את השאלה בדבר הנגיעה בתחתית, ובפרט לאור העליות במגזר הנדל"ן בארה"ב. לפני כשלושה שבועות ציינתי תעודה מומלצת על מדד זה – IYR. כעת, לאחר תשואה של למעלה מ 10% עומעם מעט זוהרה בעיניי ואני סבור כי יש מקום בשלב זה לממשה. האחזקה בתעודת סל זו כדאית רק לבעלי הטווח הארוך כמשקל אחזקה במדדי הפיננסיים – אלו וגם אלו יעלו בטווח של שנים עשרות ומאות אחוזים, אך בשל החשש מתנודתיות אינן מתאימות לבעלי אופק השקעה קצר-בינוני ועל רקע זה השינוי בהערכת הטווח הקצר.
בתוך כך, תביעות האבטלה הראשונות בארה"ב טיפסו למרות צפי לירידה : משרד העבודה דיווח על עלייה של 4,000 תביעות לרמה של 558 אלף ומיתן את המגמה החיובית ואת תחושת ההקלה בשוק התעסוקה. אין חדש תחת השמש, וכמובן שהד קריאות השמחה היה מוקדם מידי על כך שהאבטלה סיימה לטפס. בנתונים עצמם אין דרמה גדולה אך בהחלט יש בהם ללמד פעם נוספת כי קונצנזוס האנליסטים הולך עם המגמה ואין להסתמך עליו: בשוק יורד ההערכות הן להמשך ההידרדרות ואילו בשוק עם ניצני התאוששות ההערכות מתחלפות בהתאם. סביר להניח כי הצפי ישתנה במהלך השבוע, ולכן וולסטריט תתקשה להציג עליות מרשימות להערכתי כפי שהורגלנו בשבועות האחרונים. מיותר לציין, שוול סטריט היא בורסת הקטר העולמית ובהתאם כמובן יולכו אחריה שאר בורסות העולם.
נתון המכירות הקמעונאיות, שהוא כפי שציינתי כאן לא פעם הנתון הקריטי המעיד אם הצרכן האמריקני,המנוע של העולם מוסיף לצרוך,מעיד אף הוא על חולשה אמיתית. הנתון
רשם בחודש יולי ירידה ראשונה לאחר שלושה חודשים. הדבר מדהים אם ניקח בחשבון את העובדה כי במהלך חודש זה התקיים תמריץ משמעותי מצד הממשל (כסף עבור גרוטאה) במסגרתו יכלו בעלי רכבים ישנים למסור את הרכבים, "הגרוטאות" שברשותם ולקבל מזומן לרכישת רכבים חדשים.
על רקע זה היה הצפי לעליה דרמטית בדמות זינוק של 0.8%, וזאת לעומת ירידה של עשירית שהתרחשה בפועל. הערכות האנליסטים שלאחר הפרסום גורסות כי הנתון היה צפוי לרשום ירידה דרמטית של חצי אחוז אלמלא המבצע הנקודתי. במלים אחרות, יש גבול להררי המבצעים, החזרי המס, והמתנות שהממשל יכול להרעיף. אין בצ'ק חביב בדואר בכדי לבטל את רוע הגזירה אלא לכל היותר לדחותה.
לשלל החדשות השליליות יש להוסיף את המחקר של ABI לפיו מספר פושטי הרגל בארה"ב עלול לנסוק ל-1.4 מיליון ב-2009.
למעלה מ-126 אלף אמריקנים הגישו במהלך חודש יולי בקשה לפשיטת רגל, 34% גבוה ממספרם בחודש יולי בשנת2008 . העלייה בחודש יולי באה בהמשך לעלייה של 36.5% במספר פושטי הרגל במהלך החצי השנה הראשונה של 2009 . אם בעבר פשיטות רגל שויכו באופן טבעי ללווי הסאב פריים, הרי שכעת ניתן להבחין כי המגיפה מתפשטת גם ללווים מדורגים.
כתוצאה מכל אלה, אחזור על שציינתי לפני שלושה חודשים, כי להערכתי השלב הבא במשבר יכה בדרך הקשה ביותר דווקא בחברות כרטיסי האשראי. גם האופטימיים ביותר מבינים שאבטלה, ירידה בערך נכסים, הקטנת הצריכה ועוד רעות, כולם מובילים בסופו של דבר לירידה במינוף האשראי המשפחתי מה שמוביל ירידה ברווחי חברות האשראי. ניתן היה לער כי אלו ירויחו פחות משהתרגלו, ובזאת יסתכם הנזק אך בארה"ב כבארה"ב החברות הללו ממונפות פי כמה מהונן תוך הסתמכות על אקטואריית העבר הנידונה לכשלון במשבר זה, ועלולה להציב את החברות בפני משבר אמיתי.
לסיום, לא בדיוק קשור לשוק ההון באופן ישיר אך יכול להעיד על העתיד להתרחש: אובמה במהלך השבועיים האחרונים נכשל פעם אחר פעם בקידום תכנית הבריאות שלו מול הקונגרס ובכלל מול האומה. שמועות בדבר התכנית תוך טענות כי מאחרי הסיסמאות לא עומדים מספרים קונקרטיים או דברים ישימים, מובילים למרמור בקרב התושבים. אובמה זקוק לאמון האזרחים. הוא זקוק לאמון זה בכדי לשקם את הכלכלה, שכן כל ההתאוששות האחרונה מקורה במהלכים פסיכולוגיים ורק מיעוטם נשענים על יסודות כלכליים אמיתיים. שווה לעקוב אחר התפתחות זו משום שאובדן האמון בתחום אחד ישליך בקלות על תחום אחר, ובתקופה בה פסיכולוגיה מהווה חלק אינטגרלי מכליו של כל משקיע, יש בכך בכדי להדאיג בנוגע לעתיד הכלכלה ובפרט מעניינינו – הבורסה האמריקנית.
מגזרים ומניות
שורטים – פריצת 925 תהווה סימן כי אנו לפני סקוויז. אז אפשרי בהחלט לחזור להשקעה בשורטים, וזאת לאחר שהצעתי בסקירה הקודמת למכור את כל אחזקות הלונג.
לשאלת רבים – ההמלצה להתרחק מכיל,חברה לישראל ואליבטי מערכות בעינה עומדת על אף הירידות בשבוע החולף. מניות אלה טרם סיימו להתממש.
לבקשת רבים את הסקירה הפעם, בהיעדר שינוי הערכות, אקדיש למשקיעים הסולידיים.
להלן רשימת אגחים ביחסי סיכון-סיכוי אטרקטיביים:
טאואר אגח ג – בתשואה הנוכחית על אגח זה אין סיבה להסתכן ולרכוש את המניה, בהתחשב בסיכון הגלום בה.
טאואר אגח ה – כנ"ל.
כלכלית ו - יציבה משמעותית מהמניה ורחוקה מחשש לחדלות פרעון. אע"פ כן, נסחרת בתשואה נאה.
קרדן אן וי – מומלץ. תשואה נאה בהתחשב במח"מ ובעמידות החברה.
פטרוכימיים אגח ד – האגח נחתך בעת האחרונה ללא הצדקה אמיתית. נכון לעכשיו, נמצא ברמת סיכון נמוכה ביותר דבר שדווקא אינו מוצא את ביטויו בתשואה.
חברה לישראל – בעוד דעתי על המניה שלילית, הרי שהאגח הינו בין הטובים המוצעים כיום.
כור אגח ט – המניה, בשל אותם משחקי השקעה תנודתית ולהערכתי צפויה לדשדש עם נטייה לירידות. הדבר לעיתים קרובות משליך על האג"ח, שלא בצדק.
דלק קבוצה אגח יג;דלק קבוצה אגח כג; דלק ישראל אגח ב – בתשואות הללו אין כלל ספק שקיימת עדיפות משמעותית על השקעה ישירה במניה.
אגחי טאו – אין קשר בין רכישתפרטנר לאגחי טאו ! מצד שני כתוצאה מאי-הבנה ואולי הנחה כי בן דב יתקשה לעמוד בלחץ הציבורי ויאלץ לשלם את מלוא הערך, אגחים אלו מומלצים לטווח הקצר. אדגיש שוב, שאר האגחים המצויינים הינם אפשריים לפדיון, ומניחים כי למרות תנודתיות מסויימת האגחים יפרעו במלואם. אגחי טאו מומלצים כחלק מהסנטימנט ולמטרת השאת רווח משמעותי (במונחי אגח) בפרק זמן קצר. החשש בהם עודנו גדול ולכן מתאימים רק לפרק זמן קצר במיוחד ("סיבוב").
• את סקירת האופציות ניתן לקרוא תחת פורום אופציות אוגוסט.
שבוע טוב ומוצלח !
הגב עם ציטוט
