לימוד מההיסטוריה:
צריך בהחלט ללמוד מכשלון המחאות השונות של הקיץ.
בואו ניקח למשל את עלייתה ונפילתה של מחאת הקוטג'.
ואני אומר את זה מפוזיציה של מי שכתב בפייסבוק את הדברים,
עד שהתייבשה לי המקלדת. אבל לא היה עם מי לדבר בהמולת ההחרמות.

בהתחלה, ההצלחה הייתה מדהימה. והסיבה היא מיקוד. הייתה מחאה של מוצר אחד בלבד.
כולם יכולים להסתדר בלי קוטג'. אין עם זה בעיה.
וסיבה לא פחות חשובה: זה היה סקסי. וקיבל את תמיכת התיקשורת המסורתית. החל מעמוד ראשון בידיעות ועד לאיספור כתבות בתקשורת האלקטרונית.

אחר כך הייתה החרמה של תנובה. גם זה היה עדיין בגדר הסביר. ועדיין קיבל סיקור תיקשורתי ראוי.

אחר כך השתן עלה לראש, והתחילו להחרים את כל העולם. ההחרמה הראשונה שנכשלה היא ניסיון ההחרמה של סופרסל ומגה.
ברור שזו גזרה שהציבור לא יעמוד בה. איפה יקנה? ואחר כך המשיכו להחרים את כולם ולא נשאר מהמחאה הזו כלום.
בדרך גם רבו עם הסטודנטים על ההנהגה ואיבדו גם אותם.

ונחזור לעניננו:
יום חרם כזה או אחר לא יעלה ולא יוריד.
מה שיקבע זה רק כמות הרעש התקשורתי.
ובשביל זה צריך מיקוד, מיקוד ומיקוד.

הוחלט להלחם באחוז המס, אז צריך להלחם באחוז המס בלבד. לא בשום דבר אחר.
לא דמי ניהול, ולא "מושחתים נמאסתם". מי שרוצה להיות צודק אבסולוטי, יגמור פטטי כמו דפני ליף.
כמו ששחקן כתב, על מנת להצליח במטרה הזו, צריך לרתום את כולם. גם את הגדולים ואת החזקים.
ולא משנה כרגע כמה דמי ניהול הם לוקחים. זו מילחמה אחרת.

ועוד מילה לסיכום:
זוכרים את ארתור פינקלשטיין? היועץ האגדי לעניני בחירות.
הוא אמר בזמנו לליכוד: תתמקדו בסלוגן אחד בלבד - "פרס יחלק את ירושלים". וזהו. וכך היה. וזה תפס.

על מנת להצליח במאבק על המס, צריך לאמץ סלוגן פשוט וברור, ולהתמקד בו ולחזור עליו בלי סוף. אני מציע את:
"הבורסה מתייבשת"

זהו. פשוט. לעניין. ומעביר את המסר.
וחוץ מהמסר הקצר והברור הזה, לא להוסיף שום דבר.