קישורו של יעקב אבינו למשיח מופיע בפסוק "דרך כוכב מיעקב" (במדבר כד:יז).

ציפיות משיחיות היו נחלת עם ישראל מימי דוד המלך , אשר השתמש לראשונה בספר תהילים במושג זה , "משיח" כנראה מלשון "משוח בשמן" - המלך . בכך קישר דוד המלך את שושלת בית דוד למשיח ונקבע כי "משיח לבית דוד".

רבי עקיבא , בתקופת מרד בר-כוכבא ברומאים ייחס את הפסוק "דרך כוכב מיעקב" .
בתגובה ענה התנא יוחנן בן תורתא "יעלו עשבים בלחייך ובן דוד לא בא".

כשלונו המר של מרד בר-כוכבא הפך את "בר כוכבא" ל"בר כוזיבא" .

הציפיות המשיחיות הושרשו גם בנצרות עם ישוע בן יוסף ותלמידיו וגם באיסלם. כדי לא לפגוע ברגשותיו של שום מאמין לא ארחיב על כך.

ציפיות משיחיות לאורך הדורות התגברו מדי פעם אך עם מות זה שלגביו התעוררו הציפיות ( שבתי צבי לדוגמא )
התגבר הייאוש עוד יותר והגיעו לכדי גלי המרות דת מרצון.

תנועת "חב"ד" עוררה ציפיות משיחיות בקרב המאמינים , באחרית ימיו של הרבי האחרון . משהלך לעולמו אחרי שהייתו בתרדמת זמן ממושך , סרב הפלג המשיחי בתנועה לקבל את עובדות מותו ומאמיניו מתייחסים אליו כישות חיה.

השלכות נוראיות של התניית הגאולה ב"מעשה שמיים" מצאנו בהתנגדות ושנאה עזה של הרבנות החרדית לציונות ושיבת ציון . רק אחרי השואה הנוראית של 1939-45 תפשה היהדות החרדית המדולדלת "טרמפ" על גלי העליה לישראל ועתה היא מנסה להתנהג בישראל כ"בעל הבית".

לסיכום , אין רע בציפיות משיחיות כשלעצמן . הסכנה היא בהתנהלות על פיהן וברצון להשליטן על חיי היום-יום.
כזה היה מרד בר כוכבא אשר הסתיים בייאוש שלאחר החורבן ובגלות הנוראה והמתמשכת וכאלה עלולים להיות תוצאות הניסיונות של הבריונים הלאומניים הקיצוניים "נוער הגבעות" ורבניהם להצתת אש . יש לזכור כי שמו האמיתי של "בר כוכבא" הינו "בר כוזבא" , כמובא בתלמוד.