ציטוט פורסם במקור על ידי דמי כיס
אין כזה דבר לכפות חופש על הפרט. אתה יכול לבחור לשים על עצמך אזיקים כי מתחשק לך. זה עדיין בחירה חופשית שלך.

ברגע שאתה מתחיל לכפות את רצונותיך על הזולת, אתה שולל את החופש שלו ולא את שלך. וכאן החברה צריכה להתערב. גם אם זו אשתך וגם אם זה קורה ב ד אמותיך.

תביא לי דוגמא לשלילת חופש שיוויונית שהיא בסדר לדעתך. שבה מותר לאדם לשלול זכות של אחר על בסיס מי שהוא.

דוגמאות הפוכות יש כמה שאתה רוצה. החל מהגבלת חופש העיסוק של יהודים ברוסיה, ועד הגבלת זכות החיים בגרמניה.
אני עדין ממתין לשמוע, מדוע חופש הפרט זהו ערך עליון?
האם זה מחויב? האם זו אמונה שככה זה וזהו?
בכוונה אני מבקש לרדת לשורש הדבר ולא לדרך היישום, שעליה נדבר, אבל קודם שיהיה לנו בסיס לשיחה.

ערך עליון מבחינתי אומר, שכל ערך שיעמוד מולו יצטרך להתבטל בפניו.
אבל בכל זאת מעט פירורים:
כך כתבת:
גם אם הפרט הוא מיעוט בקהילה, וגם אם נדמה שהוויתור על הזכויות נעשה מרצון או שהפרט שוכנע שזה רצונו.
אתה מתכוון שאתה תחליט בשביל אשה חרדית אם לשבת באחורי האוטבוס נעשה מתוך חופש או לא?
או שהחליט להיות ממושמע לרבו, עד כדי שיאמר לו עם איזה חולצה ללכת?! ואיזה ספר לקרוא?!
אתה מתכוון שאת תפיסת החופש שלך אתה תכפה לפי ראות עיניך?


האם זו לא כפייה?