דברים יפים כתבת חבר,
הרשה לי מס' הערות:
א. לא הרוב צריך לקבוע, אלא שצריך להתחשב בכל המגזרים עד כמה שאפשר. האם הייתה מסכים למדינת הלכה אם הרוב היו דתיים?
ב. בקשר להיגיון שבמצוות , בכולם יש היגיון הרבה יותר חזק מכל היגיון אחר שאני מכיר.
עכשיו אני צריך את הקשבתך.
היגיון הוא תהליך שיוצר הוכחה לספק.
מהי הוכחה?
הבאת הספק אל הוודאי.
אם כך חייב להיות לפחות ודאי ראשוני אחד, שהוא לא מוכח, שאם לא כן, שום דבר אינו מוכח. היות ואין למה להביא את הספק.
שוב: כל הוכחה צריכה. ספק, ודאי ודרך דרכה מביאים את הספק לודאי (הגיון המקשר בין ספק לודאי)
לאדם הדתי יש ודאי כזה.
לאדם החילוני אין ודאי כזה וע"כ כל הוכחות שלו נשענות על ספק, ממילא כל הרציונאל שלו, מונח על כלום.
היהדות היא יותר רציונאלית מכל מדע אחר שנשען על ספק וע"כ משתנה כל העת.
שמירת צניעות האשה היא רציונאלית יותר מפריצות.
כאשר אנו משוחחים בדרך כלל, אנו משתמשים במפורסמות בעיננו כאילו הם ודאים.
לדוגמה: אם אני נהנה מדבר מסוים ולא פגעתי באף אחד אז נכון לי לעשותו.
מה כאן הודאי? מה ההוכחה? היכן הרציונאל?
לצערי ברגע שמתחילים לדבר עם החילוניים בצורה רציונאלית הם מהר מאוד עוזבים את הדיון,
זאת משום שהם מאמינים באמונות טפלות בלתי מוכחות כלל.
ומסיימים את הדיון ב-כך אני מרגיש.
