ראשית, אני שמח שעולה כאן נושא כל כך חשוב שמשלב נושא כלכלי וחברתי גם יחד ולא עוסק רק ברווחים ופיפסים כאלה ואחרים.
היריעה קצרה מלהכיל, אנסה לתמצת ולענות כפי ששחקן נהג - בפן הכללי ובפן הכלכלי.
אפתח ואומר כי אני מאוכזב מעבודת הוועדה ומסקנותיה, אולי כי הציפיות/תקוות (לפחות שלי) בעקבות המחאה היו גבוהות יחסית וכנראה לא ריאליות.
ההישג הגדול ביותר של המסקנות (במידה ויאושרו וייושמו) הוא בעצם שינוי גישה של ביבי בעיקר לגבי מדיניות המיסים והשפעתה על הכלכלה והתוצר.
אכן הגיע הזמן שהמנטרה של הפחתת המיסים הישירים ויצירת חוסר שווי משקל בין העקיפים לישירים תיפסק.
הישג עוד יותר גדול של הקברניטים הפוליטיים/כלכליים (ובעצם מהווה את הכשלון הגדול של כולנו) הוא בעצם זה שהוועדה היוותה מעין מיקור חוץ של עבודת הממשלה בכלל והאוצר בפרט. ראיתי ראיון עם ד"ר שמחון (יועצו של שר האוצר וחבר הוועדה) בו אמר מפורשות שעל כל צעד ושעל הם ניגשו לאוצר להבין משמעויות ולכאורה לקבל "אישור" להצגת הסעיף. נו, בשביל זה הקמנו וועדה רצינית או שהכוונה כרגיל היתה לייצור כסת"ח ולחפש מגירה תורנית.
במאמר מוסגר, אכזבה שלי בתחום הזה של יחסי עבודה/מיקור חוץ והפרטה הינה שהוועדה לא העזה לצאת נגד נושא ההפרטה והפיכת כמעט כל עובד במדינה לעובד כח אדם. הוועדה יצאה ידי חובה בזה שהזכירה את הצורך בפיקוח יתר על חברות כ"א. נראה אותם משיגים תקן אחד לנושא! אבירי ההפרטה וחברות כ"א סופקים את ידיהם מרוב הנאה.
שחקן, אני דוחה בחריפות את התבטאותך על דפני ליף. הייתי מציע שתנסה להבין מאין הגיעו דבריה (שאני אישית מסכים ותיכף אפרט) ולא להיות כמו מתנגדים אחרים (לדוג: מהימין, מאבירי העתונות וישראל היום, מהקפיטליזם ועוד) שחששו שהחגיגה שלהם עומדת להסתיים. היא בכל זאת הצליחה להוציא מאות אלפי אנשים לרחוב ולגרוף אהדה לנושא מקיר לקיר. בוא נראה את אביר העתונות מתוכנית הבידור (סליחה אבל אין שם כלכלה) הלילית מעז להתקיף
ולשאול שאלות לגבי שירות בצבא את לא מעט השרים וחברי הכנסת שלנו. האם זה גם פוסל אותם מלהביע עמדה ולהוביל מחאה/נושא/מחנה פוליטי??
תמיכתי בדבריה נבעה מכך שהוועדה אכן לא קיבלה שום מנדט חופשי (ועדותו של ד"ר שמחון מעידה על זה) ובנוסף להזכירכם, קריאתו של ח"כ גפני (שירת בצבא??) יו"ר וועדת הכלכלה בכנסת שהוועדה מיותרת כי הרי הם חברי הכנסת מחליטים והם כבר יעשו בהמלצות כרצונם. בל נשכח גם כי יש וועדת שרים בה חברים כ-18 (!!!) שרים שצריכים לאשר את ההמלצות לפני הממשלה. נו, בוא נחשוב על רעיון בו ממליצה הוועדה להעביר 2 מיליארד ש"ח מתקציב התחבורה לדברים אחרים. אתם רואים את אדון כץ שוחר ההפרטה ומיקור חוץ (אבל רק במקום של וועדים חלשים כמו הרכבת ולא כמובן בנמלים או ברשות שדות התעופה) מסכים לכך וחותם בשקט על המסקנות. אבל למה ללכת רחוק, יש בכלל סיכוי לוועדה ללא ה"קיצוץ" המדובר בבטחון. הרי אם לא יהיה קיצוץ בבטחון (וכנראה שלא ) המסקנות ינחתו במהרה במגירה המתאימה.
לדעתי, עשו בחוכמה מנהיגי המחאה שסירבו להציג דרישות ספציפיות למרות הלחצים הגוברים והנסיונות לפצל בכוח את המחאה. דרישות סקטוריאליות היו גורמות לאנרכיה מיידית (היו ימים כאלה) ולנצחון הכוח/הרעש/הקירבה לעתינים/ההיבט האישי על פני טיפול מקיף ביוקר המחייה בארץ. יש ממשלה בישראל שצריכה להבין את מצוקת התושבים ולהחליט החלטות שקולות כלכלית ולטובת כולם.
וקצת לפן הכלכלי,
פתיחת התקציב - אלו גבולות הגיזרה ששירטטו לוועדה. אינני מסכים, שחקן, כי זאת החלטה טובה. כמובן מה שחשוב זה הגרעון בתקציב ולאו דווקא מסגרת ההוצאה בתקציב. מעניין שאנחנו צומחים בשעורים נאים מדי שנה אבל את מסגרת ההוצאה מגדילים בשיעורים נמוכים יותר. להזכירך, אשתקד עלו ההכנסות בכ-10 מיליארד ש"ח על החזוי (ונוצל להחזר חובות) וכך הגירעון צומצם חלקית. היה קורה משהו דרסטי אם היינו מפנים 10% מעודף ההכנסות לצרכים חברתיים דחופים? במלחמה אמיתית פותחים תקציב מיידית וזה בסדר ומקובל על כולנו, האם במלחמה חברתית אסור לעשות משהו קטן??
דיור - כל מספר שהיתה מפרסמת הוועדה היה נשמע מצויין, הבעיה זה היישום!! במאמר מוסגר, אני מאמין שמחירי הבועה שרצים פה בשנים האחרונות הינם תוצאה מובהקת יותר של הריבית האפסית על פני חוסר בהיצע דירות. שנים רבות הסתדרנו מצויין עם כ-30 אלף התחלות בניה בשנה, יחד עם זאת אינני פוסל שיווק קרקעות נוספות ופתיחת צנורות הבירוקרטיה. אני מודה שקשה לי עם בניה ציבורית והורדת סטנדרדים בבניה - לאחר מספר שנים מועט זה נראה זוועה.
יוקר המחיה - הורדת מיסי הקניה הינה דבר מבורך אך ורק ליבואנים. הלוואי שמעט מזה יתגלגל עד לצרכן הסופי. די לנו להיזכר בתעתועי שער החליפין - יש פיחות (ולא משנה מאיזה בסיס) ישר מעלים מחירים, יש תיסוף (כפי שקורה פה בשנים האחרונות) ואנחנו חולמים על הורדת מחירים.
שרותים חברתיים - מצטרף לדעת שחקן בדבר כשלון הוועדה בנושא. הצרכים הם אדירים ולא ראינו מסקנה של, לדוג', תוספת 1000 תקני עובדים סוציאליים (שלא לדבר על העלאת שכר לעובדים אלה) ו/או החלטה שלא מפריטים שרותים חברתיים כלל (על הפרק, מוסדות ניצולי שואה ועוד).
מיסוי - זה החלק הקל במסקנות, ונדמה לי שלא בשביל הדברים הברורים הללו הקימו את הוועדה. אני מסכים שלחץ הזמן, מעניין של מי, מנע עבודה מעמיקה יותר.
אני מבקש להזכיר שיחד עם מדרגות המס החדשות לעשירים, גם הפחיתו את נושא התקרה של ביטוח לאומי ובכך ניטל בעצם העוקץ.
לדעתי, פספסה הוועדה בחוסר היכולת שלה לטפל בהטבות המס האדירות (לדוג: האם נכון שטבע זכתה להטבות מס של 2 מיליארד ש"ח ב-2009??). תסכימו איתי כי יש דברים חשובים יותר בראיה כלל משקית.
שחקן, שכחת שכל גורם מעיק בשוק (כגון: העלאת מס רווחי הון) מתקבל בשוק באימרה שהכל מגולם!! וחוץ מזה מה זה השווקים לעומת מלחמה חברתית שמשתוללת ברחובות.
שוב שחקן, התאכזבתי מאד לראות את התייחסותך לנושא מס החברות. נדמה לי שדבריך, כמו דבריהם הדומים של יחצני והלוביסטים של אבירי הקפיטליזם, הם פופוליזם בפני עצמם ומהוים נסיון פתטי להסיט את האש לעבר העובדים ומעמד הביניים.

חברים ושחקן,
מסכים שאלה היו דברים מתובלים בהרבה היבטים חברתיים ומוסריים, אבל הם היו מהלב
שנה טובה ומאושרת
ובל נשכח - יש לנו ארץ נהדרת
אודי