שאלות טובות ולמרות שניתן למצוא את התשובות בפורום הרכז לך אותם פה:

(1) מחיר הנפקה ושער פדיון

מחיר ההנפקה הרשום לאגח הוא תמיד 100, האגח מונפק בניכיון (מתחת למחיר 100) או בפרמייה (מעל מחיר 100). למחיר בפועל במועד ההנפקה יש משמעות מבחינת המס בעת הפרעון (גם פרעון חלקי), אך לא נכנס לכך כאן.

הפדיון מבוצע לפי ערך הפארי (שכולל בתוכו גם את הריבית הצבורה), כך לדוגמה אג"ח שקלי (שאינו צמוד) הנושא קופון של 5%, ערך הפארי שלו לפני מועד התשלום יתקרב ל- 105 אגורות. אם יהיה תשלום קופון בלבד, ישולמו 5 אגורות, מחיר הפארי ומחיר השוק יפחתו ב-5 אגורות ואין זה משנה מה מחיר האגח לפני הפרעון - נניח שהיה 88, יהיה 83 אגורות.

אם הגיע מועד הפרעון, התשלום יהיה אותם 5 של הריבית ועוד ה-100 של החוב, כאשר אם הפדיון חלקי אז יתקבל 5 בכפולה של סך הניירות ועוד פדיון מלא של אחוז הפדיון. נניח עבור אותה דוגמה כי אנו מחזיקים ב- 10 אגחים מסוג זה ויש פרעון ל 20%, נקבל 10 פעמים ריבית של 5 אגורות ועוד 2 פדיונות של 100 ובסיום נחזיק ב- 8 אגחים שלהם ערך לאחר התיקון.

עבור אג"ח צמוד הדבר מעט מורכב יותר שכן מחיר הפארי מורכב ממחיר החוב הצמוד פלוס ריבית הקופון המתקבלת על גבי ההצמדה. כלומר נניח שהונפק אג"ח בצבר בנתיים הצמדה של 10% והוא נושא קופון של 5%, מחיר הפארי שלו לכן יהיה 115.5 אגורות שהם: 100 החוב הראשוני, 10 הצמדה, ו- 5.5 אגורות שהם ריבית הקופון על סך 5% על ערך של 110 אגורות.

(2) מהו מח"מ

מח"מ = משך חיים ממוצע, כלומר כמה שנים בממוצע עוד נותר לפרעון החוב. בדוגמה של מח"מ 2.1 ופרעון 24/11/2014 (כאשר אנו נמצאים בחודש שמיני של 2011) אני יכול להגיד לך כי האגח פודה בשלושה תשלומים את החוב (או בשישיה תשלומים כל חצי שנה) שכן חצי מהחוב נפדה לפני מועד המח"מ וחציו לאחריו (כאשר יש לנו מעט יותר מ- 3 שנים לפדיון כפי שניתן כאן.

אם נניח כי הפדיון היה יחיד ב- 2014, המח"מ היה שווה לזמן עד לפדיון (כלומר היה עולה ל- 3.15 בערך). באותה מידה עם הייתי אומר לך כי הפדיון היה מתחיל בעוד שנתיים ונפדה בשישה תשלומים שווים המח"מ היה צריך לגדול לאיזור החמש (שנתיים ועוד מחצית מתקופת הפדיון).

כמובן שניתן לעשות חישוב מדוייק ומעשית ערך המח"מ נמוך מעט מאמצע החיים (שכן יש תשלום ריביות), אך לא נוכל להיכנס לאיך מחשבים אותו כאן ולמה הוא משמש - שכן ההסבר ארוך (אני כן מסביר את זה בקורס). בכל מקרה ראוי לציין כי למח"מ השפעה על התנודתיות של הנייר שכן ככל שהמח"מ ארוך יותר כל שינוי באחוז בודד בתשואה הנדרשת גוררת עלייה או ירידה של מחיר השוק של האגח באופן גדול יותר.

(3) צמוד מדד מול אגח לא צמוד (שקלי)

המדד בישראל באופן כללי הוא חיובי לאורך זמן ועומד על מעל ל-3% בשנים האחרונות (מעל היעד). אני מאמין כי יש חשיבות בהשקעות צמודות מדד בעיקר לטווח ארוך, אך כמובן שיש שיקולים אחרים.

דבר ראשון האגחים הלא צמודים נותנים תשואה גבוה יותר מלכתחיל. תשואה זו צריכה לכסות על פער ההצמדה למדד. אך הצמדה למדד, גם עם היסטורית יש לה עלות מסויימת היא כקניית ביטוח - שכן תמיד יש סיכוי להיפר אינפלציה שאינה מתומחרת בהפרש בין הניירות הצמודים ללא צמודים.

שיקולים אחרים שיכולים להפר את לשון המוזניים הם: מח"מ - במח"מ קצר ההצמדה מאבדת מהחשיבות שלה, בטחונות, צרכי משקיע ועוד..

כך שאין תשובה חד משמעית ויש לבחון כל מקרה לגופו (למרות וחרף התמיכה שלי בהשקעה צמודה, בדיוק כפי שאינני מאמין בלקיחת חוב [משכנתא לדוגמה] צמודת מדד).