כמובן של"ספקולנטים" (כלשון הכתבה) יכול להיות אינטרס להתנגד להסדר.פורסם במקור על ידי דמי כיס
נניח כי א' רכש אג"ח טאו במחיר של 45 אג' לע.נ. לפני שנה.
כעת מוצע הסדר חוב בו א' צפוי לקבל כ50 אג' (לפי הכתבה, לי יש ספק רב אם השווי אכן יגיע ל50 אג'), בעוד שמשקיעים שרכשו במחירים גבוהים יותר אמורים לקבל פיצוי מבן דוב.
א' מיודענו יודע שבן דוב מוכן לשלם סכום מסויים מכיסו על מנת לנסות ולשמור על מוניטין שיאפשר לו לגייס כספים בעתיד משוק ההון.
מדוע על א' להסכים כי סכום זה ילך ברובו למוסדיים שרכשו את האגח בהנפקה (ולמשקיעים שרכשו אותו במחירים גבוהים יותר)? הרי עדיף לו לנסות לקבל נתח כמה שיותר גדול לעצמו ולשאוף להסכם שיוויני (הרי הסיבה שנכנסים לאג"ח ב45 אג' לרוב היא לנסות להרוויח מההסדר, ולא מציפיה לתשלום מלא של הפארי).
הסדר כזה מוציא את כל הטעם מהשקעות באגח זבל.
ג.נ
לא מחזיק אגח טאו.
הגב עם ציטוט