הרבה פעמים נאמר כי סין מדפיסה כסף ובכך מלווה כסף לארה"ב ומממנת אותה.
בואו ונבין לעומק כיצד מתרחש מעגל הקסמים הזה.
נתחיל בכמה הנחות פשוטות:
1. שע"ח 10 יואן לדולר
2. יש שני מפעלים בעולם- סיני ואמריקאי
3. סין מייצאת מעילים לארה"ב (מחיר מעיל 1$)
4. ארה"ב מייצאת ספרים לסין ( מחיר ספר 50 יואן)
נניח כי היצואן הסיני מקבל דולרים עבור הסחורה שלו וכי היצואן האמריקאי מקבל יואנים עבור הסחורה שלו.
כמו כן בשע"ח הנוכחי יש ביקוש ל-1,000 מעילים בצד האמריקאי וביקוש ל-100 ספרים בצד הסיני.
בואו נראה מה יקרה:
היצואן הסיני ימכור את הסחורה שלו-1,000 מעילים ויקבל 1,000$ (כי מחיר מעיל אחד הוא 1$).
היצואן האמריקאי ימכור את הסחורה שלו- 100 ספרים ויקבל 5,000 יואן (כי מחיר ספר אחד 50 יואן).
היצואן הסיני, אשר חי בסין, ירצה להמיר את הדולרים שקיבל למטבע מקומי-יואן, לכן ירצה למכור את 1000$ ולקבל בתמורה יואנים.
היצואן האמריקאי ירצה בדיוק את ההיפך- להמיר את 5,000 היואנים שברשותו לדולרים, כלומר לקנות דולרים.
כמה דולרים האמריקאי ירצה לקנות?
לפי שע"ח של 10 יואן לדולר האמריקאי ירצה לקנות 500 דולר.
מכיוון שאנחנו מניחים כי הם היחידים שרוצים לבצע את ההחלפה בין דולרים ליואנים נוצר מצב בו ההיצע גדול מהביקוש:
הסיני רוצה למכור 1000$ בעוד שהאמריקאי רוצה לקנות רק 500$.
לכן, מה שקורה באופן טבעי כאשר ההיצע גדול מהביקוש, המחיר מתחיל לרדת.
כאשר מדובר במטבעות הדבר מתבטא בשינוי השע"ח.
הדולר נחלש מול היואן- מוכנים לקבל פחות יואנים עבור כל דולר, לכן השע"ח ישתנה, נניח 8 יואן לדולר.
[attachment=0:1yom2rf2]סין מדפיסה כסף.jpg[/attachment:1yom2rf2]
נחזור לביקושים של הסחורות בשתי המדינות:
היצואן הסיני (שחישב מראש את עלות ההוצאות שלו ואת הרווח שהוא רוצה עבור כל מעיל) עדיין רוצה לקבל עבור כל מעיל שנמכר בארה"ב 10 יואנים.
אבל כעת, כאשר שע"ח השתנה, 10 יואנים אינם שווים 1$ אלא פחות.
כלומר בשביל שהסיני יקבל 10 יואנים הוא צריך לקבל יותר מ-1$, למעשה הוא צריך לקבל 1.25 (אם נבצע המרה של 1.25$ לפי 8 יואן לדולר נקבל 8*1.25=10 יואן).
מה שאומר שהמחיר שהאמריקאים יצטרכו לשלם עבור כל מעיל מסין התייקר.
ומה שקורה, באופן טבעי כשמשהו מתייקר, הביקוש יורד.
אם נסתכל על היצואן האמריקאי והביקוש לסחורה שלו נראה דבר הפוך:
לפי התחשיב של היצרן האמריקאי, מספיק לו לקבל עבור כל ספר 5$ לכיסוי ההוצאות פלוס רווח.
אך מכיוון שהיואן התחזק הוא יכול לדרוש עבור כל ספר 40 יואן (אם נמיר 40 יואן לדולרים נראה כי 40/8=5$).
לכן המחיר שידרוש ביואן יהיה זול יותר.
ומה קורה כאשר מחיר של מוצר נהייה זול יותר- הביקוש שלו גדל.
נוצרה מציאות חדשה.
בעקבות שינוי בשע"ח הביקוש לספרים גדל ולכן הייצוא האמריקאי גדל ואילו הביקוש למעילים קטן ולכן הייצוא הסיני קטן.
[attachment=1:1yom2rf2]הדפסת הכסף של סין 2.jpg[/attachment:1yom2rf2]
כאן נכנסת ממשלת סין לתמונה.
הממשלה רוצה כי הייצוא יגדל מכיוון שייצוא עוזר לפתח את הכלכלה.
לכן יש לה אינטרס לשמור על היואן חלש לעומת הדולר.
אמרנו מקודם שהיואן מתחזק והדולר נחלש מכיוון שההיצע של הדולרים גדול מהביקוש (הסיני רוצה למכור 1000$ והאמריקאי רוצה לקנות רק 500$).
לכן מה שהממשל יעשה זה ליצור ביקוש ל-500$ הנותרים.
איך הוא יעשה זאת-פשוט מאוד: ידפיס יואן, ליתר דיוק 5,000 יואנים (לפי שע"ח 1/10, כי 500$ שווים 5,000 יואן).
היצואן הסיני יחליף (ימכור) עם האמריקאי 500$, את 500$ הנותרים (יש לו סה"כ 1000$) תקנה ממשלת סין בעזרת היואנים שהדפיסה.
כך למעשה הביקוש וההיצע לדולרים שווים ושע"ח יישאר 1/10.
[attachment=2:1yom2rf2]סין מדפיסה כסף 3.jpg[/attachment:1yom2rf2]
כעת נשאלת השאלה: מה עושה ממשלת סין עם הדולרים שברשותה?
התשובה: היא תחפש היכן להשקיע את הכסף.
כאשר שני קריטריונים מובילים אותה בחיפוש:
א. קבלת ריבית חסרת סיכון
ב. נזילות
ממשלת סין אינה רוצה "להמר" עם הכסף אלא לקבל עליו ריבית חסרת סיכון, כמו כן היא תרצה נזילות רבה מכיוון שבמציאות אנחנו מדברים על מיליארדים של דולרים.
המענה לחיפושיה הוא כמובן אג"חים של ממשלת ארה"ב.
הם נותנים ריבית חסרת סיכון כמו גם נזילים מאוד ולכן עונים על שני הקריטריונים.
אם כן, ממשלת סין תקנה בדולרים שברשותה אג"ח של ארה"ב.
ומהם אותם אג"ח של ארה"ב?
זוהי הלוואה לממשלת ארה"ב- קונה האג"ח מלווה לממשלת ארה"ב כסף, מקבל אג"ח ובעתיד יוכל לפדות את האג"ח ולקבל את הקרן פלוס ריבית עבור ההלוואה.
[attachment=3:1yom2rf2]סין מדפיסה כסף 4.jpg[/attachment:1yom2rf2]
לכן, כאשר ממשלת סין מבצעת את כל התהליך ובסופו משקיעה באג"ח ארה"ב, זה להגיד במילים אחרות כי סין מלווה כסף לממשלת ארה"ב.
מכאן ניתן להבין מדוע מתייחסים אל הדפסת יואן כאל הלוואה של ממשלת סין לארה"ב.
מקווה שנהניתם
להתראות בסקירה הבאה,
אלון סלע