
פורסם במקור על ידי
אלון פיאדה
בסיכוי סיכון אני בדרך כלל מתייחס ליכולת ההפסד וללא לסבירות שלו (שכן סיכון נוצר כאשר אתה מסוגל להפסיד ולא משנה מה הסבירות לכך).
לפיכך צריך להיות ברור שעבור האגחים שמגובים בביטחונות - הסיכון קטן עד אפסי, בעוד הסיכון באלו שלא מגובות קיים ולכן בכל מקרה העדיפוות למי שאינו מוכן לקחת סיכון כלל צריכה להיות ברורה (ובגלל שמדובר במניות ערך הביטחונות יכולות להשתנות, אבל נשאיר את זה שניהי בצד).
אך זה בפני עצמו אנו מספיק שכן יש לבחון (זאת דעתי) גם את פוטנציאל הרווח באותם מקרים!
נכון שסיכון נמוך (השואף לאפס) ייתן בהכרח יחס סיכון סיכוי טוב יותר, אך האם זו המטרה? אם המשקיע רק מעוניין בשמירת ערך ולא משנה לא התשואה (וזה בסדר, הדבר מתאים לסגנונות מסויימים ולאנשים מסויימים - לא כולנו נמצאים בשלב שאנו יכולים לספוג הפסדים בתיק) - אז כן, לך על הבטחונות... אך לרוב זהו לא המצב והשקעה נעשת בשביל יצירת רווח.
אם המטרה היא גריפת רווח הוני, ברור לכל כי כאשר האגחים נמצאים במחריים נמוכים המשקפים תשואה גבוהה, בתרחיש ה"אופטימי" של תשלום - ישנה עדיפות לקצרים - שכן פוטנציאל הרווח ההוני מעליה חזרה גדול יותר בהם, כמו כן בגלל שמדובר בטווח זמן קצר יותר - אנו מכנסיים פחות אי וודאות ותלות בעתיד החברה...
וכן ראוי לציין שוב את עניין הבטחונות, שכן במקרה "פסימי" של גלישה למשבר נוסף, ערך הבטחונות יכול לצלול כך שלא יתנו בטחון כלל לקרן - ולכן ההפסד הסופי בכל מקרה יהיה גבוה.
אני לא יכול לנקוב במספרים שכן מדובר בסדרות רבות בעלי בטחונות שונים שערכהם משתנים באופן תדיר (גם מחיר השוק וגם מחיר הבטחונות) - ולכן נדרש חישוב נקודתי בעת הכניסה ומעקב לאורך זמן בשביל להצביע על בעל הפוטנציאל הגדול ביותר...
אך כללי האצבע צריכים להיות מובנים...