ציטוט פורסם במקור על ידי david15
ג' נקודות למחשבה.

א. אולי התרחישים במציאות הנראית מתחילים במקום מוקדם הרבה יותר. אני מתכוון למקום רוחני.
אולי תאמר לי ידידי היקר, אני מאמין רק במה שאני רואה. היות וזה ויכוח רעיוני עמוק לא לשם פני. אבל במקום שעוד אנו יכולים לחוש ולדבר בו, הוא האחדות האנושית. לא הכול צריך להיראות שחור.
האם אנו יכולים להשפיע על ההתרחשויות העולמיות ע"י האחדות, האהבה, השלמות החברתית? או שהכול נועד לכישלון?



ב. ועוד דבר תרשה להוסיף.
הערבים לא כל כך טיפשים. אתה יכול למשל להסתכל על זה במבט אחר.
מה שלנו לקח 2000 שנה להם לקח 100 שנה, אז היכן הטיפשות?


ג. ודבר אחרון ברשותך ואולי החשוב מבין שלוש הנקודות.
הניצחון אינו תבוסת היריב, השפלתו, מחיקתו, אלא ההגעה איתו לאהבה. האם אנו מסוגלים לירות בערבים, להרוג בהם מתוך הבא להורגך השכם להורגו ויחד עם זאת, אפילו ברקע התודעה שלנו לזכור שכל חברי האנושות צריכים להגיע לאחדות?
הניצחון האמיתי את האויב הוא להפוך אותו לאוהב.
מסכים עם כל ג' הנקודת.
דוד, נורא קל לי להסכים איתך.

הלוואי והייתה לנו דרך לתת להם תחושת נצחון שתביא לפיוס.
כמו שהמצרים טוענים שניצחו ב-73 ואנחנו לא מתווכחים איתם. וטוב שכך!
וחלילה. לא רוצה מלחמות.

ניסיתי לתת ניתוח קר וריאליסטי כמה שאפשר. בלי פוליטיקלי קורקט.
גם לזה יש מקום בשכונה האכזרית שלנו, המזרח התיכון