רעידת האדמה ביפן והצונאמי שנלווה אליה, זעזעו את הבורסה בטוקיו. זה לא מפתיע - יפן תצטרך לעבור תקופת שיקום ארוכה שתעלה עשרות ואולי מאות מיליארדי יואנים לפני שתחזור לנקודה בה הייתה ערב הצונאמי. אם נסתכל על הפעם הקודמת בה רעדה האדמה ביפן, ב- 1995, נלמד כי השפעתה על הכלכלה הגלובאלית הייתה מינורית. מאז, נחלש חלקה של יפן בכלכלה הגלובאלית והיא איבדה בשנה החולפת את מקומה ככלכלה השנייה בגודלה בעולם, לטובת סין. לכן, צריך לקחת את האירועים האחרונים בפרופורציה המתאימה.

בכל מקרה, המשבר היפני הגיע לתל אביב לאחר מספר חודשים שבהם נמצאת הבורסה המקומית במגמה שלילית שהחלה עם ההתקוממויות בתוניסיה, המשיכה להידחף למטה בעקבות האירועים במצרים ולבסוף מהמהומות בלוב. מתחילת השנה ועד אתמול איבד מדד ת"א 25 כ־5% מערכו וחזר לרמתו מלפני 12 חודשים. מבט חטוף על שווקים אחרים ברחבי העולם, מגלה כי מדד ה- S&P500 האמריקני למשל דווקא עלה מתחילת השנה ביותר מ- 4% ומדד הדאקס הגרמני עלה בכחצי אחוז.

גם בתחום האג"חי ראינו תופעה דומה - האג"ח הממשלתיות הישראליות נפגעו יותר מאג"ח ממשלתיות בשווקים מפותחים אחרים, בעיקר על רקע העלייה בפרמיית הסיכון של ישראל בעקבות האירועים במזרח התיכון. דווקא אג"ח ממשלתיות, שאמורות להיות העוגן השמרני של תיק השקעות, לא עשו את העבודה.

התמונה הזו, של תנודות מחירים גדולות יותר בשוק הישראלי, חוזרת על עצמה פעם אחר פעם לאורך ההיסטוריה, ומוכיחה כי השוק הישראלי פשוט רגיש מאוד לזעזועים נקודתיים המתרחשים קרוב או רחוק מהבית.

אם כך, אם השקעה בחו"ל מצמצמת את הסיכון של התיק, מדוע המשקיע הישראלי אינו יוצא לחפש השקעות מחוץ לגבולות המדינה?
תופעת הטית הביתיות (Home bias) הזו נפוצה בכל העולם, אולם חזקה במיוחד אצל המשקיע הישראלי. בעבר, אכן היו חסרונות ליציאה לחו"ל, למשל המיסוי הגבוה יותר על רווחי הון מניירות ערך זרים והקושי להשיג מידע פיננסי וחדשותי עדכני על חברות זרות. היום, לאחר שהושווה המיסוי של ניירות זרים לזה של ישראלים, ובעידן האינטרנט בו אנו יודעים על אירועים המרחשים אלפי קילומטרים מאיתנו שניות בודדות לאחר שקרו, התירוצים האלו אינם קבילים.

החדשות הטובות, הן שהמנטרה עליה אנחנו חוזרים כבר שנים רבות לגבי יציאה לחו"ל, מתחילה לחלחל. לראיה, בשנה האחרונה אנו עדים למגמה של הגדלת רכיב ההשקעה של ישראלים בניירות ערך זרים. אם בעבר, ההשקעות בחו"ל היוו כ- 5% מתיקו של המשקיע הישראלי, היום הם מהווים כ- 10-13% בממוצע. למרות הגידול בשיעור היציאה להשקעות זרות, אחוז כזה נראה נמוך מידי לדעתנו, בשביל להגן על התיק כאשר מתחוללים זעזועים כלשהם בארץ או בעולם, והתנהגות המדדים המקומיים בחודשים האחרונים מחזקת את המסקנה הזו שוב.

יותר מזה, כאשר בוחנים לעומק את הניירות הזרים הנמצאים בתיקים הישראלים, מגלים כי רובם שייכים לחברות ישראליות הנסחרות בבורסות זרות. את החדשות המקומיות שומעים גם משקיעים מעבר לים, ולכן המניות הדואליות האלו רגישות באותה מידה כמו הניירות הנסחרים בבורסה בת"א.

מי שמקל ראש בעניין הזה, שכח ככל הנראה שמרבית כספי ההשקעה שהוא מנהל הם חסכונות עם אופי סולידי לטווח בינוני וארוך, שיצטרכו לכלכל את צרכיהם של אנשים רבים לאורך השנים ובעיקר לאחר גיל הפרישה. התרכזות קיצונית כזו בניירות ערך ישראלים בלבד, עלולה לפגוע בהיקף כספי הפנסיה של החוסך.

אז מה צריך לעשות? להגדיל את שיעור ההשקעות בחו"ל.

אנחנו נוהגים כך כבר שנים רבות, וסבורים שהקצאת שיעור מסוים מהנכסים בתיק ההשקעות לחו"ל, בשילוב הגנה מטבעית מתאימה, זהו נתיב נכון להשקעה. כך, אפשר לצמצם את הסיכון הפיננסי, להקטין את התנודתיות של התיק, ליהנות מסחירות גבוהה הרבה יותר, וכמובן גם להיחשף לאפשרויות השקעה מגוונות הרבה יותר מכל חלקי הגלובוס.

אם אתם מעוניינים לישון בשקט ועדיין לקבל תשואה נאותה על הכספים הסולידיים שלכם, השקעה באג"ח ממשלתיות של "מדינות בונקר" כמו אוסטרליה, קנדה או גרמניה עשויה לעשות את העבודה. המדינות האלו מציגות יציבות כלכלית עם צמיחה נאה, רמת חוב נמוכה יחסית ושיעור אבטלה נמוך.

אם אתם מוכנים לעלות קצת ברמת הסיכון, אג"ח של ממשלת ברזיל עשויות להיות מעניינות עבורכם. מעצמת הסחורות הברזילאית מצליחה לא רק לכלכל את כל צרכי הפנים שלה, אלא גם לייצא בהיקפים גדולים למדינות רבות נוספות בעולם. הפריחה של שוק הסחורות בעולם סוללת את דרך המלך של ברזיל להיות אחת מהמעצמות הכלכליות המובילות בעולם כבר בעתיד הקרוב. אג"ח בריאל הברזילאי נהנות מהריבית הגבוהה השוררת בברזיל, ועדיין מהוות הזדמנות השקעה אטרקטיבית לטעמנו.

שתי דוגמאות נוספות לאג"ח של מדינות מתפתחות מעניינות להשקעה, הן סין והודו, שכבר מוגדרות כמדינות המובילות של הכלכלה העולמית בעשור הנוכחי. שתיהן חוות מהפכת צריכה דרמטית כתוצאה מהתקרבותם אל תרבות המערב, והייצור התעשייתי והייצוא מהן לשאר חלקי העולם מתרחבים משנה לשנה. לדעתנו, שתיהן אטרקטיביות להשקעה בתחום האג"ח הממשלתי.

והנה עוד דוגמא למדינה שעדיין נחשבת על פי רבים כהשקעה בטוחה פחות ממדינות מערביות אחרות, למרות השינוי החיובי מאוד שהתחולל בה בשנים האחרונות. הכוונה היא כמובן לרוסיה. עד לפני מספר שנים המדינה אכן התאפיינה בחוסר יציבות פוליטי וטלטלות כלכליות. אולם בשנים האחרונות השתנתה התמונה והמעצמה הרוסית מציגה יציבות כלכלית וצמיחה. הסקטור העסקי במדינה חזר לפרוח, האינפלציה התרסנה לרמה סבירה והייצוא הרוסי מקבל רוח גבית חזקה מכיוון העלייה בסחר העולמי. נוסף על כך, ככל שימשכו עליות מחירי הסחורות ובעיקר מחירי האנרגיה, צפויה הכלכלה הרוסית לצמוח אף יותר. לדעתנו, השקעה באג"ח ברובל הרוסי מאפשרת חשיפה למעצמה כלכלית איכותית שצפויה להיות אחת מהמובילות בעולם בעשור הקרוב, ועדיין לא נמצאת על הרדאר של חלק נכבד מהמשקיעים.

בתחום החוב הקונצרני, היתרונות של היציאה לחו"ל אפילו גדולים יותר. פרט לסחירות הנמוכה של אג"ח קונצרנית ישראליות, מרווח התשואות בינן לבין האג"ח הממשלתיות המקבילות מצומצם למדי. בהתחשב בעובדה שחברות רבות עדיין לא חזרו לשיא תפוקתן, ותחת ההנחה שאנו נמצאים בסביבת ריבית עולה, הסיכון בהשקעה במרבית האג"ח הקונצרניות הישראליות אינו שווה את הסיכוי.

מעבר לים התמונה שונה, ויש מגוון רחב של חברות איכותיות ויציבות ממגזרים שונים שהאג"ח שלהן אטרקטיביות להשקעה. לדוגמא, בתחום הפיננסים אפשר להזכיר את האג"חים של הבנקים האמריקנים ג'י.פי מורגן, בנק אוף אמריקה, סיטיגרופ או וולס פארגו. הבנקים האמריקנים נראים היום יציבים הרבה יותר וצפויים ליהנות מהחזרה של המשק האמריקני לצמיחה. כדוגמא לבנק שאינו אמריקני שהאג"ח שלו אטרקטיבית, אתם יכולים להסתכל על האג"ח של west bank האוסטרלי.

שתי דוגמאות נוספות ממגזרים אחרים הן האג"ח של בית הזיקוק הענק וואלרו-אנרג'י וחברת הבירה Anheuser-Busch. שתי החברות האלו נשענות על תזרים מזומנים חזק, ולכן ימשיכו להצליח גם אם הן יתקשו לגייס חוב חדש בעתיד.

גם באפיק המנייתי, יש אפשרויות רבות להשקעות מעבר לים. היות וארה"ב עדיין נמצאת בשלבי התאוששות מהמשבר העמוק שפקד אותה בשנים האחרונות, כדאי להעדיף חברות גלובאליות שאינן נשענות רק על ארה"ב ומכירותיהן מפוזרות על פני שווקים מגוונים על פני הגלובוס, כגון אלו שהזכרנו קודם לכן (מדינות ה- BRIC, ברזיל, רוסיה, הודו וסין), שמציגות צמיחה מרשימה כבר עתה. מספר דוגמאות לחברות כאלו הן חברת הסיגריות פיליפ מוריס, ענקית האלקטרוניקה סאמסונג, ויצרניות הרכב מרצדס ו- BMW. כל החברות האלו מוכרות את מוצריהן בחלקים נרחבים בעולם. לכן, למרות שהצמיחה שלהן בארה"ב אינה גבוהה אם בכלל, הן צפויות להמשיך ולצמוח כתוצאה מגידול במכירות שלהן בשווקים המתפתחים.

השורה התחתונה

במיוחד היום כאשר אג"ח ממשלתיות וקונצרניות בארץ אינן אטרקטיביות ומרבית המניות הישראליות נסחרות במחירים מלאים, היציאה לחו"ל לא רק תקטין את הסיכון והתנודתיות של השקעותינו, אלא גם תאפשר חשיפה למדינות, חברות ומגזרים בעלי אטרקטיביות רבה.