מאקרו:
> בחודש פברואר, הגידול נטו באחזקות הזרים בהון מניות הישראליות בבורסה הישראלית הסתכם ב-3 מיליון דולר בלבד.
> מנגד, ובאופן לא מפתיע, הישראלים המשיכו להשקיע בחו"ל .

אגרות חוב:
> שבוע המסחר האחרון התנהל במגמה מעורבת.
> האפיק הממשלתי הצמוד הארוך הניב את תשואת האחזקה הגבוהה ביותר.
> ציפיות האינפלציה עלו בכל הטווחים.
> מדדי איגרות החוב הקונצרניות המשיכו לרשום הפסדי הון גם השבוע, התל-בונד 20 רשם תשואה שלילת מתחילת השנה בעקבות הפסדי ההון בשבוע האחרון.


השקעות תושבי חוץ בישראל
השבוע דיווח בנק ישראל על השקעות תושבי חוץ בישראל, ותושבי ישראל בחו"ל בחודש פברואר 2011. כזכור, באמצע ינואר החלה התסיסה האזרחית במזרח-התיכון שלה הייתה השפעה על מגמות המסחר, וככל הנראה גם על תנועות ההון.

למרות שהמהומות החלו כבר בינואר, בחודש זה ההתפתחויות הגיאו-פוליטיות לא באו לידי ביטוי בתנועות ההשקעות. כך, ההשקעות מצד תושבי חוץ במניות הישראליות הסתכם בחודש ינואר בכ-0.4 מיליארד דולר ובאיגרות חוב והמק"מ הסתכמו השקעות הזרים ב-2.6 מיליארד ש"ח.
בחודש פברואר, נבלם הזרם. משקיעים זרים רכשו הון מניות הישראליות בבורסה הישראלית, בהיקף זעום של 3 מיליון דולר בלבד, כאשר במניות ישראליות הנסחרות בחו"ל נרשמו בחודש פברואר מימושים נטו של כ-100 מיליון דולר.

השקעותיהם באיגרות חוב ממשלתיות ומק"מ, הסתכמו בכ-430 מיליון דולר, רובם במק"מ. ינואר

אמנם לא נרשמו מימושים נטו באג"ח ובמניות הנסחרות בבורסת תל-אביב. אך בהחלט ניתן לראות השפעה ישירה של המצב הגאו-פוליטי שהתפתח במזרח התיכון על הסנטימנט של המשקיעים הזרים בבורסה המקומית.

מנגד, באופן מפתיע אולי, הישראלים המשיכו, מצידם, להשקיע בחו"ל בקצב קבוע ולא הייתה זרימת כספים בהולה לניירות ערך זרים. בחודש זה, נרכשו ניירות ערך סחירים בסך של 874 מיליון דולר בחו"ל (גבוה במקצת מהממוצע החודשי של 2010). הקצאת הנכסים הייתה כמעט שווה בין השקעה במניות (48%) לבין השקעה באיגרות חוב (52%).

הסטגנציה בהשקעות הזרים בארץ, והמשך רכישת ניירות ערך זרים על ידי תושבי ישראל (כלומר, עודף ביקושים למטבע זר), עשוי היה למתן את ייסוף השקל כנגד הדולר האמריקאי בחודש פברואר. כל זאת, למרות העלאת הריבית שהייתה בחודש זה והעובדה כי השוק ציפה לעוד העלאת ריבית בחודש מארס.

שוק האג"ח
שבוע המסחר האחרון היה "שבוע האפיק הצמוד" (במיוחד של החלק הארוך) אשר עשה Comeback, בעקבות החולשה שהפגין, באופן מיידי, לאחר העלאת הריבית על ידי בנק ישראל.
הירידה החדה שנרשמה בערכיהן של האיגרות הצמודות, הביאה לידי כך שהאפיק והציפיות האינפלציוניות הנגזרות בשוק הפכו לאטרקטיביים מחדש, ובהתאם המשקיעים חזרו לרכוש את הצמודים. גורם נוסף אשר תרם לאפיק הממשלתי הצמוד היה המשך התייקרויות במחירי הסחורות (הנפט התייקר בכ-2%, ומחירי הסחורות החקלאיות עלו ב-3.4%) בשבוע האחרון.

כתוצאה, נרשמה בשבוע האחרון עלייה לכל אורכו של עקום ציפיות האינפלציה. הציפיות במח"מ של שנתיים רשמו עלייה של 12 נ"ב לכדי 3.47%. הציפיות במח"מ של 10 שנים עלו לכדי 2.86% (עלייה של 7 נ"ב(.

החלקים הארוכים של העקום הובילו את עליות המחירים כאשר האיגרת הממשלתית הצמודה הנפדית בעוד כעשר שנים (גליל 5903) הוסיפה לערכה השבוע 0.6%, האיגרת לשנתיים (ממשלתית צמודה 0613) רשמה התייקרות צנועה יותר של 0.2%.

בהמשך לשבוע הקודם, העקום הממשלתי השקלי רשם השטחות נוספת אשר השבוע נבעה מעלייה של התשואה לפדיון של האיגרת הקצרה (לשנתיים), תוך יציבות של האיגרת הארוכה (לעשר שנים). כלומר, האפיק השקלי המשיך להתאים עצמו לסביבת הריבית המוניטרית בשוק.

למרות, תשואת החסר של האפיק השקלי, ביחס לצמוד, נראה כי דווקא מידת הסיכון של ישראל רשמה ירידה בשבוע שחלף. כך, חרף משבר החובות באירופה (שהתבטא בהמשך הורדות דירוג בפורטוגל), ועלייה בתשואה לפדיון של ה-UST ל-10 שנים לא נרשמה תגובה זהה של איגרות החוב הממשלתיות השקליות הארוכות, כך מחיר האיגרת הנפדית בעוד כעשר שנים (ממשלתי שקלי 0120) רשם הפסד הון קל של 0.1%. בנוסף, פרמיית ה-CDS של ישראל ירדה השבוע ב-12 נ"ב לרמה של 139 למרות האירועים באירופה. כלומר, הירידה בפרמיית הסיכון והצטמצמות המרווח בין ה-UST ל-10 שנים לאיגרות השקליות הארוכות בארץ, מעידים על אמון גובר של המשקיעים בשוק איגרות החוב המקומי.

לעומת החוב הממשלתי, האפיק הקונצרני בהחלט לא זהר בשבוע האחרון כאשר מדדי איגרות החוב הקונצרניות המשיכו לרשום הפסדי הון גם השבוע. מדד התל-בונד 20 איבד השבוע 0.6% מערכו ובכך מחק את כל עליית המחירים מתחילת השנה ואף הגיע לתשואה שלילית. התל-בונד 40 גבוה ב-0.5% מערכו בתחילת השנה והתל-בונד השקלי נמוך ב-0.2% מערכו מתחילת השנה.
המרווחים בין מדדי התל-בונד לאיגרות הממשלתיות המתאימות התרחב השבוע.

נסב את תשומת ליבכם למרווח שנוצר בין אגרת החוב סינטית צמודה של סלקום (המורכבת מסדרה 2 וסדרה 3) לבין אגרת החוב של סלקום סדרה 5 (אגרת שקלית בעלת מח"מ 2.95 ותשואה לפדיון של 5.45%). המרווח בין האגרות הינו 355 נ"ב כאשר בשבוע שעבר עמד מרווח זה על 365 נ"ב. כלומר עם תחזית אינפלציה של 2.8% ב-12 החודשים הקרובים, נעדיף את האיגרת השקלית של סלקום על פני צירוף של האיגרות הצמודות (מרווחים נוספים ניתן לראות בעמוד הבא).

ירידות השערים החדות בשבוע האחרון באפיק הקונצרני מהוות מבחינתנו עמדה נוחה להגברת החשיפה לאיגרות אלו. יתר על כן, אנו מעדיפים את איגרות החוב הקונצרניות הארוכות, הצפויות להציג עמידות, חרף עליות הריבית בעתיד.