אורניום

בעקבות התאונה בכורים הגרעיניים בפוקושימה שביפן כתוצאה מרעידת האדמה ב-11 במארס והצונאמי שבה בעקבותיה, התעורר בקרב רבים חשש כבד מפני שימוש באנרגיה גרעינית לייצור חשמל, והסנטימנט השלילי אף הניע את קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, להורות על השהייה זמנית לצורך בדיקה של פעילות 7 כורים גרעיניים הפועלים כבר יותר מ-30 שנה. מעניין לנתח איך ישפיע האסון על מחירי האורניום, מקור האנרגיה לתחנות כוח גרעיניות, ואם השקעה באורניום עדיין כדאית.

האורניום הוא יסוד מתכתי כסוף לבן, רדיואקטיבי (פולט קרינה) ורעיל. האורניום כבד מאוד: למעשה הוא היסוד הטבעי האחרון במערכה המחזורית, כל היסודות הבאים אחריו נוצרו באופן מלאכותי בתגובות גרעיניות. האורניום מתחמצן בקלות במגע עם האוויר.

בטבע האורניום הוא תערובת של שלושה איזוטופים שונים, היציב ביניהם הוא אורניום 238, המהווה יותר מ-99% מהתערובת. האיזוטופ אורניום 235 הוא חומר בקיע, כלומר בריכוז הדרוש הוא יכול לקיים תגובת שרשרת גרעינית. הוא נמצא בטבע בריכוז של 0.72% (לאיזוטופים של יסוד מסוים תכונות כימיות זהות, ההבדל ביניהם טמון רק במשקל האטומי, הנובע ממספר שונה של נייטרונים בגרעין האטום). באמצעות שיטות הפרדה שונות (צנטריפוגות, דיפוזיה) מעשירים את תערובת האורנים כך שתכיל בין 3% ל-5% אורניום 235 לייצור חשמל בתחנות כוח גרעיניות, וליותר מ-85% אורניום 235 לייצור פצצות אטום. כמות החשמל שאפשר לייצר מקילוגרם אחד של אורניום 235 שקולה לכמות החשמל שאפשר לייצר משלושה מיליון קילוגרם פחם.

השימוש באנרגיה גרעינית אינו מוגבל רק לייצור חשמל: כ-150 כלי שיט, בעיקר צוללות אך גם נושאות מטוסים ושוברות קרח, מונעים על ידי ריאקטורים גרעיניים קטנים. הצוללת הראשונה המונעת באנרגיה גרעינית הושקה בשנת 1954 בצי האמריקאי ונקראה USS Nautilus. כלי השיט המונעים בדלק גרעיני יכולים לשוט במשך זמן רב ללא צורך בעצירה לתדלוק. שוברות קרח רוסיות חזקות ביותר, המונעות בדלק גרעיני, פועלות באוקיינוס הארקטי במשך כל השנה, בניגוד לשוברות הקרח הקונבנציונליות, שבהן השתמשו בעבר, שיכלו לפעול רק במשך חודשיים בכל שנה בגלל התנאים הקשים באוקיינוס הזה.

בתחילת 2011 פעלו בעולם 442 כורים גרעיניים ב-30 מדינות, שסיפקו כ-14% מתצרוכת החשמל העולמית, ו-65 כורים גרעיניים חדשים היו בשלבי בנייה. לפי החברה הקנדית קאמקו, מפיקת האורניום ממכרות הגדולה בעולם, עד שנת 2020 יפעלו בעולם 104 כורים גרעיניים חדשים. רוב הכורים הגרעיניים החדשים ייבנו במדינות המתפתחות במהירות, כדוגמת סין והודו, שבהן קיים מחסור גדול בחשמל, והן תרות אחר חשמל ממקור שאינו מזהם כדי לשפר את איכות הסביבה במדינותיהן ולשמור על קצב הצמיחה הגבוה של הכלכלות שלהן. בתחילת 2011 פעלו בסין 13 כורים גרעיניים, סין בונה כיום בין 25 ל-30 כורים גרעיניים חדשים. על פי ההערכות, סין תבנה 54 כורים גרעיניים חדשים עד שנת 2020. בהודו פועלים 19 תחנות כורים גרעיניים, ומעריכים שתבנה 13 כורים גרעיניים חדשים עד שנת 2020.

השימוש באנרגיה גרעינית לייצור חשמל נפוץ מאוד בעולם, אחוז ייצור החשמל מאנרגיה גרעינית הוא 13.8% מכלל ייצור החשמל העולמי, אנרגיה גרעינית אחראית ל-75.2% מייצור החשמל בצרפת, ל-53.5% בסלובקיה, ל-51.7% בבלגיה, ל-32% ביפן (לפני התאונה) ול-20.2% מכלל ייצור החשמל בארצות הברית.

לפני שנפגעו מהצונאמי ופעולתם נפסקה היה לאותם הכורים הגרעיניים ביפן הספק של כ-12,000 מגה-וואט (בערך כושר היצור של ישראל וכרבע מכושר היצור של יפן מכורים גרעיניים), והיום כבר ברור שאין סיכוי שישובו לפעול.

בעבר כבר אירעו תאונות בכורים גרעיניים: ראשית, בשנת 1979 בתחנת הכוח הגרעינית בתרי מייל איילנד שבפנסילווניה, ארה"ב, אז הסתיים האירוע ללא קורבנות בנפש, אך בעקבות התאונה נבחנה מחדש כדאיות ייצור החשמל בתחנות כוח גרעיניות ונעצרו זמנית פרויקטים חדשים; שנית, האסון בצ'רנוביל שבאוקראינה בשנת 1986, התאונה הגרעינית החמורה ביותר אי פעם – על-פי הערכות של הארגונים הבינלאומיים, עד כה גרם האסון למותם בטרם עת של כ-4,000 בני אדם ולזיהום סביבתי חמור ביותר.

האם מחיר האורניום ירד בגלל התאונה ביפן? התשובה לכך היא כנראה שלילית, וקרוב לוודאי שמחיר האורניום יעלה אפילו בעתיד הקרוב. הסיבה לכך פשוטה, תפוקת האורניום העולמית ממכרות אינה מספיקה לצריכה השוטפת של הכורים הפעילים כיום בעולם. ואפילו אם יעצרו כל הפרויקטים להקמת כורים חדשים, תרחיש שלא צפוי לאור הצריכה העולמית הגוברת של חשמל, עדיין צפוי מחסור באורניום.

תפוקת האורניום העולמית ממכרות בשנת 2009 הסתכמה ב-50,773 טון, וצריכת האורניום להפעלת כל תחנות הכוח הגרעיניות בעולם הייתה 68,646 טון. מיחזור האורניום היה אחראי לכיסוי המחסור. מקור מרכזי במיחזור האורניום הוא ההסכם בין רוסיה לארה"ב משנת 1993, שזכה לשם "המפוצץ" מגה-טון למגה-וואט, ועיקרו הפיכת חלק גדול מפצצות האטום של רוסיה מתקופת המלחמה הקרה לדלק המיועד לתחנות כוח אמריקאיות. במסגרת ההסכם שיפוג בשנת 2013 רוסיה ממירה 20,000 ראשי חץ גרעיניים, הכוללים 500 טון של אורניום מועשר, לאורניום בדרגת העשרה נמוכה המתאים לייצור חשמל. עד עתה פורקו 15,633 ראשי חץ גרעיניים, שהכילו 391 טון אורניום מועשר והוסבו ל-11,288 טון אורניום בדרגת העשרה נמוכה. כיום למעשה 10% מייצור החשמל בארצות הברית מגיע מפירוק ראשי חץ גרעיניים, שנמצאו בעבר בראשי הטילים הבין יבשתיים שכוונו מברית המועצות לארצות הברית. הפקת האורניום מראשי החץ הגרעיניים כבר נמצאת בשלביה הסופיים: ארצות הברית כבר הקטינה את מספר ראשי החץ מ-31,255 בשנת 1967 ל-5,113 כיום, ורוסיה כבר פירקה 78% מראשי החץ שבהסכם.


איך משקיעים באורניום

קרן הסל הקנדית Uranium Participation Corporation נסחרת בבורסת טורונטו בסימול U מ-10 במאי 2005. כל נכסי התעודה מושקעים באורניום, כך שמחיר הקרן עוקב באופן ישיר אחר מחיר האורניום.

ב-13 באוגוסט 2007 הנפיקה חברת Van Eck Global קרן סל שמטרתה לחקות ככל האפשר את הביצועים של מדד האנרגיה הגרעינית DAXglobal Nuclear Energy של הבורסה הגרמנית. המדד משקף את הביצועים של החברות החשובות בעולם העוסקות באנרגיה גרעינית. קרן הסל נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול NLR, ודמי הניהול הם 0.65% לשנה.

חברת Cameco היא חברה קנדית, שמנייתה נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול CCJ ובבורסת טורונטו בסימול CCO. החברה הפיקה כ-20% מהתפוקה העולמית של אורניום ממכרות בשנת 2010. בבעלות החברה הרזרבות העשירות בעולם של מכרות אורניום מבחינת תכולת האורניום ומחיר ההפקה.