יש צדק וחוסר צדק בדבריך.

נכון שיש חברות שבהן קורה מה שאתה מתאר ונכון כי לפעמים נראה לא הגיוני השכר שבכירים מקבלים, אך הדברים הם לא רק שחור ולבן וישנם גם דברים לחיוב.

דבר ראשון יש מנהלים שעושים את עבודתם נאמנה ולדעתי השכר שהם מקבלים מגיע להם.

אם יש מנהל שיכול להכפיל את הרווח לחברה שאני מחזיק אין לי בעיה שהוא יקבל אחוזים מסויימים מהרווח (או הגידול) - נכון שזה לא תמיד המקרה - אך כן נכנס היותך משקיע מושכל.

אף אחד לא מכריח אותך להשקיע באופן אישי (מייד נגיע ליוצא דופן) בחברה זו או אחרת. אם אתה לא מאמין בשדרת הניהול של החברה, אל תקנה מהמניות שלה ואל תחזיק בחוב שלה. בסופו של דבר הבחירה בידיך - וזאת אחת הסיבות שאני לא מאמין בפיזור רב - אם כבר מצאת חברה שגם הנתונים שלה טובים וגם שדרת הניהול שלה טובה - למה לפזר.

היוצא מהכלל זה קרנות הפנסייה, קרנות ההשתלמות וביטוחי המנהלים - המדינה מכריחה אותנו להשקיע דרכם ורק דרכם - וגם שם לעיתים קרובות שדרת הניהול לא בהכרח טובה וגם שם ניתן לראות פעמים רבות יד רוחצת יד.

אומרים לנו כי החוק החדש יעזור. במקום שליש מבעלי מניות המיעוט חצי מבעלי מניות המיעוט יצטרכו להצביע בעד - מדובר בבדיחה.

מישהו בדק מה הם אחוזי ההצבעה בעד לפני כן? בעלי מניות המיעוט הם אותם מוסדיים שדואגים לאשר אחד לשני את אותם משכורות. הדירקטורים זהים (אני דרקטור בחברה שלך ואתה דירקטור בחברה שלי...).

הפתרון הוא אפילו לא הגבלת גובה שכר הבכירים - כל הרעיון הזה דוחה את ההגיון הבריא, הדבר היחיד שיקרה זה שכל מי ששוה משהו יעבור לסקטור הפרטי ונשאר עם כל הלא מוצלחים למינהם במקרה הטוב (המקרה הרע זה שנשאר עם כל הלא מוצלחים הם גם יעקפו את השכר בשיטותיהם - כך שגם נשלם יותר וגם נרוויח פחות).

אני מאמין כי שום דבר לא השתנה עד שלא יתנו אלטרנטיבה אמיתית לחסכון פנסיוני - הפתרון לדעתי הוא בנתינת הזכות לניהול אישי וניהול מיופה כח של חסכונות הציבור. ברגע שיפרצו את המחסום הזה החברות שמנהלות היום את כספי החוסכים יתחילו לעשות את עבודתם.

אך אני סוטה מהנושא המקורי....