יש שיטענו שכן ויש שלא...
הטענה הראשית בנושא זה מדברת על העדפת נושים - "הרי אם שילם כעת ולא ישלם במאי מדובר בהעדפת נושים, לכן התשלום שבוצע מרמז על התשלום העתידי" - כך טוען מי שמאמין בקשר בין התשלומים.
לדעתי טיעון זה לא עומד במבחן המציאות בגלל שתי סיבות:
בגלל שערך התשלום היחסי היה נמוך (50 מליון לעומת מעל 200 מליון במאי או מעל חצי מליארד במהלך שנה זו) ולכן אינו פוגע ביכולת או אי יכולת החברה לעמוד בהתחיבויות בעתיד.
כמו כן החברה אינה מצהירה שאינה יכולה לשלם ופער הזמן גדול מספיק בשביל שלא יהיה מניעה לאי תשלומו בפועל.
כלומר, ברור כי התשלום במאי תלוי ביכולת החברה לגייס מזומן. גיוס מזומן זה יכול להיות ממכירת / מימוש נכסים, הנפקה או גיוס, כניסת משקיע או תמיכת בעלים (הלוואה). החברה יכולה לצאת באחת מהפעולות הנ"ל בפרק הזמן שבין התשלום שהיה לתשלום הקרוב - למעשה תוכנית הפעולה של החברה אכן מגדירה זאת.
כמובן שייתכן כי הפעולה תצליח וייתכן שלא!
אם תצליח יהיה תשלום, אם לא יכול להיות בעיה בביצועו - בגלל שכשלון הפעולה הביא לאי תשלום או דחייה - לא ניתן יהיה לטעון להעדפת נושים (שזהו הטיעון לאי ביצוע התשלום שבוצע) ולכן הקשר בין הדברים רופף.
הגב עם ציטוט