כל עוד שוק נגזרי האשראי מתפקד כקזינו פיננסי חסר פיקוח ושליטה - אין סיבה אפילו לחשוב שסוף המשבר מתקרב. ללא מנגנון פיקוח וחזרה לנהלי בנקאות אלמנטריים, אנחנו צפויים לעבור עוד כמה וכמה בועות שפקיעתן עשויה לחדש את הכאוס הפיננסי בעולם כולו.
אנו עדים כעת לריצה ספקולטיבית אחרי סחורות, שיותר משיש בה להעיד על התאוששות בכלכלה - יש בכוחה לחסלה.
לכן, אנו נדרשים שוב לתפקידם של גופי השקעה פיננסיים ביצירה ובהחרפה של המשבר - באין רגולציה מספקת (ע"ע קרנות גידור).
בעבר כבר כתבתי כי לגופי השקעה ולתעודות סל יש תפקיד מרכזי בבועת הסחורות שדינה להתפוצץ - אך לא לפני שתיצור תוהו ובוהו אינפלציוני בעולם, שעלול להגיע עד כדי רעב במדינות מתפתחות שאינן מייצרות את רוב מזונן.
בהקשר המקומי, הישראלי, כתבתי על "בועת" השקל, שהתחזק ל-3.2 ₪ לדולר עקב זרימת מט"ח ספקולטיבית לישראל, והתחזק גם מול יתר המטבעות - לא רק מול הדולר.
התחזקות כזו עלולה להביא לסגירתם של כשליש ממפעלי היצוא בארץ - אז כמובן תיווצר חולשה כלכלית והשקל ייחלש, אך המפעלים לא יוקמו מחדש. בנק ישראל התערב בנושא בצורה ראויה להערכה ומנע משבר חריף בהרבה, וממשיך לפעול נכון גם כעת.
אך השוק המסוכן והנפיץ ביותר - מסוכן בהרבה משוקי המט"ח והסחורות - הוא שוק נגזרי האשראי (CDS). תצוגת תכלית ליכולת ההרס שלו קיבלנו בספטמבר עם קריסת ליהמן והלאמת AIG. שוק זה יכול לייצר קריסה פתאומית בנזילות העולמית שאחריה מחנק אשראי עולמי מתמשך. לכן, הטיפול הרגולטורי בו צריך להיות הרבה פחות עדין ופחות מתחשב בעקרונות השוק החופשי.
צ'ארלי מאנגר, שותפו של באפט לניהול ברקשייר-הת'אוויי, התראיין לאחרונה לרשת בלומברג ונשאל בעניין זה. תשובתו הייתה חדה ומפתיעה: נדרש ביטול מוחלט של שוק נגזרי האשראי. בניסיון לנמק את עמדתו החריפה הסביר מאנגר למראיינת: "תארי לך שכל אחד בעולם יכול לקנות את פוליסת ביטוח החיים שלך ולקבל מיליון דולר אם תמותי - האם הביטחון האישי שלך ישתפר?".
זוהי בדיוק הבעיה עם שוק ה-CDS כיום. שכירי חרב יכולים להמר בו כאוות נפשם על מותם של מוסדות פיננסיים וחברות, וההימור מתבצע בחסות ממשלת ארה"ב שנותנת גיבוי לחברת AIG, בעקבות ההחלטה של החברה להיות "הבית" שמולו ניתן להמר בקזינו.
אין ספק שההחלטה בספטמבר 2008, לא לתת ל"בית" לקרוס ולשמר את ה"קזינו" פעיל, הייתה סבירה לנוכח ההשלכות האפשריות של קריסה - אפקט דומינו במערכת הפיננסית העולמית. עם זאת, לאחר שנמנעה קריסה מערכתית, יש לפעול כעת על מנת לתקן בצורה דרמטית את ה"קזינו" הזה.
לדעתי, עיקרי התיקון הנדרשים (בהנחה שהצעתו של צ'ארלי מאנגר אינה מתקבלת) הם:

1. מניעה מוחלטת מכל גוף שאינו בנק מסחרי מפוקח מלפעול בשוק נגזרי האשראי.
2. צמצום גודל ההחזר בסדרות של נגזרי אשראי לגובה החוב המבוטח בלבד, כך שלא יהיו נגזרים בשווי 10 מיליארד דולר על חוב שגודלו מיליארד דולר בסך הכל.
3. פיקוח הדוק על פעילות הבנקים המסחריים בשוק, על מנת למנוע מצב בו הם לוקחים פוזיציות בשוק עבור משקיעים פיננסיים שלא למטרת גידור סיכונים ספציפיים.

לסיכום, המשך ההשתוללות חסרת הפיקוח בשווקים הפיננסיים לא תקרב את המשבר הבא, מכיוון שהמשבר הנוכחי עדיין כאן - הוא פשוט נח. רגולציה רופפת תאריך בהרבה את משך היציאה מהמשבר, בעוד שהחזרה לאלמנטים הבסיסיים של בנקאות תיצור מערכת פיננסית חזקה ויציבה יותר גם בטווח הארוך.