תגובה לאומדן צמיחה במחצית השנייה של 2010
למ"ס פרסמה לפני זמן קצר כי הצמיחה בישראל במחצית השנייה הסתכמה ב-5.4% וברבע הרביעי ב-7.8%, לעומת 4.4% ברבע השלישי. במבט ראשון זה היה נראה כמו הנתונים של סין.
אמיר כהנוביץ
נתונים בחישוב שנתי למחצית השנייה של שנת 2010:
עלייה של 5.4% בתמ"ג ושל 6.1% בתמ"ג העסקי
עלייה של 6.5% בהוצאה לצריכה ציבורית
עלייה של 2.5% בהוצאה לצריכה פרטית לנפש
עלייה של 3.7%ביצוא סחורות ושירותים (למעט יהלומים וחברות הזנק)
עלייה של 15.8% בהשקעות בנכסים קבועים (למעט אוניות ומטוסים)
סעיפים בולטים:
יצוא: חלק גדול מהיצוא במחצית השנייה נבע מעלייהביצוא יהלומים, ללא יהלומים צמח היצוא רק ב-3.7% וכולל יהלומים ב-7.1%. בסה"כ הצליח היצוא לצמוח בקצב מהיר למרות ההתחזקות של השקל בשנת 2010, אף שכאמור נבע ברובו מהעלייה ביצוא היהלומים ובאופן כללי מדובר בקצב נמוך מהאומדן לקצב התרחבות הסחר בעולם.
השקעה בנכסים קבועים: סעיף זה מאותת על איתנות ליבת המשק הישראלי, מדובר בעליה משמעותית בהשקעות הן של הפירמות והן של משקי הבית בבתים למגורים ומכאן על מצבם הטוב של שניהם. מדובר בעליה של 18.8% בסך ההשקעות במחצית השנייה לעומת עליה של 11.9% במחצית הראשונה. גידול בהשקעות מאותת על פוטנציאל צמיחה גבוה גם בעתיד. כעת רואים גם את היתרונות שיש לעליית מחירי הנדל"ן של השנים האחרונות, הן גוררות גל השקעה בבניה ובכך מעודדות את הפעילות הכלכלית במשק.
צריכה ממשלתית ופרטית: הן משקי הבית והן הממשלה שמרו על הכיס סגור יחסית והעלייה בצריכה במחצית השנייה הייתה נמוכה ביחס לצמיחה הכללית במשק. זוהי בשורה טובה שמצביעה על כך שהצמיחה בריאה. הצריכה לנפש נותרה נמוכה (2.5%), מה שמסביר למה אתם כנראה לא הרגשתם את הזינוק בצמיחה גם ברמת החיים.
[attachment=0:1wch7s1v]סקירה כלל.JPG[/attachment:1wch7s1v]
השלכות
נתוני הצמיחה הטובים מאותתים על איתנות הסקטור העסקי בישראל, ותומכים בהשקעה במניות.
כמו כן הנתונים הגבוהים מאותתים על פוטנציאל גבוה ללחצים אינפלציוניים בשל פער תוצר חיובי ותומכים באג"ח הצמודות.
האג"ח הממשלתיות צפויות מצד אחד ליהנות מאיתנות תקבולי המיסים ומירידת יחס החוב לתוצר, אך מצד שני להיפגע ממעבר של משקיעים למניות ומעלייה בציפיות להעלאת ריבית.
נתוני התוצר מצטרפים לנתוני האבטלה הנמוכים, לציפיות האינפלציוניות הגבוהות בשוק ולוחצות על בנק ישראל לעלות את הריבית בקצב מהיר יותר. אם בשנת 2010 קצב העלאות הריבית היה פעם ב-3 חודשים להערכתנו צריך הקצב לעלות לפעם בחודשיים. קשה להצדיק ריבית ריאלית שלילית במשק שצומח ב-7.8% ברבעון.
על בנק ישראל יקלו בהעלאת הריבית גם העלייה בציפיות להעלאת ריבית בארה"ב (עפ"י החוזים העתידיים עליהן) והחלשות השקל מתחילת השנה.
הגב עם ציטוט